דיווח חי: בג"ץ דן בעתירות נגד תקצוב החינוך החרדי

נציגת משרד החינוך: "הבחינה אגב רצון הממשלה להעמיק את התקצוב היא שהעלתה שלל נתונים שזעקו להידרשות. לא הצלחנו להגיש דברים לבית המשפט כי לא קיבלנו אישור לכך מהשר. יש לנו נתונים על ההכשרות של המורים אם בית המשפט יבקש. על פי הנתונים רק 8% מכלל בתי הספר של שתי הרשתות עומדות בתקינה של ההכשרה. שליש מהמורים אין להם בכלל הכשרה ללימודי ליבה.

העמידה בחובות הדין היא לא שאלה של רצון טוב ושיח והשאלה היא ההשלכות של אי העמידה בדין. 

עדיין קיימות שתי תוכניות יסוד נפרדות. תוכנית ליבה לחינוך הרשמי ותוכנית לרשתות החינוך. העמדה המשפטית שלנו היא שאם הבסיס לתקציב הוא ההשוואה לכלל ילדי ישראל אז גם החובות צריכות להיות שוות.

לשיטתנו גם אין בסיס למנעד שדובר עליו בין 75% ל-100% במוסדות המוכר שאינו רשמי. 

בעבר נקבע שאם לא עומדים במאה אחוז ליבה אפשר ליצור סימטריה תקצובית בין מה שנלמד בפועל לבין התקצוב. 

העמדה הנוכחית של הייעוץ המשפטי של משרד החינוך היא שאין יצור כזה. או שהרשתות זכאיות ל-75% או שהן זכאיות ל-100%".

נציג החינוך העצמאי: "אופק חדש נותן יותר שעות. כאשר יש יותר שעות ניתן לצפות ליותר לימודי ליבה. המדינה מפרה את חובתה ולא מפרסמת את התקנות של אופק חדש. אף אחד לא מתייחס אלינו ויש קורלציה בין הדברים.

אנחנו בהנחיות לבתי הספר מייצרים מצב של מאה אחוז עמידה בלימודי ליבה בלי שיטת אשכולות".

נציג החינוך העצמאי: "אחרי בדיקות של מאות בתי ספר, לפני כמה חודשים משרד החינוך נתן לנו רשימה של 8 בתי ספר שלפי בדיקתו לא מקיימים לימודי ליבה כנדרש. 

לא סירבנו לבצע מבחני מיצב. לא פנו אלינו בשנים האחרונות בהצעה כזו. אנחנו מוכנים לנהל שיח על הנושא של מבחני מיצב. אבל צריכה להיות התאמה של התוכן לציבור החרדי.

הרוב הגדול של בתי הספר לומדים לימודי ליבה ברמה טובה, בטח ביחס לשנים עברו. לא ראיתי טענה בעתירה שחלה הרעה בשנים האחרונות".

נציג מעיין החינוך התורני (של ש"ס): "אותם תשעה מוסדות שלא מלמדים אנגלית, גם לגביהם יש שיחות ושכנועים. הורים חוששים שילדים שלומדים אנגלית לא יתקבלו לישיבות. אבל כולם משתתפים במבחני המיצב. 

יש בעיה בהכשרת מורים לאנגלית. אבל העותרת אומרת שכאשר אין לו הכשרה כאילו לא לימדת ולא עמדת בדרישות. 50% מהמורים בחינוך הרשמי לפי דוח מבקר המדינה אין להם הכשרה ללמד אנגלית, בעקבות זה משרד החינוך יזם תוכניות והמצב קצת השתפר אבל באופן מינימלי.

בתלמודי תורה יש קושי לאתר מורים לאנגלית, אבל הרשת נרתמה בלי סיוע ממשי של משרד החינוך. נעשים מאמצים אמיתיים ורואים שינויים בשטח.

המחלוקות בין משרד המשפטים למשרד החינוך זה שהוצב רף של נתון שלא קיים אפילו במערכת החינוך הרשמית".

נציג מעיין החינוך התורני (של ש"ס): "אם היינו מקבלים תגובה עניינית ממשרד החינוך היינו מוצאים שבין הנטען בעתירה לבין המציאות אין שום קשר. אנחנו מקיימים את כל מבחני המיצב הנדרשים.

אין שום התנגדות למנגנון פיקוח. בשנת תשפ"ה התקיימו הרבה מאוד ביקורות יותר מבעבר והתוצאות העלו שאין פערים בין הדיווחים לבין התוצאות בשטח.

איפה שהיו חריגות קוצצו תקציבים במאות אלפי שקלים".

נציגת משרד החינוך: "גם אנחנו סבורים שלב העניין הוא מתווה אכיפה אפקטיבי שאמור להיות מגובש תוך פרק זמן קצר. הדרישה המשפטית שיהיה מתווה אכיפה-פיקוח אפקטיבי. מתווה כזה לא קיים כרגע. אכיפת הדיון אינה עניין של מדיניות ממשלתית.

חוק יסודות התקציב קובע שמעמד הרשתות יהיה כמעמדן של החינוך הרשמי בחובות ובזכויות ולכן אין הצדקה לתוכנית יסוד שמגדירה אחרת את יסודות הליבה. אנחנו מדברים על תוכנית יסוד זהה לשל החינוך הרשמי כי זה החוק. 

אנחנו מחכים להשלמת העבודה הממשלתית בדרך הסדורה והמקובלת: גיבוש מתווה מקצועי ע"י גורמי המקצועי ובחינה משפטית של המתווה. הקמת ועדת השרים נועדה לשיטתנו להסיט את הדיון למקומות לא מקצועיים שאינם קשורים לאכיפת הדין.

אנחנו דוחקים ומבהירים שצריך לקדם את המתווה הזה בצורה מהירה כתנאי להמשך המצב הקיים, זו דרישת הדין".

נציגת העותרים: "ברגע שאין לימודי ליבה מלאים צריך לבוא קיצוץ תקציבי. לפי המתווה, המוסדות מקבלים מאה אחוז מראש ואמורים ללמד מאה אחוז ליבה ואז אם מתברר שהם לא לימדו מאה אחוז אמורים לקזז להם".

היא הסבירה: "רשתות המוכר שאינו רשמי אמורות ללמד מאה אחוז לימודי ליבה. יש משחק בין 75% ל-100%, אבל מתחת 75% זה כבר מוסדות פטור".

עוד הוסיפה: "אנחנו דרשנו לקבל ממשרד החינוך את המתווה שלו לפיקוח אפקטיבי על לימודי הליבה ואת הפועל היוצא של זה שהוא התקצוב ואיך דואגים לכך שהכשלים לא יחזרו שנה אחר שנה".

נציגת העותרים: "לא יכול להיות שמדווחים על מאה אחוז לימודי ליבה אבל אין מורים שכשירים ללמד ליבה. וזה כולל גם השתתפות בבחינות החיצוניות. והדבר הבא הוא תפקיד משרד החינוך שאמור לפקח שזה קורה. והוא למעשה הודה בעתירת חופש מידע שהגשנו - שעד שנת תשפ"ה הפיקוח שהתקיים על המוסדות לא היה פיקוח. שלחו פקחים, הם תיאמו מראש את הביקור שלהם, דיברו עם מנהל המוסד שאמר להם אני מלמד לימודי ליבה. שביקשנו את הדוחות אמרו שמאוד קשה למצוא אותם ואי אפשר גם לדעת אם מה שכתוב שם נכון".

נציגת העותרים: "החוק שתוקן לפני כעשר שנים הורה לתקצב את המוסדות החרדים הפרטיים למרות היותם פרטיים, אבל תקצוב מלא = לימודי ליבה מלאים".

ראש ההרכב השופטת דפנה ברק ארז פותחת את הדיון: "העתירה טוענת שמוסדות החינוך החרדים מקבלים תקצוב מלא למרות שאינם מלמדים ליבה בהיקף הנדרש בחוק, כך לפי הנטען.

רשתות החינוך סוברות שדין העתירה להידחות. רשת מעיין החינוך (של ש"ס) אומרת שהרוב מלמדים ליבה בהיקף מלא ואלה שלא - מתוקצבים בהתאם.

החינוך העצמאי אומר שיש להמתין לבדיקות נוספות של משרד החינוך עורך בעניין.

טרם הוצגה עמדה לגוף הדברים מטעם משיבי המדינה.

הוגשה בקשה לייצוג נפרד של שר החינוך, אבל אין עדיין עמדה מטעם משיבי המדינה ולכן אין הכרעה".