אברהם פריינד: בסביבת ראש הממשלה זעמו על ח"כ פרוש שהתנגד הערב בהצבעה על תקציב המדינה במליאת הכנסת. "אתה יכול עוד לתקן", אמר לו יועץ רה"מ, נבו כץ. פרוש השיב בזלזול: "אני לא שומע!"
סכנת קיצוץ בחינוך החרדי: קרב דרמטי בבג"ץ על תקציבי המוסדות
הרכב שופטים דן הבוקר בדרישה לעצור את תקצוב רשתות החינוך החרדיות בטענה לאי-עמידה בלימודי ליבה. בדיון נחשפו נתונים סותרים בין משרדי הממשלה לרשתות החינוך, כאשר נציגי 'החינוך העצמאי' ו'בני יוסף' הציגו חזית תקיפה: "המוסדות עומדים בדרישות, המדינה היא זו שמעכבת את התקנות"
בית המשפט העליון צילום: Lior Mizrahi/FLASH90
בג"ץ דן הבוקר (שני) בעתירה עקרונית שהגישה עמותת חדו"ש, נגד מדיניות תקצוב מוסדות חינוך חרדיים שאינם עומדים, לטענתה, בדרישות לימודי הליבה. הדיון התקיים בהרכב של השופטים דפנה ברק-ארז, דוד מינץ ורות רונן, ושודר בשידור חי לציבור.
ברק-ארז פתחה את הדיון בהצגת עיקרי המחלוקת: העותרים טוענים שמוסדות החינוך החרדיים המוכרים שאינם רשמיים זוכים לתקצוב מלא למרות שאינם מלמדים ליבה בהיקף הנדרש בחוק. רשתות החינוך השיבו כי רובן עומדות בדרישות או מתוקצבות בהתאם, ואילו החינוך העצמאי ביקש להמתין לבדיקות משרד החינוך.
טענות העותרים: אין פיקוח ואין מורים מוסמכים
נציגת חדו"ש טענה כי "תקצוב מלא = לימודי ליבה מלאים", וכי בפועל המדינה מקציבה מראש 100% למרות שאין ודאות על קיום הליבה. לדבריה, מוסדות רבים מדווחים על קיום הליבה אך אינם מעסיקים מורים מוסמכים לכך. "זה כולל גם היעדר השתתפות בבחינות החיצוניות", טענה.
היא חשפה כי בעתירת חופש מידע נמסר לה שבשנים האחרונות הפיקוח כלל תיאום מראש עם מנהלי המוסדות וללא בדיקה מהותית. "אפילו את הדוחות אי אפשר למצוא", אמרה. עוד דרשה לקבל את מתווה הפיקוח והסבר על הקשר הישיר בינו לבין התקצוב.
נציגת משרד החינוך והאוצר אישרה בדיון כי כיום לא קיים מתווה פיקוח אפקטיבי: "זו דרישת הדין, ואכיפת החוק אינה עניין למדיניות ממשלתית". היא הסבירה כי עבודת מטה בנושא נמצאת בעיצומה אך טרם הושלמה, ותקפה את הקמת ועדת השרים שמהווה לדבריה סטיה מהליך מקצועי.
לפי הנתונים שהוצגו, רק 8% מבתי הספר ברשתות עומדים בתקני ההכשרה, וכשליש מהמורים המלמדים לימודי ליבה אינם מוסמכים לכך כלל. "העמדה המשפטית שלנו ברורה: או שהרשתות זכאיות ל-75% תקצוב או ל-100%, אין מנעד ביניים", הוסיפה.
עמדת רשתות החינוך: יש לימודי ליבה, יש פיקוח
רשת מעיין החינוך התורני (של ש"ס) טענה כי מוסדותיה משתתפים בבחינות מיצ"ב וכי בוצעו ביקורות רבות בשנת הלימודים תשפ"ה, שהראו התאמה בין הדיווחים לבין המציאות. עוד נטען כי יש קושי ממשי באיתור מורים לאנגלית, אך הרשת נרתמה למאמץ גם ללא סיוע של משרד החינוך.
"הורים חוששים שילדים שילמדו אנגלית לא יתקבלו לישיבות", הסביר הנציג, "אבל גם כך כולם משתתפים במבחנים". הוא טען כי גם בחינוך הממלכתי יש מחסור חמור במורים מוסמכים: "50% מהמורים שם לא מוכשרים ללמד אנגלית".
החינוך העצמאי: "בדקו מאות מוסדות – רק 8 לא עומדים בדרישות"
נציג מרכז החינוך העצמאי טען כי מתוך מאות מוסדות נבדקים, משרד החינוך מצא פערים רק ב-8 מהם. לדבריו, הרוב הגדול עומד בלימודי הליבה, וישנה מוכנות להשתתף במבחני מיצ"ב – בתנאי לתוכן מותאם למגזר.
הוא האשים את המדינה בהפרת חובתה לפרסם את תקנות תוכנית "אופק חדש", וטען כי הרשת הנחתה את בתי הספר לעמוד במאה אחוז לימודי ליבה. "אף אחד לא מתייחס אלינו – ויש קשר ישיר בין הדברים", אמר.
הדיון הסתיים ללא הכרעה, אך השופטים הודיעו כי בכוונתם לדרוש מהצדדים השלמות בכתב לפני קבלת פסק הדין.
