שר הביטחון ישראל כ"ץ: רה"מ בנימין נתניהו ואני מובילים מדיניות ברורה שקובעת שצה"ל יישאר באזורי הביטחון בלבנון, בסוריה ובעזה - ללא הגבלת זמן - כדי להגן משם על הגבול והיישובים הישראלים מול גורמים ג’יהאדיסטים. השטח יהיה פנוי מתושבים מקומיים וכל תשתיות הטרור, מתחת ומעל לפני הקרקע - כולל הבתים בכפרי המגע ששימשו כמוצבי טרור - ייהרסו. זהו הלקח העיקרי מאירועי ה-7 באוקטובר. תפיסת השטח ואזורי הביטחון הם אחד ההישגים הגדולים של צה"ל במלחמת התקומה תחת החלטות והכוונת הדרג המדיני. לכן אנחנו מתנגדים לנסיגת צה"ל מלבנון - למרות כל הלחצים הקיימים ושעוד יהיו. רה"מ נתניהו הבהיר את הדברים לנשיא ארה"ב טראמפ ולבכירים אמריקאים נוספים, וגם אני הבהרתי את זה אתמול לשר המלחמה האמריקאי פיט הגסת'. צה"ל מתקף את העמדה הזאת ברמה המקצועית הביטחונית. אם יש גורמים באופוזיציה שמאתגרים את תפיסת הביטחון הזאת ותומכים בנסיגת צה"ל - שיקומו ויגידו את הדברים כדי שהציבור יוכל לשפוט בין העמדות. אנחנו לא נתפשר על האינטרס הביטחוני העליון של ישראל וההגנה על אזרחינו ולא ניסוג מאזורי הביטחון. אם איראן תתקוף את ישראל בשל אירועי לבנון - נתקוף אותה בכל העוצמה ונמחיש לה היטב את פערי הכוחות. אנחנו מחויבים רק לאזרחינו ולביטחון מדינת ישראל.
חוק היועמ"שים אושר בקריאה הטרומית במליאת הכנסת
הכנסת אישרה טרומית הצעת חוק שמחלישה את היועמ"שית ומעבירה סמכויות ליועצים המשפטיים במשרדי הממשלה | ח״כ בוארון: "בהרב מיארה לא תוכל עוד לקחת את שרי הממשלה כבני ערובה"
ח"כ אביחי בוארון צילום: יונתן זינדל פלאש 90
היום (רביעי) אושרה בקריאה הטרומית הצעת חוק 'עצמאות היועץ המשפטי של משרד ממשלתי, מעמדו וסמכויותיו' שיזם ח"כ אביחי בוארון מהליכוד. לפי ההצעה, אשר זוכה לתמיכת הקואליציה, ייחלש מעמדו של היועץ המשפטי לממשלה, ובמקביל יחוזק מעמדם של היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה, אשר יהיו כפופים למנכ״לי המשרדים, ולא ליועמ"שית.
חה"כ אביחי בוארון אמר: ״הצעת החוק שמובאת כאן היום לפניכם, בקריאה הטרומית. איננה מתקפה על מערך היעוץ המשפטי לממשלה אלא ניסיון להציל אותו.
במשך שנים רבות התפתח בישראל עיוות מסוכן: היועץ המשפטי חדל להיות יועץ המגן ומפלס את דרכו של מקבל ההחלטוות – נבחר הציבור. היועץ המשפטי הפך יותר ויותר ל־קובע מדיניות, למנהל על שיש לו וטו שלטוני בכל נושא, בכל עניין ובכל תחום. ואף לעיתים גם לשחקן פוליטי, המשתתף בפועל במשחק. זאת מבלי שנבחר לכך, מבלי שקיבל סמכות לכך, ומבלי שיישא באחריות כל שהיא, ציבורית או מעשית.
חוות דעת משפטית הפכה מייעוץ – להנחיה מחייבת; מניעה הפכה מעמדה משפטית - לשיתוק מדיניות; ובמקום ייעוץ מאפשר המפלס דרך בשדה העשייה – הייעוץ הפך ליעוץ מונע המעלה את המעשה הממשלתי על כל מוקש משפטי אפשרי. זהו עיוות. ואת זה באה הצעת החוק הזו לתקן. בחוות דעתה, היועצת המשפטית לממשלה כרגיל טועה, ומטעה.
היא טוענת שהחוק: מפרק את מערך היעוץ המשפטי לממשלה, שהוא: פוליטיזציה של הייעוץ המשפטי, ואפילו שזו הצעה של: זאב בעור של כבש.
ואני שואל: גברת בהרב מיארה – למה את חוששת מהחוק הזה?! האם זה בגלל שסוף סוף יוכלו היועצים המשפטים במשרדי הממשלה להגיד את עמדותיהם המשפטיות באמת, ולא לחשוש מכך שתבטלי אותם?.
אני שומע מה קורה במערך הייעוץ המשפטי לממשלה. יועצים משפטיים במשרדי הממשלה חוששים מלומר את עמדתם מחשש שמא יבולע להם! יועצים משפטיים מוותרים מראש על הבעת דעתם הנרמסת על ידך. הרי איבנתם את מערך הייעוץ המשפטי למשרדי הממשלה. ההצעה הזו יוצרת רנסנס במערך היעוץ הממשלתי המקצועי.
גלי בהרב מיארה לא תוכל עוד לקחת את שרי הממשלה כבני ערובה – ולא תוכל עוד לעקב תזכירי חוקים ממשלתיים מטעמם שיגיעו למליאת הכנסת״.
נכון להיום, היועמ"שים בכל אחד ממשרדי הממשלה כפופים מנהלית למנכ"ל המשרד ומקצועית ליועמ"שית. לפי הצעת החוק, הכפיפות המנהלית למנכ"ל תישאר, אך יועמ"ש המשרד יהיה רשאי להתייעץ בלבד עם היועמ"שית - מבלי להיות כפוף לה מקצועית".
לפי דברי ההסבר להצעת החוק, "ליועץ המשפטי של משרד ממשלתי עצמאות במילוי תפקידיו וסמכויותיו, והוא אינו כפוף ליועץ המשפטי לממשלה או למי מטעמו". עוד נקבע בהצעה, כי יועמ"ש המשרד יהיה הגורם היחיד שינחה את מייצגי המדינה בערכאות לגבי העמדה המשפטית של המשרד הממשלתי, ואלה יהיו חייבים להציג את עמדתו כעמדת המשרד.
הצעת החוק אף קובעת כי השר במשרד יוכל להנחות ישירות את יועמ"ש המשרד לפרסם תזכיר חוק או תקנות (טיוטה של הצעת חוק ממשלתית), ועל היועמ"ש יהיה לפרסם את התזכיר "בהקדם האפשרי". אם לא יפרסם היועמ"ש את התזכיר, השר עצמו יוכל לפרסמו.
סעיף נוסף בהצעת החוק קובע כי היועץ המשפטי של משרד ממשלתי יהיה הגורם הבלעדי המוסמך להנחות את מייצגי המדינה בערכאות המשפטיות בכל הנוגע לעמדת המשרד. "בכך מובטחת עקביות משפטית ומניעת השפעות חיצוניות על עמדת המשרד בהליכים משפטיים, מה שיחזק את סמכותו של היועץ המשפטי ויבטיח ייצוג נאמן של עמדת המשרד", מסביר בוארון.
לפי דברי ההסבר, מטרתה של הצעת החוק היא "לחזק את מעמדם ועצמאותם של היועצים המשפטיים של המשרדים הממשלתיים, כך שיורחבו שיקול דעתם וסמכותם בתחומים עליהם אמון המשרד הממשלתי בו הם מכהנים". אלא, שמשמעות ההצעה היא ביטול עצמאות היועמ"שים מול לחצים אפשריים מצד השר והמנכ"ל - המתמנה לרוב כמשרת אמון מטעם השר - כך שלא יוכלו עוד לפעול לפי הנחיית היועמ"שית.
