שר הביטחון ישראל כ"ץ: רה"מ בנימין נתניהו ואני מובילים מדיניות ברורה שקובעת שצה"ל יישאר באזורי הביטחון בלבנון, בסוריה ובעזה - ללא הגבלת זמן - כדי להגן משם על הגבול והיישובים הישראלים מול גורמים ג’יהאדיסטים. השטח יהיה פנוי מתושבים מקומיים וכל תשתיות הטרור, מתחת ומעל לפני הקרקע - כולל הבתים בכפרי המגע ששימשו כמוצבי טרור - ייהרסו. זהו הלקח העיקרי מאירועי ה-7 באוקטובר. תפיסת השטח ואזורי הביטחון הם אחד ההישגים הגדולים של צה"ל במלחמת התקומה תחת החלטות והכוונת הדרג המדיני. לכן אנחנו מתנגדים לנסיגת צה"ל מלבנון - למרות כל הלחצים הקיימים ושעוד יהיו. רה"מ נתניהו הבהיר את הדברים לנשיא ארה"ב טראמפ ולבכירים אמריקאים נוספים, וגם אני הבהרתי את זה אתמול לשר המלחמה האמריקאי פיט הגסת'. צה"ל מתקף את העמדה הזאת ברמה המקצועית הביטחונית. אם יש גורמים באופוזיציה שמאתגרים את תפיסת הביטחון הזאת ותומכים בנסיגת צה"ל - שיקומו ויגידו את הדברים כדי שהציבור יוכל לשפוט בין העמדות. אנחנו לא נתפשר על האינטרס הביטחוני העליון של ישראל וההגנה על אזרחינו ולא ניסוג מאזורי הביטחון. אם איראן תתקוף את ישראל בשל אירועי לבנון - נתקוף אותה בכל העוצמה ונמחיש לה היטב את פערי הכוחות. אנחנו מחויבים רק לאזרחינו ולביטחון מדינת ישראל.
הייעוץ המשפטי תוקע מקלות: מנגנון הפיקוח בישיבות אינו אפקטיבי
בוועדת החוץ והביטחון הזהירו: ביקורת אחת לשלושה חודשים מאפשרת התחמקות שיטתית, אחוז ההיעדרות המותר גבוה מדי - ויש צורך בסנקציות אישיות ברורות ומעוגנות בחוק
ביקורת בישיבה. צילום ארכיון צילום: ארכיון
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת המשיכה אתמול (חמישי) את רצף הדיונים בהצעת חוק הגיוס העוסק בשילוב תלמידי ישיבות. חלקו השני של הדיון התמקד בסעיפים 2–9, העוסקים בהוראות הפיקוח על תלמידי הישיבות שדחיית שירותם מבוססת על לימוד תורה.
במהלך הדיון הציג הייעוץ המשפטי לוועדה את עמדתו והבהיר כי מנגנון הפיקוח הוא לב ליבה של הצעת החוק: מצד אחד, צמצום אי השוויון באמצעות הגדלת מספר המתגייסים מקרב הציבור החרדי, ומצד שני שמירה על מעמד לימוד התורה כהצדקה לדחיית השירות, בתנאי שמדובר בלימוד אמיתי בפועל.
בייעוץ המשפטי בירכו על שורה של תיקונים בהצעת החוק שמחזקים את הפיקוח, בהם חובת מינוי מפקחים וקביעת אמות מידה למספרם, ביטול ההסתמכות של משרד הביטחון על הפיקוח של משרד החינוך, הרחבת חובת הדיווח לוועדת החוץ והביטחון והגברת תדירות הדיווח, וכן העברת האחריות לפיקוח ישירות למשרד הביטחון במקום לגורמים חיצוניים.
עם זאת, הדגישו המשפטנים כי לצדם קיימים סעיפים שמחלישים משמעותית את האפקטיביות. כך למשל, נקבע כי הביקורות ייערכו אחת לשלושה חודשים בלבד, תדירות שלדבריהם אינה מאפשרת פיקוח אמיתי. “כאשר מועד הביקורת ידוע מראש, מדובר בפיקוח פורמלי בלבד. ביקורת אפקטיבית חייבת להיות יומיומית ובלתי צפויה”, נאמר.
ביקורת נוספת נגעה להיעדר סנקציות אישיות ברורות. בייעוץ המשפטי קראו לעגן בחוק עצמו מנגנון מפורש לפקיעת צו דחיית השירות לתלמיד ישיבה שנמצא שוב ושוב נעדר, ולא להשאיר זאת לשיקול דעתו של שר הביטחון בלבד.
גם מנגנון הסנקציות המוסדיות ספג ביקורת. לפי ההצעה, ישיבה שבה יימצא כי 20% מתלמידיה נעדרים יותר מפעם אחת תקבל התראה, ובמקרה נוסף תוסר מרשימת הישיבות המוכרות. בייעוץ המשפטי טענו כי מדובר ברף גבוה במיוחד: “הסדר שמאפשר בפועל ל־19.9% מהתלמידים להיעדר דרך קבע אינו עולה בקנה אחד עם תכליות החוק”.
לסיום הביעו בייעוץ המשפטי תמיכה בביטול מוסד ה”בודקים” החיצוניים והדגישו כי פיקוח רגיש ובעל השלכות כה משמעותיות צריך להיעשות בידי משרד הביטחון עצמו ולא בהפרטה לגורמים חיצוניים.
הדיונים בוועדה צפויים להימשך גם בימים הקרובים.
