אברהם פריינד: בסביבת ראש הממשלה זעמו על ח"כ פרוש שהתנגד הערב בהצבעה על תקציב המדינה במליאת הכנסת. "אתה יכול עוד לתקן", אמר לו יועץ רה"מ, נבו כץ. פרוש השיב בזלזול: "אני לא שומע!"
הגז אוזל: המחסור החמור מאיים להשבית עסקים ברחבי ישראל
מפעלים, מסעדות וחקלאים נאבקים להשיג גפ״מ, מאגרי החירום כבר נשאבים ואונייה אחת שהגיעה באיחור לא פותרת את המשבר
בלוני גז צילום: דוברות המשטרה
בימים האחרונים מסתובבים בינינו אנשים מאוד מודאגים. הכוונה היא למפעלים ועסקים שמשתמשים בגפ"מ (גז פחמימני מעובה, מוכר לציבור כ"גז בישול") לתהליכי חימום, ייצור אנרגיה ותשומות ייצור, בתעשיית המזון, החקלאות, הפטרוכימיים, בתי דפוס, מסעדות ובתי מלון. כולם עושים שמיניות באוויר להשיג מספיק גז כדי להמשיך לפעול כרגיל. כך דווח בוואלה.
זאת כיוון שבעת מחסור, יש תעדוף לעסקים ולצרכנים מוסדיים שמשתמשים בגז בישול, והצרכנים הפרטיים נדחקים לסוף התור.
מי שככל הנראה מוטרדת פחות, זאת המדינה. למרות שהמחסור היה צפוי מראש, והלך והחריף עם הכניסה לחורף, ההיערכות הייתה חלקית בלבד, שלא לומר רשלנית. רק הבוקר, אחרי שכבר נשאבו כמויות משמעותיות ממאגרי החירום והמצב הפך לקריטי, עגנה בנמל קצצ"א אוניית גז שאמורה להקל על הלחץ, אך לא לפתור אותו לחלוטין. כ-60 טריילרים נמצאים בדרכם לנמל אשקלון כדי לפרוק את מיכלי הגז, ולפי מקורות המעורים בפרטים, אונייה אחת, שהגיעה מאוחר מדי, לא מספיקה.
המחסור החריג בגז בישול אינו אירוע פתאומי, והוא גם אינו אירוע מקומי. מדובר בתוצאה של תהליך ארוך שנמשך יותר מעשור, שבמסגרתו שוק הגפ"מ בישראל מתנהל עם מלאי ביטחון מצומצם מאוד, ותלות גבוהה בייצור מקומי מבתי הזיקוק, ובראשם מתחם בז"ן במפרץ חיפה. מדובר בבחירה מבנית, שבבסיסה ההנחה כי במקרה של חוסר, ניתן יהיה להשלים במהירות באמצעות ייבוא.
בז"ן מספקת נתח משמעותי מגז הבישול למשק, ולכן מוגדרת מזה שנים כמתקן תשתית רגיש. במסמכי היערכות ובתרחישי חירום, שנבנו לאורך השנים, פגיעה במתחם הוגדרה כסיכון בעל פוטנציאל השפעה רחב, במיוחד על שוק הגפ"מ. הסיכון הזה התממש ביוני 2025, כשפגיעה ישירה מטיל איראני במתחם בז"ן גרמה להשבתות ולשיבושים משמעותיים בפעילות, לרבות פגיעה בתחנת הכוח הפנימית, המספקת חשמל וקיטור למתקנים. שלושה עובדים נהרגו באירוע, והמתחם הוצא זמנית משגרת פעילות.
מאז הפגיעה, שוק הגפ"מ פועל במצב מתוח. היכולת להשלים את החסר באמצעות ייבוא קיימת, אך היא יקרה, תלויה בזמינות אוניות ובתשתיות פריקה מוגבלות, ואינה מאפשרת גמישות תפעולית גבוהה. במקביל, הביקושים לגז לא ירדו, ובחלק מהתקופה אף עלו, בין היתר בשל שינויי הרגלי צריכה, וכניסה לחודשי החורף. כך דווח בוואלה.
ממשרד האנרגיה והתשתיות נמסר בתגובה כי לא צפוייה כל פגיעה באספקת הגפ"מ בישראל: "משרד האנרגיה והתשתיות פועל כל העת כדי להבטיח את זמינות הגפ"מ לצרכנים, ופועל בצמידות מול כלל החברות במשק כדי לוודא אספקה רציפה וללא תקלות. הטענה על פגיעה באספקת הגפ"מ אינה נכונה. לא נרשם מחסור באספקה לצרכנים לא במהלך תקופת הלחימה ולא בזמן אחר.
