מבזקים מבזקים +
תל אביב 14°c
באר שבע 15°c
חיפה 16°c
ירושלים 14°c
בית שמש 14°c
בני ברק 14°c
אשדוד 14°c
י"א שבט התשפ"ו | 29.01.2026
תל אביב 14°c
באר שבע 15°c
חיפה 16°c
ירושלים 14°c
בית שמש 14°c
בני ברק 14°c
אשדוד 14°c
X
מבזקים חמים
לכל המבזקים ←

המפגש בין סינוואר לירדן ביבס במעמקי האדמה: דוד קוניו משחזר את הרגעים הנוראים בשבי

בדרך לעזה מסוק קרב יורה לעבר כלי הרכב, ובתקרית הקשה הזו נהרגה תושבת הקיבוץ אפרת כץ. שרון, דוד ויולי נפגעים מרסיסים ונלקחים לעזה פצועים

המפגש בין סינוואר לירדן ביבס במעמקי האדמה: דוד קוניו משחזר את הרגעים הנוראים בשבי
דוד קוניו צילום: באדיבות המשפחה

שורד השבי דוד קוניו, שנחטף עם בנות משפחתו לעזה, סיפר אמש (שני) ב"המהדורה המרכזית" בחדשות 12 על המסע המטלטל של הישרדות פיזית ונפשית – החל מרגעי האימה בקיבוץ ניר עוז ועד תנאי המחיה הבלתי אנושיים והלוחמה הפסיכולוגית האכזרית מצד שוביו.

ב-7 באוקטובר 2023, התעוררו דוד, אשתו שרון ובנותיהם התאומות יולי ואמה, שהיו אז בנות שלוש, למטחי אזעקות בביתם בניר עוז, יחד עם דניאל, אחותה של שרון, ובתה אמיליה בת החמש.

דוד שחזר: "בהתחלה, כשהם אומרים שקרים על אשתך, אתה לא מאמין. אבל ככל שהזמן עובר זה מחלחל. הם אמרו לי: 'אשתך עברה הלאה, היא לא נלחמת עליך'. זה לאט-לאט חודר. כמה שזה נשמע לא אמיתי, שם זה נשמע הכי אמיתי".

המחבלים שחדרו לביתם העלו אותו באש. דוד החליט לנסות לברוח דרך החלון, אך הם נתפסו בחצר. שרון ואמה נשארו בבית אפוף העשן עם דניאל ואמיליה, ובהמשך הופרדו ונחטפו לעזה בנפרד. המחבלים העמיסו אותם על עגלה יחד עם חברי קיבוץ נוספים והובילו אותם לרצועה.

בדרך לעזה, מסוק קרב ירה לעבר כלי הרכב שבו הובלו. בתקרית הקשה הזו נהרגה תושבת הקיבוץ אפרת כץ. שרון, דוד ויולי נפגעו מרסיסים ונלקחו לעזה פצועים, מבלי לדעת מה עלה בגורלה של אמה.

"הרגשתי צורך לגונן עליהן כל הזמן כי הייתי הגבר היחיד. הרבה פעמים ראיתי את שני החמאסניקים ששמרו עלינו ישנים, עם הסכין מתחת למיטה, ותהיתי אם אני יכול לעשות משהו, אולי להציל אותנו. אבל אז אתה חושב שוב ואומר לעצמך – גם אם תחסל את שניהם ותצא החוצה, מה תעשה? ההמון בחוץ יאכל אותך".

בניסיון נואש לאותת לעזרה, דוד השתמש בלוח מחיק של ילדים שעליו כתב "הצילו". "שמתי את זה ממש קרוב לחלון, קיוויתי שאם יעבור מזל"ט אולי יזהו את זה ויצליחו לחלץ אותנו", סיפר. לאחר שהבית בו הוחזקו הופצץ ביום העשירי למלחמה, הועברו השלושה באמבולנס לבית החולים "נאצר" בח'אן יונס, כשדוד מחופש לגופה ושרון עוטה חיג'אב.

ביום ה-49 נאלץ דוד להיפרד משרון ומהבנות שיצאו במסגרת העסקה. "הרגע הכי נוראי בחיים שלי היה הפרידה מיולי, אמה ושרון. היה בכי נוראי בחדר. לא הפסקתי להגיד לשרון שאני מת מפחד. ביקשתי מכל האנשים בחדר שלא יוותרו עליי ויוציאו אותי".

דוד, שנלקח למנהרה עם חטופים נוספים, סיפר כי יחיא סינוואר הגיע לבקרם. "סינוואר פנה לירדן ביבס ושאל אם הוא יכול לעזור לו במשהו. ירדן ענה: 'הדבר היחיד שאני רוצה זה שתוציא אותי לפני הילדים והאישה שלי, כי אני רוצה לקבל את פניהם'. חמישה ימים לאחר מכן הפרידו בינינו".

דוד תיאר מסכת התעללות קשה במנהרות שכללה הרעבה ותנאים בלתי אנושיים. "מ-10 בבוקר עד 23 בלילה הלכנו בתוך מנהרות – בזחילות, במנהרות בגובה חצי מטר עד מטר וחצי. הלכנו שם כמעט 20 קילומטר עם עצירות של שתי דקות בלבד. אנשים היו גמורים, מדממים מהראש ומהכתפיים".

היום, דוד ושרון לומדים זה את זה מחדש יחד עם אמה ויולי. הם מתחילים את תהליך השיקום ומקווים שביום מן הימים יוכלו לבנות בית חדש בקיבוץ, ולגדל את בנותיהם בביטחון, כפי שחלמו לפני אותו אוקטובר שחור.

דוד קוניו חמאס יחיא סינוואר מלחמת חרבות ברזל

 צבע אדום

art