"לאבא שלי במיון הגיע מפגין, בשערי צדק, וצעק עליו. איך אתם לא מתביישים, שלוש שנים חוסמים פה כבישים, שורפים פה?": המונולוג הסוער של השר וסרלאוף בתגובה לח"כ נעמה לזימי: "בואו נפסיק את כל החסימות האלה, בואו נחליט שמפסיקים עם זה - אני מוכן. מי חותם על הדבר הזה?"
בנק של מקורבים: כך התמוטטה הכלכלה האיראנית
תחקיר ה"וול סטריט ג'ורנל" חושף כיצד בנק שנשלט בידי מקורבי משמרות המהפכה צבר חובות עתק, גרר הדפסת כסף ואינפלציה דוהרת – והפך לסמל השחיתות שהובילה למחאה עממית חסרת תקדים
תחקיר של הוול סטריט ג'ורנל חושף: קריסת בנק "איאנדה", שנוהל על ידי מקורבי המשטר, הפכה לסמל השחיתות והכישלון הכלכלי של הרפובליקה האסלאמית – והובילה למחאה עממית חסרת תקדים
בסוף 2025, בימים שקדמו לפרוץ ההפגנות באיראן, קרס אחד מהבנקים הגדולים והמשפיעים במדינה – "איאנדה בנק". התאגיד הפיננסי, שנוהל על ידי אנשי עסקים הקשורים למשמרות המהפכה ולראשי המשטר, צבר חובות עצומים של כ-5 מיליארד דולר בעקבות הלוואות שניתנו למקורבים ולפרויקטים ענקיים, רובם כושלים.
בתחקיר מקיף של הוול סטריט ג'ורנל נחשף כי למעלה מ-90% מהמשאבים של הבנק היו מושקעים במיזמים שהיו בשליטתו, בראשם "איראן מול" – מרכז קניות עצום שנחשב לסמל ראוותני בלב כלכלה שוקעת. התנהלות זו זכתה לביקורת גם מתוך הממסד האיראני, ובסופו של דבר גרמה לקריסת הבנק ולמיזוגו עם הבנק הממשלתי "מלי".
בתגובה לקריסה, החל הבנק המרכזי באיראן להדפיס כמויות עצומות של כסף כדי לכסות את החובות ולמנוע קריסת מערכת פיננסית שלמה. אך מהלך זה הגביר את הלחץ האינפלציוני החריף ממילא, והוביל לאובדן אמון במטבע המקומי – לפי הנתונים, הריאל איבד כ-84% מערכו במהלך 2025 בלבד, בעוד מחירי המזון קפצו בשיעור שנתי של 72%.
על פי הערכות כלכלנים, לפחות חמישה בנקים נוספים באיראן מצויים כעת במצב פיננסי רופף במיוחד, בהם "ספאה", אחד מהבנקים הממשלתיים הגדולים במדינה. המערכת הבנקאית כולה, כך נטען בתחקיר, מתפקדת למעשה כמנגנון של העברת כספים בין בעלי אינטרס, תוך התעלמות מכללי ניהול תקין.
לפי דבריו של אדנאן מזארעי, לשעבר סגן מנהל מחלקת המזה"ת בקרן המטבע הבינלאומית, קריסת בנק "איאנדה" היוותה נקודת שבר משמעותית – לא רק כלכלית אלא גם תודעתית. "זה היה סימן ברור לכך שהבנקים באיראן לא רק חלשים – אלא משרתים קבוצה מצומצמת של מקורבים תוך פגיעה ברוב הציבור", אמר.
בסופו של דבר, כך מעריכים מומחים כלכליים, המשטר האיראני עומד מול משבר שלא ניתן לפתור בדיכוי, בהדפסת כסף או בסבסוד זמני. הכלכלה מתפוררת – ואיתה גם תחושת הלגיטימציה הציבורית של המשטר כולו.
