שר הביטחון ישראל כ"ץ: רה"מ בנימין נתניהו ואני מובילים מדיניות ברורה שקובעת שצה"ל יישאר באזורי הביטחון בלבנון, בסוריה ובעזה - ללא הגבלת זמן - כדי להגן משם על הגבול והיישובים הישראלים מול גורמים ג’יהאדיסטים. השטח יהיה פנוי מתושבים מקומיים וכל תשתיות הטרור, מתחת ומעל לפני הקרקע - כולל הבתים בכפרי המגע ששימשו כמוצבי טרור - ייהרסו. זהו הלקח העיקרי מאירועי ה-7 באוקטובר. תפיסת השטח ואזורי הביטחון הם אחד ההישגים הגדולים של צה"ל במלחמת התקומה תחת החלטות והכוונת הדרג המדיני. לכן אנחנו מתנגדים לנסיגת צה"ל מלבנון - למרות כל הלחצים הקיימים ושעוד יהיו. רה"מ נתניהו הבהיר את הדברים לנשיא ארה"ב טראמפ ולבכירים אמריקאים נוספים, וגם אני הבהרתי את זה אתמול לשר המלחמה האמריקאי פיט הגסת'. צה"ל מתקף את העמדה הזאת ברמה המקצועית הביטחונית. אם יש גורמים באופוזיציה שמאתגרים את תפיסת הביטחון הזאת ותומכים בנסיגת צה"ל - שיקומו ויגידו את הדברים כדי שהציבור יוכל לשפוט בין העמדות. אנחנו לא נתפשר על האינטרס הביטחוני העליון של ישראל וההגנה על אזרחינו ולא ניסוג מאזורי הביטחון. אם איראן תתקוף את ישראל בשל אירועי לבנון - נתקוף אותה בכל העוצמה ונמחיש לה היטב את פערי הכוחות. אנחנו מחויבים רק לאזרחינו ולביטחון מדינת ישראל.
עוד מכשול לחוק הגיוס: הסתייגות חריפה של הייעוץ המשפטי
בדיון בוועדת החוץ והביטחון נטען כי אפשרות להפחתת יעדי הגיוס תבטל בפועל את קביעת המחוקק ותפגע בשוויון בנטל
בועז ביסמוט
צילום: דוברות הכנסת
ועדת החוץ והביטחון בראשות ח"כ בועז ביסמוט המשיכה היום (חמישי) את רצף הדיונים בהצעת חוק הגיוס, והפעם התמקדה בסעיפים העוסקים בהקמת הוועדה המייעצת ובסמכויותיה. במהלך הדיון הציג הייעוץ המשפטי לוועדה עמדה נחרצת ולפיה הענקת סמכות לוועדה המייעצת להפחית את יעד הגיוס בשנה מסוימת עלולה להוות "פגם שורשי" בהסדר המוצע.
לפי הייעוץ המשפטי, האפשרות שהוועדה תקבע כי צה"ל לא עמד בחובתו להקים מסלולי שירות מותאמים לאורחות חייהם של בוגרי מוסדות חינוך חרדיים, ובהתאם לכך תפחית את יעד הגיוס, מרוקנת מתוכן את תכלית החוק. תכלית זו, כך הודגש, נועדה לצמצם את אי השוויון בגיוס לשירות סדיר.
נציגי הייעוץ המשפטי הזכירו את פסיקת בג"ץ בעתירות "התנועה לאיכות השלטון", שם נקבע כי אחד הכשלים המרכזיים בהסדרי גיוס קודמים היה התלות הכמעט מוחלטת ברצונו של שר הביטחון. בית המשפט קבע אז כי מצב כזה עלול להוביל לאיון חובת הגיוס ולהעברת השליטה ביישום החוק לדרג המבצעי, חשש שלדברי הייעוץ מתעורר מחדש גם בהסדר הנוכחי.
על פי הצעת החוק, הוועדה המייעצת אמורה לשמש גוף מבקר ומפקח שתפקידו לוודא את מוכנות צה"ל לקליטת חרדים ולזהות חסמים ביישום החוק. היא תהיה מוסמכת לבדוק ולאמת את נתוני הגיוס, נוכח ההשלכות המשמעותיות של עמידה או אי עמידה ביעדים, בהן קיצוץ תקציבי הישיבות ושלילת הטבות אישיות.
עם זאת, סעיף 26כו1 קובע כי הוועדה תוכל, באישור ועדת החוץ והביטחון, להפחית את הרף המינימלי לגיוס אם תמצא שצה"ל לא עמד בחובותיו. בייעוץ המשפטי מתריעים כי סמכות זו מבטלת בפועל את קביעת המחוקק בחקיקה ראשית, ואף משתקת את מנגנוני האכיפה שנקבעו בחוק.
לדברי הייעוץ, מתן אפשרות לשנות בדיעבד את היעדים שנקבעו בחוק עלול להפוך את ההסדר לחסר תוקף מעשי, ואף לייצר "מצג מלאכותי של עמידה ביעדים", שיאפשר הארכת החוק פעם אחר פעם, בניגוד לרוח הפסיקה והחקיקה.
בנוסף, באשר להרכב הוועדה המייעצת, המליץ הייעוץ המשפטי שלא לכלול דיין בדימוס מבית הדין הרבני הגדול, והציע במקום זאת למנות קצין בכיר נוסף, בוגר ישיבה או מוסד חינוך חרדי, בעל רקע מתאים ואורח חיים חרדי.
הדיונים בהצעת חוק הגיוס צפויים להימשך בימים הקרובים, כשברקע המחלוקת העמוקה סביב מנגנוני האכיפה, סמכויות הוועדה והיכולת המעשית של החוק להשיג את יעדיו.
