איתי בלומנטל: דיוחנו הערב: ישראל צפויה להגיב על שיגור רחפן הנפץ של חיזבאללה שפגע הלילה בכלי הנדסי של צה"ל סמוך לרכס עלי טאהר ברצועת הביטחון הישראלית בדרום לבנון. בשעות האחרונות, בצה"ל מקיימים הערכות מצב, והכינו מספר אפשרויות תגובה: מתקיפה מהאוויר ועד פעולות ממוקדות- למשל נגד המחבלים ברכס עלי טאהר- שיועברו לאישור הדרג המדיני. המנגון האמריקני יעודכן. אחת האפשרויות היא לבצע פעולות שנדחו בתקופה האחרונה, פעולות שנחשבות "לרגישות", בעקבות דרישה של ממשל טראמפ שלא להסית קשב לזירה הלבנונית כל עוד ארה"ב היתה עסוקה בהסלמה מול איראן. גורם ישראלי אומר לנו הערב שלישראל זכות להגיב על פגיעת הרחפן הלילה, גם במסגרת ההסכם שנחתם עם ממשלת לבנון, הסכם שמאפשר לצה"ל לפעול נגד חיזבאללה במקרה שיפר את הפסקת האש.
סולברג נזף ביועמ״שית: אם לא נוכל לבטוח בכם - אנה אנו באים
סולברג ביקר בחריפות את תצהירי המדינה וכתב: “אם לא נוכל לשים מבטחנו בתצהירים המוגשים לנו מטעם המדינה בבג״ץ - אנה אנו באים?״
השופט נעם סולברג צילום: חיים גולדברג, פלאש 90
בג”ץ מחק את העתירה שדרשה לפתוח בחקירה פלילית בעקבות הדלפת הסרטונים משדה תימן, זאת לאחר שהמדינה הודיעה כי כידוע נפתחה חקירה בפרשה – המכונה פרשת הפצ”רית. משכך, קבע בית המשפט כי העתירה והבקשות שהוגשו במסגרתה מוצו, וחייב את המדינה לשלם לעותרים, עמותת “בוחרים בחיים”, הוצאות משפט בסך 25 אלף שקלים.
פסק הדין נכתב בידי השופט נעם סולברג, שמתח ביקורת חריפה על התנהלות הפרקליטות, בדגש על העיכוב בפתיחה בחקירה ועל האופן שבו הוצגו הדברים לבית המשפט. סולברג התייחס לטענות המדינה במסגרת ההליך, שלפיהן בצה”ל נערכה בדיקה מקיפה לאיתור זהות המדליף, אך לא נמצא ממצא ולא קיימת דרך לאתרו - טענות שהתבררו בהמשך ככוזבות, לאחר פתיחת החקירה.
“בוקעת זעקה מסיפור המעשה”, כתב סולברג, והזכיר כי בית המשפט עמד לא אחת על החומרה הרבה שבהדלפת חומרי חקירה בידי עובדי ציבור - תופעה שהוגדרה בפסיקה כ“רעה חולה”. לדבריו, אין די בגינוי או בהבעת שאט נפש, ויש צורך במעשה ממשי. סולברג הדגיש את הצורך בפעולה זריזה בחקירת הדלפות, וציין כי זהירות יתרה אינה יכולה לשמש מחסום מפני פתיחה בחקירה, גם כאשר מדובר בהדלפה רגישה.
השופט עמד על המתח שבין זהירות לבין זריזות, וציין כי בפסיקה קודמת כבר הבהיר שהזריזות עדיפה, וכי אסור לאפשר לזהירות לסתום את הגולל על חקירות מהסוג הזה. לדבריו, הדברים מקבלים משנה תוקף נוכח “הזעקה” העולה מהפרשה הנדונה.
בנוסף, התייחס סולברג בחומרה להגשת התצהירים הכוזבים בהליך. הוא הדגיש את החשיבות היסודית של פרישת תשתית עובדתית מלאה ומדויקת בפני בית המשפט, ובפרט כאשר מדובר בעמדת המדינה בעתירות לבג”ץ. “אם לא נוכל לשים מבטחנו בתצהירים המוגשים לנו, השכם והערב, מטעם המדינה בבג”ץ – אנה אנו באים?”, כתב.
