אברהם פריינד: בסביבת ראש הממשלה זעמו על ח"כ פרוש שהתנגד הערב בהצבעה על תקציב המדינה במליאת הכנסת. "אתה יכול עוד לתקן", אמר לו יועץ רה"מ, נבו כץ. פרוש השיב בזלזול: "אני לא שומע!"
"צקצקתי בלשון": חשבון הנפש המטלטל של האב השכול מול האם החרדית
האב השכול חגי לובר, שאיבד את בנו בקרב בעזה, מפרסם וידוי מטלטל ומכה על חטא בעקבות האסון בו נספו הפעוטות בירושלים • לאחר שנסחף לביקורת נגד ההורים, גילה כי האם השכולה היא זו שניחמה אותו והעניקה לו מזכרת מבנו
זירת האסון ברוממה צילום: דוברות איחוד הצלה
האסון המטלטל שאירע אמש (שני) בשכונת רוממה בירושלים, בו קיפחו את חייהם הפעוטות ארי כץ ז"ל וליה גולובנציץ ע"ה, הותיר מדינה שלמה המומה וכואבת. אך לצד הצער הכבד, נשמעו ביממה האחרונה גם קולות של ביקורת ושיפוטיות.
הבוקר פרסם חגי לובר, שבנו אלישע יהונתן הי"ד נפל בקרב ברצועת עזה, טקסט מטלטל שבו הוא מתחרט על מחשבותיו בנוגע למקרה. הוא תיאר את ה"מחול שדים" אליו נסחף, כדבריו, ואת רגע השינוי כשהבין מי היא האם האבלה.
"גם אני השתתפתי אתמול, לפחות כמקשיב, בטירוף הכללי. וגם אני צקצקתי בלשון על 'ההורים הלא אחראיים'. וגם אני חרצתי דעה על 'המעון שלא היו בו מינימום תנאים'. וגם אני הרהרתי ב'היעוץ המשפטי שגרם לחרדים לשלוח למעונות זולים'. וגם אני קראתי על 'תרבות הזלזול, הפרת החוק, וחוסר האחריות של החרדים'. וגם אני מיהרתי לחרוץ משפט ולנקוט עמדה. וגם אני בוססתי באותה ביצה עכורה", כתב לובר בכאב.
הוא המשיך ותיאר את רגע הגילוי המטלטל: "ופתאום, אשתי סיפרה לי שאמו של אחד התינוקות שנפטרו, חני כץ, ממיזם תכשיק, באה אלינו לשבעה, והביאה שרשרת לב בה הוטבעה דמותו של יהונתן. וכך היא עושה לכל משפחה שכולה".
"פתאום מ'אירוע קשה' שמחייב התייחסות, נהיה להם שמות ופרצוף. והיא עמדה לפני, אמא במלא כאבה, במלא צערה, במלא אובדנה. וידעתי שבשבילי זו הייתה צריכה להיות הזווית היחידה, שותפות בצער, כאב בנשמה ושהגופים האחראים והמקצועיים יבדקו, יחקרו, ויסיקו מסקנה", כתב.
לסיום ציין לובר את חרטתו העמוקה: "ומה קרה לי, אב שכול, שהצטרפתי ל'חגיגה', ונסחפתי, אפילו במחשבה, לאותו מחול האשמות נורא. כשהמתים עוד מוטלים לפנינו, עוד לפני הקבורה. התחרטתי. וכמעט שקרעתי קריעה".
כזכור, אמש פרסמנו כי ב-8 באוקטובר, מיד עם פרוץ המלחמה, הקימו חני ואחותה חווי ווגר את מיזם "תכשיק" - פרויקט התנדבותי במסגרתו יוצרו ונמסרו אלפי שרשראות זיכרון עם תמונות ושמות החללים והנרצחים, שהועברו לבתיהם של בני המשפחות השכולות ברחבי הארץ.
חני הביאה אתמול את בנה למעון בפעם הראשונה. בני המשפחה ציינו כי מדובר במטפלת אימהית עליה סמכו ובמסגרת שבה התחנכו גם ילדיה הגדולים.
"איננו יודעים חשבונות שמיים", מסרו בני המשפחה בכאב, "הלוואי שהקדוש ברוך הוא ינחם אותה, כמו שרק אבא אוהב יכול לנחם את בתו".
אתמול בערב, בתוך האבל הכבד והבלתי נתפס, כתבה חווי מילים קורעות לב: "איך ריבונו של עולם סופדים לתינוק? כמה אהב דגדוגים ונשיקות? כמה הוא חייך ומתי רצה לבכות? איך היה שובב ואיזה מוצץ הוא הכי אוהב? כמה הוא שקל ובאיזה גיל זחל?".
הדודה המשיכה בכאב: "ומה ריבונו של עולם עושות הנשמות המתוקות בגן העדן של התינוקות? האם מציירים מלאכים? אמהות צוחקות? יושבים במעגל הצדיקים לבבות שלמים קטנים פועמים ומספרים סיפורים על אחרית הימים? והאם ריבונו של עולם הרקיע שם למעלה לא מדי גדול עבור תינוקי קטן שיודע רק לזחול".
מיזם "תכשיק", שהפך לסמל של זיכרון עבור אלפי משפחות מאז אותה שבת שמחת תורה, עומד כעת דומם מול הטרגדיה הפרטית והבלתי נתפסת של מייסדת המייזם.
