"לאבא שלי במיון הגיע מפגין, בשערי צדק, וצעק עליו. איך אתם לא מתביישים, שלוש שנים חוסמים פה כבישים, שורפים פה?": המונולוג הסוער של השר וסרלאוף בתגובה לח"כ נעמה לזימי: "בואו נפסיק את כל החסימות האלה, בואו נחליט שמפסיקים עם זה - אני מוכן. מי חותם על הדבר הזה?"
עשהאל באב"ד הובא למנוחות: נפטר מפצעיו לאחר הקרב ברפיח
בן 38 במותו, אב לחמישה ותושב בנימין – נפצע אנושות באוקטובר 2025 ונאבק חודשים על חייו. משפחתו ספדה לאדם של אמונה, חסד ועשייה שקטה, שנשא את פצעי הטרור והמלחמה והמשיך לתת עד יומו האחרון
בבית העלמין הצבאי בהר הרצל בירושלים הובא היום (חמישי) למנוחות רס"מ (במיל') עשהאל באב"ד הי"ד, תושב היישוב בני אדם (סנה) שבמועצה האזורית בנימין. עשהאל נפטר מפצעיו לאחר שנפצע בקרב ברפיח ב-19 באוקטובר 2025.
עשהאל, בן 38 במותו, היה נשוי לחגית ואב לחמישה – תמר, שי, אילה, גלעד ונגה. הוא הנופל ה-60 מקרב בני מועצת בנימין מאז תחילת המלחמה. הוא נפטר שבועיים לפני יום הולדתו ה-39.
עשהאל נפצע בנערותו בפיגוע הקשה בישיבת חיצים באיתמר בשנת 2002, שבו נרצחו שלושה בני נוער, ונשא עמו את פצעי האירוע כל חייו. בתחילת המלחמה שירת במילואים ביחידות של יוצאי נצח יהודה, ופעל במשימות ביטחון ביהודה ושומרון, ובהמשך הצטרף ליחידת אוריה שפעלה ברצועת עזה להרס תשתיות טרור.
בחייו האזרחיים ניהל מוסך ביישוב בני אדם. לאחר שיצא למילואים התברר כי נהג לסייע לכל אדם לפי יכולתו הכלכלית, בשקט ובצנעה. לאחר שנפצע בקרב ברפיח, נאבק חודשים ארוכים על חייו ועל השיקום, עד לפטירתו.
בהלוויה נשמעו דברי פרידה אישיים מפי בני משפחתו: חגית, רעייתו של עשהאל, ספדה: "כמו שתמיד אמרת, ככה ה' רצה. איזו אמונה עצומה הייתה לך, בלי שאלות ובלי ערעורים, גם כשקשה. לא מתלונן ולא אומר שאין לך כוח".
"היית אדם של עשייה עם נגיעה אלוקית. כל דבר הצלחת לתקן ולפתור. כמה אני גאה בך על החיים הפשוטים והאמיצים האלה. תודה על 15 שנים של יחד, של יצירה משותפת, על שהיית לי גב, שנתת לי יציבות בחיים, ובנית לי בית במלוא מובן המילה. הנוכחות השקטה שלך, היכולת שלך להקשיב, תחסר לי. איזה איש צדיק אתה, איש של חסד. לכמה אנשים עזרת בכל שעה ביממה בלי לחשוב פעמיים. כל הזמן אמרת במילואים: אני עושה מה שצריך, פשוט".
עומר, אחיו של עשהאל, אמר: "דיברת בברית של הבן שלך על שמחה, ועל כך שיש עניין להגיד תודה ולהיות בשמחה. להודות לקב"ה על כל החסדים, גם עכשיו, כשהכי קשה לראות את זה כך. תודה שהלכת להגן על עם ישראל. תודה שהיית בן אהוב ועוזר לאבא ואמא. תודה לך על השנים שהיית איתנו, ילד ברוך כישרונות. תודה לך על שלושה חודשים שנתת למשפחה ולחברים לטפל בך ולהיות איתך".
"תשמור עלינו. תתפלל עלינו, על עם ישראל, שנהיה תמיד באחדות, בשמחה ובאמונה. תשמור על חגית והילדים, שתמיד יהיו בשמחה. תתפלל עלינו שנזכה לראות בביאת משיח צדקנו, ולראות אותך חוזר בתחיית המתים".
צרויה, אחותו של עשהאל, הוסיפה: "הוכחת מהו כוח רצון לאורך השיקום. מסתבר שנתת לנו מתנה גדולה, הענקת לנו שלושה חודשים להיות לצידך, להיפרד, לדבר, להיות יחד. דווקא בתקופה הזו גילינו אותך מזווית אחרת, עם לב פתוח. זכיתי להיות איתך בלילה האחרון שהיית בהכרה. הארת לי פנים. כשניסית לעבור לכיסא שאלתי אותך לאן אתה הולך, אמרת לי הביתה. אמרתי שאי אפשר, אמרת אפשר. דיברת ברור ולעניין. ישבנו יחד, שתינו קפה, ואלה היו רגעי הצלילות האחרונים שלך".
"היית איש שקט וצנוע, לא חיפשת תשומת לב, אבל הנוכחות שלך הייתה עמוקה ומרגיעה. עשית טוב בשקט ובצנעה, וכמו שחיית כך גם במותך הצלת חיים בזכות האיברים שלך. תמיד האמנת בתמימות עמוקה שמה שקורה הוא לטובה. גם אחרי שנפצעת אמרת שזה מה שה' רוצה וקיבלת את זה באהבה. היית אח, בן, אבא ובעל מסור ואוהב".
