אברהם פריינד: בסביבת ראש הממשלה זעמו על ח"כ פרוש שהתנגד הערב בהצבעה על תקציב המדינה במליאת הכנסת. "אתה יכול עוד לתקן", אמר לו יועץ רה"מ, נבו כץ. פרוש השיב בזלזול: "אני לא שומע!"
מעל 73% מהציבור הערבי תומך בכניסה לממשלה
פרשן החברה הערבית ג'לאל בנא מסביר מדוע האחדות בין המפלגות הערביות היא צעד פוליטי רגעי עם סיכויים וסיכונים, ואיך היא משפיעה על יחסי האמון עם הציבור היהודי
ראשי המפלגות הערביות בהודעה על האיחוד צילום: באדיבות המצלם
בשבוע שעבר בסכנין נראו ראשי המפלגות הערביות מרימים ידיים יחד – תמונה של אחדות שנראתה כמו התחלה של איחוד אמיתי. עם זאת, ג'לאל בנא, פובליצסט ב"ישראל היום" פרשן ומומחה לחברה הערבית, מעריך כי מדובר בעיקר ברגע פוליטי שמתאים לאותו יום.
"הכעס הגדול בחברה הערבית בעקבות מקרי האלימות והרצח יצא על ידי 50,000 אנשים שהגיעו להפגנה. ראשי המפלגות ניצלו את ההזדמנות והבטיחו תקווה לבוחרים הערבים, במיוחד לקראת מערכת הבחירות," הסביר בנא בראיון אצל עמירם כהן בכאן מורשת.
לדבריו, החיבור בין המפלגות הוא צעד עם סיכוי וסיכון שווים. "קשה לנתק את זה מהקמפיין של בני גנץ, שמנסה להתרחק ממנסור עבאס. הציבור היהודי לא יתן לגיטימציה לאצבע ה-61 של מפלגה ערבית כפי שהיה בעבר".
בנוגע להזדמנות הפוליטית עבור עבאס, בנא מסביר כי החיבור דווקא מגדיל את הסיכוי להגעה לקלפיות של הבוחר הערבי, אך מציין כי תם עידן 'האצבע ה-61' לקואליציה. "היום מדובר יותר על השגת רשת ביטחון והשפעה מאשר על קואליציה ישירה," הוא אומר.
באשר לרצון הציבור הערבי להשתלב בקואליציה, בנא מציין כי לפי סקרים, מעל 73% מהציבור תומך בכניסה לממשלה. עם זאת, הוא מדגיש את הקושי המתמשך בעקבות דה-לגיטימציה לקול הערבי בישראל: "אם הערבים יגיעו למסקנה שאינם משפיעים, הם יבנו את המוסדות שלהם כמיעוט – והמדינה תהיה בבעיה".
החיבור בין המפלגות הערביות מעלה שאלות מורכבות על יחסי מיעוט-רוב ועל השפעת הציבור הערבי במערכת הפוליטית בישראל, כאשר בנא מסכם: "המשחק הזה הוא גם בין מיעוט לרוב, וגם בין מיעוט למדינה".
