"לאבא שלי במיון הגיע מפגין, בשערי צדק, וצעק עליו. איך אתם לא מתביישים, שלוש שנים חוסמים פה כבישים, שורפים פה?": המונולוג הסוער של השר וסרלאוף בתגובה לח"כ נעמה לזימי: "בואו נפסיק את כל החסימות האלה, בואו נחליט שמפסיקים עם זה - אני מוכן. מי חותם על הדבר הזה?"
מהתקווה של כיכר תחריר למרתפי העינויים של א-סיסי: 15 שנים ל"אביב הערבי" במצרים
פרויקט מיוחד של רועי קייס בכאן 11 חמש עשרה שנה בדיוק למחאות בכיכר תחריר במצרים שסחפו את המזרח התיכון. פעיל מצרי שהיה שם והיום הוא כבר הרחק משם עדיין מקווה לשינוי בארץ מולדתו
15 שנים עברו מאז המרד בשנת 2011 שהביא להדחתו של הנשיא חוסני מובארק בקהיר. הרחוב המצרי דרש חופש, צדק וכבוד האדם, אך נראה כי העסק במדינה לא נרגע.
אלפי מצרים הפגינו ב-25 בינואר 2011, ובשבועות שלאחר מכן שהתאפיינו בהפגנות נוספות נגד המצב הפוליטי והחברתי שהיה במהלך שלטון 30 השנים של הנשיא חוסני מובארק.
ההפגנות נמשכו זמן רב, כוחות הביטחון ניסו לדכא את ההפגנות, אך המשטר לא הצליח למנוע את ההפגנות, ובסופו של דבר, ב-11 בפברואר, התפטר מובארק. המצרים קיוו וציפו לעידן חדש ללא מנגנון מדיני מדכא, עם יותר חופש ומערכת פוליטית שתלך לכיוון של שלטון החוק.
אולם החלומות לא התגשמו, בשנת 2013, הפיכה צבאית הדיחה את הנשיא דאד מוחמד מורסי, מהאחים המוסלמים, לאחר מכן השלטון עבר לאל-סיסי שמחזיק בנשיאות באחיזה איתנה מאז 2014.
מצב זכויות האדם והאזרח במדינה גרוע באופן דרמטי, על פי ארגון זכויות האדם אמנסטי, בתי הכלא במצרים נמצאים במצב מצחין, עינויים ומשפטים לא הוגנים, ומתרחשים הוצאות להורג מחרידים.
בדצמבר 2020 הוציא הפרלמנט האירופי החלטה "על המצב המידרדר של זכויות האדם במצרים" וקרא למדינות החברות בו "לערוך סקירה מעמיקה ומקיפה" של היחסים עם מצרים.
אולם ממשלת מצרים הכחישה האשמות כאלה. בהצהרה לסוכנות הידיעות הצרפתית AFP באותם ימים, הכחיש משרד החוץ המצרי את השימוש במעצרים פוליטיים או עינויים במצרים. המצרים הדגישו כי אין "אסירים פוליטיים" ואמרו כי הממשלה "מייחסת חשיבות רבה לחופש הדעה והביטוי".
