שר החוץ האמריקני רוביו: "מאמינים שאיראן השתמשה ביצוא של זהב וכסף מוונצואלה אל טורקיה כמסווה להלבנת כספים"
סוף עידן ההחזרים: האם בקרוב רק הורים אמידים יוכלו לממן קלינאית תקשורת לילדיהם?
בדיון שיתקיים בוועדה צפויות להופיע קלינאיות תקשורת ומרפאות בעיסוק מהשטח, שיביאו עדויות אישיות ומקצועיות. אחת מהן צפויה לומר: "ילד בן שלוש שממתין כיום מעל חצי שנה לטיפול, זה לא עיכוב מנהלי, זה נזק התפתחותי"
אילוסטרציה צילום: שאטרסטוק
הבוקר צפויה בכנסת ועדת הבריאות ביחד עם הוועדה לזכויות הילד לדון ברפורמה במקצועות התפתחות הילד. רפורמה שמשרד הבריאות מציג כמהלך של "ייעול, אחידות ושוויון", אך גורמים מקצועיים מזהירים כי בפועל מדובר במהלך שעלול לפגוע פגיעה קשה בעשרות אלפי ילדים ובמשפחותיהם, ובראש ובראשונה באוכלוסיות מוחלשות ובפריפריה.
הרפורמה, שאמורה להיכנס לתוקף כבר בחודש הקרוב, מעבירה את עיקר האחריות לטיפולי התפתחות הילד לקופות החולים, תוך צמצום משמעותי של מסלולי ההחזר וההסדרים שהתקיימו עד כה. לטענת משרד הבריאות, המהלך נועד לייצר סדר, אחידות ונגישות שווה. אלא שבשטח נשמעת תמונה אחרת לגמרי.
מאז פרוץ הקורונה, וביתר שאת מאז פרוץ המלחמה והטראומה הלאומית המתמשכת, חלה עלייה חדה בעיכובים התפתחותיים אצל ילדים - בעיות שפה, ויסות רגשי, חרדה, קשב ומוטוריקה. במקביל, זמני ההמתנה במערכת הציבורית התארכו לחודשים ארוכים. דוחות רשמיים של מבקר המדינה ומכוני מחקר מצביעים על מחסור כרוני בכוח אדם ועל אי עמידה ביעדי זמינות שנקבעו.
לפי נתוני משרד הבריאות, בשנת 2024 טופלו במערך התפתחות הילד 358,170 מטופלים, מהם 53,515 קיבלו את השירות במסלול החזר, שהם 15% מהמטופלים מכלל מקבלי השירות בתחום התפתחות הילד, השאר פונים לפרטי - זו עדות ברורה לכך שהמערכת הציבורית אינה מצליחה לתת מענה מספק. החשש המרכזי הוא כי ביטול או צמצום מסלולים אלו, בטרם חיזוק המערכת, יעמיק את המשבר.
בדיון שיתקיים בוועדה צפויות להופיע קלינאיות תקשורת ומרפאות בעיסוק מהשטח, שיביאו עדויות אישיות ומקצועיות. אחת מהן צפויה לומר: "ילד בן שלוש שממתין כיום מעל חצי שנה לטיפול, זה לא עיכוב מנהלי, זה נזק התפתחותי. הזמן הזה לא חוזר. הרפורמה לא מקצרת תורים, התוצאה שהיא פשוט תסגור דלתות".
מטפלת אחרת מוסיפה: "מדברים על שוויון, אבל בפועל מי שייפגעו הם הילדים מהמשפחות שאין להן אפשרות לממן טיפול פרטי. בפריפריה ובחברה החרדית המשמעות עלולה להיות קשה במיוחד,שלא לדבר על החלשת מעמד הביניים".
גם עבור המטפלות עצמן מדובר ברפורמה מאיימת. תנאי ההתקשרות החדשים, כך נטען, כוללים חוזים שאינם ישימים: שליטה קלינית מוגבלת, עומסים כבדים, חוסר תשלום על ביטולים וקנסות. התוצאה הצפויה, לפי גורמי מקצוע, היא נטישה של מטפלות איכותיות את המערכת הציבורית הקטנת כמות המטפלות והוזלת המקצוע – מה שיחמיר עוד יותר את המחסור.
המתנגדים לרפורמה מדגישים כי אין מדובר בהתנגדות עקרונית לשינוי. "כולנו רוצים מערכת טובה, נגישה וצודקת יותר", אומרת אחת הקלינאיות. "אבל רפורמה בלי תשתיות, בלי כוח אדם ובלי הקשבה לשטח – היא מתכון לאסון".
במקביל לפעילות בכנסת, פועלים הגורמים המקצועיים גם בזירה המשפטית והציבורית. נשקלת פנייה לבג"ץ בטענה לפגיעה בזכויות יסוד של ילדים ולהיעדר סבירות מנהלית, וכן נעשים ניסיונות להביא להתערבות מדינית שתוביל לדחיית הרפורמה.
הדרישה המרכזית העולה בוקר הדיון ברורה: לעצור את יישום הרפורמה במתכונתה הנוכחית, לדחותה ולבצע בחינה מחודשת בשיתוף אנשי המקצוע גם מהשטח. בעיני המטפלות וההורים, זהו רגע מבחן ערכי - האם המדינה בוחרת להגן על החלשים ביותר, או ממהרת לרפורמה שעלותה עלולה להיות כבדה לדורות.
