שר החוץ האמריקני רוביו: "מאמינים שאיראן השתמשה ביצוא של זהב וכסף מוונצואלה אל טורקיה כמסווה להלבנת כספים"
"הסגירה שחיכינו לה שנתיים": סיפורו של הכהן שהחזיר את רן גואילי הביתה
בשיתוף פעולה הדוק, פעלו כוחות צה"ל בבית קברות בדרום הרצועה, במסגרת מבצע 'לב אמיץ' להחזרת גופתו של רס"ר רן גואילי הי"ד | יום לאחר שהמשימה הושלמה, כוחות הרפואה והיס"ר שהיו בשטח סיפרו על ההכנות, הפעילות בתוך בית הקברות, והתחושות ברגע בו גילו שהמאמצים שלהם השתלמו
בימים האחרונים, פעלו חטיבת אלכסנדרוני (3), יחידת פינוי הפצצות של יהל"ם, יחידה 6017 של אגד הרפואה המטכ"לי ויס"ר דרום של הרבנות הצבאית, בשיתוף פעולה אינטנסיבי. לאורך יומיים ארוכים, הם איתרו גופות וחקרו אותן בתנאי שטח - עד הזיהוי הנכון, של רס"ר רן גואילי הי"ד.
"אנחנו נמצאים בפעילות מאז שהוקפצנו ב-7 באוקטובר", מסביר רס"ן (במיל') ר', מ"פ ביחידת הסריקה (יס"ר) של הרבנות הצבאית. "כמעט בכל אירוע נפגעים, נדרשנו לקפוץ ולספק מענה של טיפול בגופה. נכחנו בהרבה אירועים קשים - וגם הפעם, עם כל הכאב והמורכבות, חשנו כולם רצון עז לזהות אותו. ידענו שלא נזוז משם עד שנחזיר את רן ז"ל הביתה".
לדבריו, אנשי היחידה התחילו להתאמן לקראת המבצע כבר מספר ימים קודם לכן. "אין דבר כמעט שיכול היה להכין אותנו למה שעשינו וראינו שם, ועדיין, ידענו בדיוק למה אנחנו נכנסים: הן מבחינת התכנים הלא פשוטים שאולי נפגוש, והן בהיבט ההכנה המקצועית", מסביר רס"ן (במיל') ר' באתר צה"ל.
"מניסיון העבר, כשהיינו מתחילים לפעול בלי להכיר את השטח מספיק לפני כן, עבדנו בצורה מפוזרת יותר", הוא מעיד, "הפעם, בזכות האימונים המקדימים, התאפשר לנו להתרכז אך ורק במשימה שלשמה הגענו".
לוחמי היס"ר היו הראשונים להגיע לכל גופה. "כשהתחלנו בעבודת איתור הקברים, הוצאנו את הגופות וטיפלנו בהן יחד עם גורמי הרפואה של יחידה 6017", מתאר רס"ן (במיל') ר'.
ואכן, במהלך המבצע, רופאים רבים מילאו את השטח, ועסקו בפענוח ממצאים לאיתור רס"ר גואילי הי"ד. "סרקנו מספר רב של גופות, והשוונו צילומי שיניים שלקחנו בשטח - לאלה של רן", מספר לי רס"ן מ', קצין רפואת שיניים ביחידה 6017, המתמחה בזיהוי רפואי וחקר מנגנוני מוות.
"אנחנו מכירים את העבודה היטב, ומשתדלים לעשות ניתוק מחשבתי. כשמתחילים משימה כזאת - עוברים למצב אוטומט", הוא קובע.
בגלל היותו כהן, רס"ן מ' לא יכל להצטרף תחילה לשורות היחידה. אך עם הצורך בזיהוי גופות, שגבר בימים הראשונים אחרי פרוץ המלחמה - התעקש לקחת חלק במאמץ. "קיבלתי אישור הלכתי והתחלתי לסייע בעוטף, היכן שהתחוללו הקרבות. מאז, השתתפתי גם במבצעים שהיו בשורה, בהם בדקנו גופות במטרה לזהות את החטופים החללים שלנו".
רס"ן מ' מדגיש שהמבצע הזה לא יכל לקרות בלי כל השותפים להצלחתו: "זאת עבודת צוות יוצאת דופן של יחידה 6017, הרופאים המוכשרים של המשטרה, של חטיבת אלכסנדרוני ויחידת יהל"ם. עוד המון גורמים עבדו קשה בשביל התוצאה הסופית, שבהחלט שווה הכול".
המעורבות ב'לב אמיץ' מהווה עבורו, ועבור חבריו ליחידה, סגירת מעגל אדירה. "לאורך כל המלחמה, בין אירוע לאירוע, חזרנו על המסר - לא משאירים אף אחד מאחור", הוא אומר, "בתור כאלה שנחשפים למראות לא קלים בתדירות גבוהה, גם הלב שלנו דימם. עכשיו שהגענו לזיהוי שהתפללנו אליו, אנחנו יכולים להתחיל ריפוי: בתור יחידים ובתור עם".
גם רס"ן (במיל') ר' מעיד כי כשנודע לו על הצלחת המבצע, הרגיש תחושת סיפוק שקשה לתאר במילים. "הפלוגה שלי ואני כבר היינו בבסיס כששמענו על הזיהוי, אחרי 30 שעות של פעילות רצופה", הוא משחזר, "באותו זמן, הייתה התפרקות מיידית. התחבקנו, בכינו וגם שמחנו - בכל זאת, חיכינו לרגע הזה כבר יותר משנתיים".
