שר החוץ האמריקני רוביו: "מאמינים שאיראן השתמשה ביצוא של זהב וכסף מוונצואלה אל טורקיה כמסווה להלבנת כספים"
רווחים כלואים וחברות ארנק: למה תיקון 277 משנה את כללי המשחק?
רווחים שנצברו בעבר וחברות שפעלו כפתרון מס חכם עומדים כיום במרכז שינוי חקיקתי דרמטי. תיקון 277 מציב חובת פעולה, משנה את מיסוי ההכנסות העתידיות ומאלץ בעלי חברות מעטים לבחון מחדש חלוקת דיבידנדים, מבני פעילות ותכנון מס כולל – לפני שהעלות מזנקת
-
כתבה מקודמת | שיווק ופרסום | כתבה שיווקית
אילוסטרציה צילום: שאטרסטוק
בשנים האחרונות, וביתר שאת מאז 2025, מדינת ישראל משנה את הגישה כלפי חברות מעטים ובעלי שליטה. מה שבעבר נחשב לתכנון מס לגיטימי ושגרתי, השארת רווחים בתוך החברה או פעילות באמצעות חברת ארנק, נמצא כיום תחת רגולציה הדוקה, חקיקה ייעודית ואכיפה מוגברת.
תיקון 277 לפקודת מס הכנסה, העוסק הן ברווחים כלואים והן בחברות ארנק, אינו תיקון טכני. מדובר בשינוי עומק שמחייב בעלי חברות לבחון מחדש את מבנה הפעילות, אופן צבירת הרווחים והאסטרטגיה הפיננסית לשנים הקרובות.
מה הם רווחים כלואים, ולמה המדינה מתערבת דווקא עכשיו?
רווחים כלואים הם רווחים שנצברו בחברה לאחר תשלום מס חברות בשיעור 23%, אך לא חולקו כדיבידנד לבעלי המניות. תשלום המס הנוסף נדחה למועד חלוקת הדיבידנד בפועל.
המצב הזה השתנה. בעקבות הגירעון התקציבי שנוצר לאחר אירועי אוקטובר 2023 והעלויות החריגות של המלחמה וההיערכות הביטחונית, המדינה בחרה לפעול להגדלת הכנסותיה. חוק הרווחים הכלואים נועד לתמרץ חברות לשחרר רווחים שנצברו לאורך שנים, תוך מתן מסלולים זמניים והטבות מוגבלות בזמן.
החידוש המרכזי: חובה לפעול, או לשלם
החל משנת 2025, חברות רלוונטיות אינן יכולות עוד “להמתין”. החוק מחייב בחירה אקטיבית בין חלופות:
- בשנת 2025 ניתנה הטבה ייחודית, המאפשרת חלוקת דיבידנד בשיעור של 5% מהרווחים הכלואים שנצברו עד סוף 2024.
- החל משנת 2026, שיעור זה עולה ל־6%.
לחלופין, קיימת אפשרות של תשלום קנס בשיעור של 2% על “עודפים רעים”, כפי שהם מחושבים לפי מנגנון המגנים הקבועים בחוק. הבחירה בין החלופות אינה טכנית, אלא מהותית, ולעיתים ההבדלים בין המסלולים מגיעים למאות אלפי שקלים ואף יותר.
למידע מלא על ההיבט המיסויי לגבי חברות ארנק
על מי חל חוק הרווחים הכלואים, ועל מי לא?
החוק אינו חל על יחידים שאינם פועלים במסגרת חברה בע״מ, אינו חל על חברות ציבוריות, חברות בנייה וחברות הפועלות תחת חוק עידוד השקעות הון (כגון מפעל מועדף או מפעל טכנולוגי), אם כי גם שם קיימות הקלות ולא פטור גורף.
לעומת זאת, החוק חל בעיקר על חברות מעטים, חברות פרטיות המוחזקות על ידי עד חמישה בעלי מניות, בדיוק אותן חברות שבהן נצברו לאורך השנים רווחים משמעותיים ללא חלוקה.
הקשר הישיר לחברות ארנק: עבר, הווה ועתיד
כאן נכנס תיקון 277 לתמונה הרחבה יותר. בעוד שחוק הרווחים הכלואים עוסק ברווחים שנצברו עד סוף 2024, סעיף 62א עוסק באופן שבו ימוסו רווחים מעתה והלאה בחברת מעטים.
חברת מעטים היא חברה פרטית, לרוב ללא פעילות תפעולית רחבה, המשמשת כצינור להכנסה אישית של בעל המניות. במשך שנים, מבנה זה אפשר תשלום מס חברות של 23% במקום מס שולי גבוה. המדינה ראתה בכך תכנון מס מלאכותי, ובשנים האחרונות החלה לצמצם אותו באופן שיטתי.
מה השתנה במיסוי חברות ארנק במסגרת תיקון 277?
החקיקה החדשה קובעת כי רק 25% מהמחזור השנתי של חברת מעטים ימשיכו להיות ממוסים במס חברות. יתרת הרווח, ככל שהיא עולה על תקרה זו, תמוסה בידי בעל המניות במס שולי (למעט הכנסות מיוחדות המוגדרות בחוק).
בנוסף, החוק חל רק על חברות שמחזורן עד 30 מיליון ₪ לכל בעל מניות, ומחמיר את מבחן מקור ההכנסה:
אם מעל 70% מהכנסות החברה מגיעות ממקור אחד, והחברה אינה מעסיקה לפחות ארבעה עובדים שאינם קרובי משפחה, היא תסווג כחברת ארנק, והכנסתה תמוסה כהכנסה אישית מהשקל הראשון.
התוצאה ברורה: השארת רווחים בתוך החברה או פעילות באמצעות חברת ארנק הפכו למסלולים עם חבות מס מובנית, ולא לאמצעי דחייה לגיטימי.
למה נדרש תכנון משולב ולא החלטות נקודתיות
רווחים כלואים וחברות ארנק אינם שני נושאים נפרדים, אלא שני צדדים של אותה מדיניות. המדינה מבקשת למסות גם את העבר (רווחים שנצברו) וגם את העתיד (רווחים שיצטברו), ולכן כל החלטה נקודתית על דיבידנד, קנס או העברת נכס חייבת להיבחן בהקשר כולל.
בחירה לא נכונה במסלול אחד עלולה לייקר משמעותית את המס במסלול האחר.
לסיכום, שינוי עומק שמחייב היערכות מקצועית
תיקון 277 משנה את כללי המשחק עבור בעלי חברות מעטים. רווחים כלואים אינם יכולים עוד להישאר “על המדף”, וחברות ארנק אינן נהנות עוד מהגנת מס החברות כפי שהיה בעבר.
במציאות הזו, ליווי מקצועי של משרד בעל מומחיות מוכחת בתחום, הוא לא יתרון, אלא תנאי הכרחי לקבלת החלטות נכונות, חוקיות ומיטביות.
מי שפועל בזמן, במסגרת הוראות השעה, יכול לחסוך סכומי מס משמעותיים. מי שמשיך להמתין, עלול לשלם מחיר גבוה בשנים הקרובות.
נכתב באדיבות: רו״ח עופר צ'רדמן, פירמת שטיינמץ עמינח ושות' רו"ח
