שר הביטחון ישראל כ"ץ: רה"מ בנימין נתניהו ואני מובילים מדיניות ברורה שקובעת שצה"ל יישאר באזורי הביטחון בלבנון, בסוריה ובעזה - ללא הגבלת זמן - כדי להגן משם על הגבול והיישובים הישראלים מול גורמים ג’יהאדיסטים. השטח יהיה פנוי מתושבים מקומיים וכל תשתיות הטרור, מתחת ומעל לפני הקרקע - כולל הבתים בכפרי המגע ששימשו כמוצבי טרור - ייהרסו. זהו הלקח העיקרי מאירועי ה-7 באוקטובר. תפיסת השטח ואזורי הביטחון הם אחד ההישגים הגדולים של צה"ל במלחמת התקומה תחת החלטות והכוונת הדרג המדיני. לכן אנחנו מתנגדים לנסיגת צה"ל מלבנון - למרות כל הלחצים הקיימים ושעוד יהיו. רה"מ נתניהו הבהיר את הדברים לנשיא ארה"ב טראמפ ולבכירים אמריקאים נוספים, וגם אני הבהרתי את זה אתמול לשר המלחמה האמריקאי פיט הגסת'. צה"ל מתקף את העמדה הזאת ברמה המקצועית הביטחונית. אם יש גורמים באופוזיציה שמאתגרים את תפיסת הביטחון הזאת ותומכים בנסיגת צה"ל - שיקומו ויגידו את הדברים כדי שהציבור יוכל לשפוט בין העמדות. אנחנו לא נתפשר על האינטרס הביטחוני העליון של ישראל וההגנה על אזרחינו ולא ניסוג מאזורי הביטחון. אם איראן תתקוף את ישראל בשל אירועי לבנון - נתקוף אותה בכל העוצמה ונמחיש לה היטב את פערי הכוחות. אנחנו מחויבים רק לאזרחינו ולביטחון מדינת ישראל.
החל הדיון על תקציב 2026: סמוטריץ' הציג נתוני שיא וקורא להורדת ריבית
שר האוצר במליאה: “הלב של התקציב - משרתי המילואים ובני משפחותיהם”; צמיחה של 5.2%, אינפלציה בטווח היעד ושקל בשער היסטורי
מליאת הכנסת החלה היום (רביעי) בדיון משולב בקריאה הראשונה על הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2026, לצד החקיקה הנלווית, חוק ההסדרים והצעת חוק להפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית.
שר האוצר, בצלאל סמוטריץ’, הציג במליאה את עיקרי התקציב ואמר כי גם השנה מוקד התקציב הוא חיזוק משרתי המילואים ובני משפחותיהם. “הלב של התקציב הזה הוא משרתי המילואים ובני משפחותיהם. אנו עוטפים גם את אנשי הקבע שמבצרים את נצח ישראל. המשרתים הם עמוד השדרה של האומה”, אמר.
לדבריו, הכלכלה הישראלית מציגה נתוני מאקרו חזקים במיוחד, חרף המלחמה המתמשכת. סמוטריץ’ ציין כי תחזית הצמיחה לשנה הקרובה עומדת על 5.2%, האינפלציה חזרה לטווח היעד שבין 2% ל־2.5%, והשקל נסחר בשער היסטורי של פחות משלושה שקלים ו־10 אגורות לדולר. “כאשר השקל חזק - המחירים יורדים. תפקיד התקציב הוא לוודא שהנתונים הטובים מחלחלים לכיס של האזרח”, הדגיש.
שר האוצר קרא לנגיד בנק ישראל להוריד את הריבית “הרבה ומהר”, וטען כי אין עוד איום אינפלציוני שמצדיק ריבית גבוהה. “השקל החזק ידחוף את האינפלציה עוד יותר למטה וישחרר את המשק לצמיחה”, אמר.
סמוטריץ’ התייחס גם לשוק ההייטק וההשקעות הזרות וציין כי בשלושת הרבעונים הראשונים של 2025 היקף ההשקעות בישראל עמד על כ־19 מיליארד דולר - יותר מהתקופה שקדמה למלחמה. בנוסף, לדבריו, הבורסה מצויה בשערי שיא, שוק התעסוקה מהודק והכנסות המדינה ב־2025 עלו בכ־35 מיליארד שקלים מעבר לתחזיות, בין היתר בזכות הרחבת בסיס המס והמאבק בהון השחור.
תקציב המדינה המוצע לשנת 2026 עומד על כ־660 מיליארד שקלים. סמוטריץ’ ציין כי לאחר שנתיים של הוצאות ביטחוניות חריגות, הממשלה מתחילה “לכנס את תקציב הביטחון למסגרת הגיונית”, במקביל להגדלת ההשקעות בחינוך, ברווחה ובדיגיטציה.
“זה לא רק מסמך כלכלי”, סיכם שר האוצר. “זהו מסמך של כוונות ואמירה ברורה לעולם - מדינת ישראל וכלכלת ישראל חזקות מאי פעם”.
