ברק בטש: טראמפ: אנחנו מדברים על הגרעין. יש לנו ספינות גדולות שמגיעות לשם, הכי גדולות והכי טובות. נראה מה יקרה שם
לא שולל את החזרת היחסים עם ישראל: הטורקים מחפשים נתיב חדש
הדיפלומט הבכיר של טורקיה אומר כי עמדתה הנוכחית של אנקרה היא לעשות כל שביכולתה כדי לתרום לתהליך ההסדר המתמשך בעזה, בין אם בצורה הומניטרית, צבאית או פוליטית. הוא לא שלל יחסים תקינים עם ישראל
הנשיא ארדואן צילום: נשיאות טורקיה
שר החוץ של טורקיה, האקן פידאן, אמר בראיון לערוץ אל ג'זירה, כי "המזרח התיכון זקוק להסדרי ביטחון משלו, המבוססים על אמון הדדי ולא על הרתעה", והדגיש כי "יציבות בת קיימא תושג רק באמצעות שיתוף פעולה אזורי כוללני ללא שליטה של אף מעצמה".
בראיון אמר פידאן כי הבעיה העיקרית של שיתוף פעולה ביטחוני בין מדינות המפרץ היא "חוסר האמון בין המדינות" באזור. פידאן השווה את האיחוד האירופי למדינות האזור ואמר כי גם הן יכולות להתאחד באחריות. "תראו איך האיחוד האירופי הצליח להתגבש מאפס ועד היום. למה לא אנחנו?".
בנוגע למצב הרעוע בסוריה בין הממשלה לכוחות הכורדים, הוא אמר כי "טורקיה עושה כמיטב יכולתה כדי לתחזק את תהליך הפסקת האש בסוריה".
"הפסקת האש מחזיקה מעמד, והיא מאפשרת לכוחות אמריקאים להעביר מחבלים של דאעש מסוריה לעיראק. זוהי התפתחות משמעותית, וכולם צריכים לעזור".
הוא הוסיף כי טורקיה עושה כמיטב יכולתה כדי להקל על התהליך יחד עם ארה"ב, והדגיש כי תיאום בין הצדדים הרלוונטיים הוא חיוני כדי למנוע את קריסת הפסקת האש.
פידאן אמר כי ההבנה שהושגה בין ממשלת סוריה לכורדים, "חשובה עקרונית", וציין כי טורקיה תומכת בהסכמים התורמים ליציבות, בתנאי שדאגותיה לביטחון הלאומי יכובדו.
"לא משנה מה ההבנה שהצדדים מגיעים אליה, אנו תומכים בה כי כל עוד הם מסכימים על עקרונות מסוימים, ראוי לתמוך בה", אמר פידאן.
הוא אמר שלמרות שלאנקרה יש חששות וקווים אדומים משלה בנוגע לאינטרסים הביטחוניים הלאומיים של טורקיה, "כאשר ממשלת דמשק נכנסת להסכם עם הכורדים, אלה בדרך כלל נשמרים".
בהתייחסו לעזה אמר פידאן, כי תוכנית השלום לעזה הוצגה כחלק מהמאמצים המתמשכים להתמודד עם המשבר ברצועה, בהתבסס על תהליך שהחל בספטמבר בשנה שעברה בניו יורק, כאשר שמונה מנהיגים של מדינות מוסלמיות נפגשו עם טראמפ כדי לחפש דרכים "לעצור את רצח העם".
"אנו מאמינים כי מועצת השלום היא פלטפורמה שבה נוכל לקדם את סדר היום של עזה", אמר, וציין כי היוזמה התקדמה מאז באמצעות התייעצויות מתמשכות, בניית מוסדות והסכמים.
הוא הדגיש כי עמדתה הנוכחית של אנקרה היא לעשות כל שביכולתה כדי לתרום לתהליך השלום המתמשך בעזה, בין אם בצורה הומניטרית, צבאית או פוליטית.
לדברי שר החוץ הטורקי, "ברגע שנכנסו לאפיזודה הנוכחית ביחסים בין טורקיה לישראל, כאשר ניתקנו את הסחר עם ישראל, הבהרנו שכל עוד המלחמה נמשכת ואין היתר להכניס סיוע הומניטרי, לא נחדש את הסחר. זה מראה שהבעיה שלנו היא לא עם ישראל, אלא עם המדיניות של ישראל, במיוחד כלפי הפלסטינים והגישה הנוכחית של ג'נוסייד בעזה. החרם לא מבני אלא מותנה".
בתשובה לשאלה כיצד ייאכפו הסכמים עתידיים אם חמאס יפורק לחלוטין מנשקו בשלב השני של העסקה, הוא אמר כי הארגון מעולם לא שימש כגורם מרתיע לישראל עקב חוסר האיזון בכוחות, כאשר ישראל נתמכת על ידי ארה"ב.
הוא אמר שחמאס יכול לשמור על הביטחון המקומי בעזה, וכי "הצעה אחת היא הקמת כוח ייצוב בינלאומי. אם ייושם, הדבר יוכל לסייע להבטיח את ביטחון שני הצדדים ולמנוע הפרות של הסכמים".
בנוגע להשתתפותה האפשרית של טורקיה בכוח בינלאומי לעזה, אמר שהנושא יהיה תלוי במשא ומתן מקיף, וציין כי המדינה היא חלק ממועצת השלום ובוועדה הלאומית של עזה. הוא הוסיף כי אנקרה, לצד מצרים, קטאר וארה"ב, היא חברה מרכזית בקבוצת הגישור. "אם נתבקש, אנו מוכנים לתרום יחידות צבאיות".
