היועמ"שית מבקשת מבג"ץ להתערב בעיצומו של הליך החקיקה: "מקרה חריג וקיצוני"

היועצת המשפטית לממשלה הגישה לבג"ץ עמדה חריפה נגד אופן קידום הצעת חוק השידורים שמקדם השר קרעי, וביקשה לקיים דיון דחוף בעתירות שהוגשו נגד החוק. בעמדתה נכתב כי שר התקשורת פגע באופן קשה בהצעת החוק, וכי קיים חשש כבד לפגיעה בחופש הביטוי והעיתונות.

לפי עמדת היועמ"שית, מדובר במקרה "קיצוני וחריג" המצדיק את התערבות בית המשפט כבר בשלב זה, עוד בטרם הושלם הליך החקיקה. זאת, לנוכח פגמים מהותיים שנפלו בהליך גיבוש ההצעה בממשלה, אשר מקרינים גם על הליך החקיקה בכנסת. היועמ"שית מבקשת למעשה להשיב את הצעת החוק למסלול חקיקה תקין, לאחר השלמת עבודת מטה ממשלתית סדורה וקבלת אישור משפטי כנדרש.

העתירות עוסקות בהחלטת ועדת השרים לענייני חקיקה לאשר את הנחת הצעת החוק על שולחן הכנסת, וכן בהקמת ועדה מיוחדת בכנסת להכנת החוק לקריאה השנייה והשלישית. לטענת העותרים, הצעת החוק אינה בשלה, גובשה תוך פגמים תהליכיים משמעותיים, וכוללת הסדרים העלולים לפגוע פגיעה חמורה בחופש הביטוי והעיתונות. בנוסף נטען כי העברת הדיון מוועדת הכלכלה לוועדה מיוחדת פוגעת בעקרון ההשתתפות של חברי הכנסת ונועדה לקדם את החוק בהליך מואץ.

בתגובת המדינה, שאושרה על ידי היועצת המשפטית לממשלה, מתואר הליך חקיקה שנקטע בעיצומו. לפי המסמך, בשלב מסוים הופסקה עבודת המטה המקצועית והמשפטית, והצעת החוק הובאה לדיון בוועדת השרים כאשר הסדרי ליבה בה טרם הושלמו, ללא ליבון משפטי מספק, וללא אישור היועמ"שית – בניגוד להנחיות המחייבות.

עוד נכתב כי חלק מההסדרים שבהצעה לא נתמכו בעבודה מקצועית מספקת, חלקם עוררו קשיים חוקתיים ניכרים, ובכלל זאת השלכות על חופש הביטוי וחופש העיתונות. בין היתר צוין כי הצעת החוק הונחה ללא דברי הסבר, ללא השלמת הליך היוועצות עם רשות האסדרה, וללא עבודת נסחות מלאה, באופן המקשה על הבנת סעיפיה.

היועמ"שית מדגישה כי מדובר ברפורמה רחבת היקף, חריגה במורכבותה ובהשפעתה, המשתרעת על פני למעלה ממאה עמודי חקיקה, וצפויה להשפיע באופן עמוק על שוק השידורים בישראל ועל גופי חדשות ואקטואליה. בשל כך, נטען כי נדרשת הקפדה יתרה על תהליך ממשלתי מקצועי, סדור ומלא, תוך שמירה על עקרונות יסוד חוקתיים ובראשם חופש הביטוי, הפלורליזם ועצמאות התקשורת.

לפי המסמך, חרף התרעות חוזרות ונשנות של הייעוץ המשפטי לממשלה בדבר הפגמים שנפלו בהליך ובתוכן ההצעה, ועדת השרים אישרה את החוק ואף הורתה לפרסמו ברשומות, באופן חריג ותקדימי, מבלי שניתן לו אישור משפטי כנדרש. הדבר אף צוין במפורש כהערה בגוף הצעת החוק שפורסמה.

עוד מצוין כי במהלך הדיונים הוטחו בגורמי הייעוץ המשפטי טענות בדבר מניעים פסולים, לחצים ולוביזם, וכי עמדות מקצועיות של שומרי הסף נענו, לפי המסמך, בהכפשות, דה-לגיטימציה והפחדה – תופעה שהוגדרה כפסולה מהיסוד.

במישור הסעדים, היועצת המשפטית לממשלה אינה מבקשת בשלב זה לבטל את הקריאה הראשונה, בשל עקרון הכיבוד ההדדי בין הרשויות. תחת זאת, היא מציעה מתווה שיאפשר השהיה מוגבלת של דיוני הוועדה המיוחדת, חידוש ההליך הפנים-ממשלתי והשלמת הליבון המקצועי והמשפטי, עד לקבלת אישור היועמ"שית להצעת החוק בכללותה. לאחר מכן, ניתן יהיה לחדש את הדיונים בכנסת כסדרם.

לדבריה, המפתח לריפוי הפגמים מצוי בידי שר התקשורת עצמו, באמצעות משיכת הצעת החוק או השהיית הדיונים, והוראה שיפוטית שתורה לשר לעשות כן - תיחשב לביקורת מינהלית על אופן הפעלת סמכויותיו – ולא להתערבות ישירה בעבודת הכנסת.

בסיכום עמדתה קובעת היועצת המשפטית לממשלה כי לנוכח צבר הנסיבות החריג והשלכותיהן הרחבות על שלטון החוק וחופש העיתונות, נדרשת התערבות שיפוטית כבר עתה. לפיכך מבקשת המדינה מבית המשפט לקבוע דיון דחוף בעתירות, במועד קרוב ככל האפשר.

השר קרעי מסר בתגובה: "היועמ״שית המודחת ושופרותיה יכולים להמשיך לשחק בארץ הדיקטטורה הבלתי מוגבלת שכבשו לעצמם. לא בבית ספרנו.

רפורמת התקשורת תמשיך בהליך החקיקה הדמוקרטי שלה עד להשלמתה, תפרק את המונופול של השמאל והיועמ״שים על התודעה ותתן חופש ביטוי אמיתי לכולם.

לא נעצור, לא נירתע ולא נתקפל, לא מבג״צ ולא מהייעוץ הפוליטי לממשלה.

מי שמנסה לטרפד חקיקה דמוקרטית באמצעות לחצים, הדלפות וקריצות תקשורתיות, צריך להיחקר על סיקור אוהד בתמורה לניסיונות חיסול חקיקה.

העם הוא הריבון. זו ליבת הדמוקרטיה. אני מאמין שהכנסת, שהיום חוגגת את יום הולדתה, תדע לעמוד על כבודה ועל כבוד העם היושב בציון, ולא תאפשר לרשות השופטת להפר את ריבונותה. נהיה כאן בעזרת השם כדי לוודא זאת".