תומר אלמגור: שר החוץ גדעון סער ייצג את ישראל בוועידת המינרליים הקריטיים בוושינגטון: "הוועידה היא אחד המהלכים האסטרטגיים החשובים שמוביל ממשל טראמפ. הקואליציה הבין-לאומית הרחבה שמובילה ארה"ב נועדה ליצור מערכת בין-לאומית חדשה אשר תבטיח לחבריה את אספקת המינרלים הקריטיים לתעשיות השונות, החיוניות לכלכלתן ולביטחון הלאומי שלהן".
בחיזבאללה מתארגנים: כל עימות עם טהראן ייענה בתגובה קולקטיבית רב־זירתית
חזבאללה שומר על עמימות בנוגע למעורבותו האפשרית במידה ויפרוץ עימות אזורי עם איראן, אך רמז על הכנות לעימות במידה ויפרוץ. בתוך כך, מזכ״ל חזבאללה הצהיר על נאמנות דתית - אידאולוגית מלאה לאיראן , והבהיר כי סמכות הארגון להפעיל כוח מותנית באישור ההנהגה האיראנית
הלווית מחבל חיזבאללה צילום: צילום מסך רשתות חברתיות
הערכות חזבאללה לאפשרות של עימות בין ארה”ב וישראל לאיראן: מקורות לבנוניים ועיראקיים דיווחו כי בימים האחרונים התקיימו מפגשי תיאום אינטנסיביים של גורמי מפתח ב״ציר ההתנגדות״, תחת פיקוח כוח קודס של משמרות המהפכה האיראניים, במטרה לגבש מתווה תגובה אזורי למתקפה אמריקנית אפשרית נגד איראן.
על פי הדיווחים, הוסכם כי כל עימות עם טהראן ייענה בתגובה קולקטיבית רב־זירתית, מדורגת ולא בהכרח סימולטנית, תוך חלוקת תפקידים בין הזירות. בהקשר זה, מזכ״ל חזבאללה, נעים קאסם, רמז בנאומו כי הארגון, שומר על גמישות ביחס לעיתוי ואופי ההתערבות. המקורות העריכו כי חזבאללה יעדיף בשלב ראשון מדיניות של מעקב פעיל והרתעה, אך יפעל אם יתברר שהמתקפה תפגע באופן קשה באיראן כך על פי מרכז המידע למודיעין ולטרור ע״ש אלוף מאיר עמית.
משקיפים מעריכים כי דבריו של נעים קאסם, לא כללו התחייבות אופרטיבית מיידית, אלא שימשו בעיקר ככלי להעלאת המורל ואיתות פוליטי. גורמים פוליטיים בלבנון ציינו כי עמדת הארגון כלפי איראן נשענת בראש ובראשונה על תלות כלכלית, וכי הצהרות הסולידריות נועדו לאשרר בפני טהראן את מחויבותו של חזבאללה אליה. להערכת המומחים, פגיעה מהותית באיראן עלולה לערער את בסיס קיומו של חזבאללה, הן בתחומים הכלכליים והמבצעיים והן בלגיטימציה הדתית והפוליטית שעליה נשען מאז הקמתו.
מקורות לבנוניים דיווחו על מגעים נמרצים בצמרת השלטון בלבנון בניסיון למנוע את גרירת לבנון למלחמה אזורית. נשיא לבנון, ג’וזף עון, הבהיר כי לבנון לא תשמש זירה או תשתית לסיוע לאיראן. עוד דווח כי יו״ר הפרלמנט, נביה ברי, פעל מול חזבאללה בניסיון להכיל את המצב ולמנוע את גרירת העדה השיעית ל״הרפתקה הרסנית״.
עם זאת, לפי המקורות, למאמצים אלו סיכויי הצלחה מוגבלים, שכן החלטות הארגון כפופות בראש ובראשונה להוראות המנהיג העליון של איראן. עוד נטען כי חזבאללה איבד חלק ניכר מיכולותיו הצבאיות, וכי במקרה של הוראה מטהראן להתערב הארגון יראה בכך מלחמה קיומית.
חבר סיעת חזבאללה בפרלמנט, נוואף אל־מוסאווי, נמנע מהתחייבות ברורה באשר למעורבות הארגון במקרה של תקיפה אמריקאית באיראן, והסתפק באמירה כי ״כשנגיע לגשר – נחצה אותו״. לדבריו, תקיפה כזו, אם תצא לפועל כתוצאה מ״טעות בחישוב הדעת״, תוביל ל״הר געש אזורי״, תוך טענה כי סין סיפקה לאיראן תמיכה שתאפשר לה להתמודד ביעילות עם מתקפה.\
מקורות ביטחוניים בלבנון מסרו כי חזבאללה החל לאחרונה להפעיל בדרום לבנון ובמערב בקעת הלבנון יחידות ייעודיות המכונות ״ציידי כטב״מים״, כחלק מהיערכות שקטה לעימות אזורי אפשרי הקשור לאיראן. בניגוד למערך הגנה אווירית קלאסי, היחידות פועלות במתכונת מבוזרת וגמישה ומתמקדות בשיבוש והטרדה באמצעות ירי סלקטיבי, לוחמה אלקטרונית ומארבים, במטרה לפגוע באיסוף המודיעיני ובדיוק התקיפות הישראליות, ולא בהכרח כדי להפיל כל כלי טיס.
לפי ההערכה, הארגון מזהה את העליונות האווירית והמודיעינית של ישראל כמרכיב ההכרעה בשלבי הפתיחה של כל מלחמה, ולכן מבקש למנוע ״מהלומה חכמה״ מהירה באמצעות צמצום חתימה, פיזור כוחות והגבלת תנועה. גישה זו משקפת מעבר מדפוס התקפי למגננה אסטרטגית שנועדה לקנות זמן ולמנוע הכרעה מוקדמת.
