קנצלר גרמניה מרץ הגיע לביקור בסעודיה ונועד עם יורש העצר מוחמד בן סלמאן
שנתיים של איחור גורלי: הפער המקומם באבחון אוטיזם בין ילדים חרדים לחילונים
נתוני המחקר מצביעים על כך שבתוך שני עשורים עלו שיעורי האבחנות בישראל פי 20. מ-1 לכל אלף ילדים ב-2005, לכ-20 לכל אלף ילדים בשנת 2025
ילדים חרדים צילום: אילוסטרציה - פלאש 90
מחקר חדש של מרכז טאוב ומכון KI, שפורסם היום (רביעי), חושף כי ילדים בשכונות חרדיות מקבלים זכאות לקצבת אוטיזם בגיל 4.7 בממוצע. מדובר בפער של שנתיים לעומת ילדים בשכונות לא-חרדיות.
החוקרים, ד"ר שרית סילברמן, ד"ר גיא עמית וד"ר יאיר צדקה, התריעו שעיכוב זה מוביל להחמצת מה שהם כינו "שעת הזהב" - חלון הזמן הקריטי ביותר להתערבות אפקטיבית בגיל הרך, בו פוטנציאל הקידום וההתפתחות של הילד הוא הגבוה ביותר.
בקרב החברה הערבית ובשכונות ממעמד חברתי-כלכלי נמוך נחשף פער מסוג אחר - ילדים רבים הנמצאים בסיכון גבוה אינם נכנסים למערך האבחון ונותרים מחוץ למערכת, וזאת למרות חשיפה גבוהה לגורמי סיכון המאפיינת אוכלוסיות אלו.
נתוני המחקר מצביעים על כך שבתוך שני עשורים עלו שיעורי האבחנות בישראל פי 20. מ-1 לכל אלף ילדים ב-2005, לכ-20 לכל אלף ילדים בשנת 2025. אולם למרות העלייה במודעות ובקבלה החברתית, הצמיחה אינה שוויונית בין המגזרים, והפערים בנגישות לשירותים נותרו משמעותיים.
במחקר נכללו 16,993 ילדים. החוקרים בחנו את גיל האבחון של אוטיזם בישראל באמצעות נתונים ממערכת תחנות טיפת חלב ונתונים מהמוסד לביטוח לאומי על מועד קבלת הזכאות לקצבה.
הנתונים חשפו כי הגישה לאבחון מוקדם, שהוא השלב הקריטי להתערבות אפקטיבית לקידום הילד, תלויה במידה רבה באזור המגורים ובשיוך המגזרי: ילדים מהאשכולות החברתיים-כלכליים הנמוכים ביותר קיבלו זכאות בממוצע 1.3 שנים מאוחר יותר מקבוצות המעמד החברתי-כלכלי הבינוני-עליון (גיל 4 לעומת 2.7 שנים).
לפתרון הבעיה, מציעים החוקרים למנף את התשתית הציבורית הקיימת של מערך טיפת חלב לצורך סיקור אוניברסלי. המהלך יתבסס על מודל לניבוי סיכון שיאפשר זיהוי מוקדם ללא צורך בתקציב נוסף, ויבטיח נגישות שוויונית לכלל המגזרים כבר בשלבי ההתפתחות הראשונים.
