אחרי 5 שבועות במיאמי - ולאחר דחיות: שרה ויאיר נתניהו עלו על טיסה לארץ (ווינט)
מדהים: מיזם תיירותי חריג שמקדיש חלק משמעותי מפעילותו לאירוח חסד
במצפה רמון פועל מיזם תיירותי חריג שבחר להקדיש חלק משמעותי מפעילותו לאירוח חסד, בשיתוף ארגונים מכל תחומי ההתמודדות בישראל – קם מלון כוכב רמון
-
יאיר פריד כתבה מקודמת | שיווק ופרסום | כתבה שיווקית
מפעילות קו לחיים צילום: קו לחיים
בישראל, חסד נמדד לא פעם בכמות הפוסטים, במספר הסרטונים או בגובה התרומה החד־פעמית. ואין בזה בעייה כלל וכלל, להיפך, ״מתוך שלא לשמה יבוא לשמה״. וידועים בני ישראל בגמילות חסדים. אבל יש גם מודלים אחרים, שקטים יותר, כאלה שלא נבנו כדי “לספר סיפור”, גם לא לממש אי אלו מטרות, אלא כדי לאפשר מציאות.
על שפת מכתש רמון, בלב המדבר, פועל כוכב רמון – מלון דירות שנראה במבט ראשון כמו עוד יוזמת תיירות יוקרתית בפריפריה. אלא שמאחורי הדלתות הסגורות מתנהל כאן כבר תקופה ארוכה מודל חריג בנוף המלונאות: חצי מהשנה מוקדש לפעילות עסקית רגילה, ואילו החצי השני – לפעילות חסד מתמשכת, מתוכננת ומובנית - כשברובו הוא נשען על הפעילות העסקית במקום.
רבקה ר. היא אמא לשמונה ילדים, ומתמודדת בגבורה עם סרטן הדם. היא הגיעה לפני תרופה למלון כוכב רמון דרך אחד מארגוני חולי הסרטן בארץ ומאז אחת לחודשיים היא באה לחופשה משפחתית. היא מגדירה את המקום כמקום ׳הבריחה׳ שלה. ולא בכדי. זה הזמן שבו היא ומשפחתה מתנתקים מהטיפולים והריח הקשה של בית החולים. כמוה אברהם מאשקלון וכמוהם פלוגת המילואים מגולני שמגיעים ישירות מהמילואים - לריטרייט מפנק בשיתוף עם ארגון הגשמת חלום המחנה המשותף בין כולם הוא הניתוק המכוון, מהשגרה הלא פשוטה, אותה הם חווים.
לא מדובר באירוע חד־פעמי, ולא ב”תרומה של סוף עונה”. בתקופות החסד, המלון כולו מוקצה לאירוח משפחות ויחידים המגיעים דרך עמותות וארגונים חברתיים, מכל תחום כמעט של ההתמודדות הישראלית. חיילים, אנשים חולי סרטן, חולים במחלות קשות, נשים נפגעות אלימות, משפחות במצוקה נפשית או כלכלית, ומקרים סוציאליים מורכבים נוספים, מוצאים כאן מקום לעצור, לנשום, ולשהות כמה ימים מחוץ לשגרה
האורחים מקבלים יחידות מאובזרות, תנאים מלאים וגישה לכל מתקני המקום – בדיוק כפי שמקבל כל נופש אחר. עבור הנהלת המיזם, מדובר בתפיסה: חסד שאינו מתנצל, ואינו מרגיש כמו פתרון זמני.
אחד העקרונות הבולטים בפעילות של כוכב רמון הוא הבחירה לעבוד אך ורק דרך ארגונים. לא פניות אישיות, לא סינון סובייקטיבי, ולא סיפורים שנבחרים לפי פוטנציאל תקשורתי. העמותות הן שמזהות את הצורך, מלוות את המשפחות, ודואגות שהאירוח יהיה חלק מתהליך רחב יותר של שיקום, הפוגה או התאוששות.
גם היחס לחשיפה תקשורתית שונה מהמקובל. אין תיעוד של האורחים, אין שימוש בסיפורים אישיים, ואין הפיכת החסד לכלי שיווקי ישיר. מי שנכנס למקום לא מצולם, לא מתויג, ולא נדרש “להודות”. עבור רבים מהאורחים, דווקא ההיעדר הזה – של מצלמה, של רחמים, של הסבר – הוא חלק משמעותי מהשקט.
הבחירה במדבר אינה מקרית. מצפה רמון מציעה מרחב פיזי ונפשי שקשה למצוא במרכז: שקט עמוק, נוף פתוח, והתרחקות טבעית מהמרדף היומיומי. עבור משפחות שחיות תקופות ארוכות בתוך בתי חולים, לשכות רווחה או מערכות ביטחון – מדובר בהפוגה חיונית.
כוכב רמון אינו מציג את עצמו כמודל שצריך להעתיק, ולא כפתרון לכל בעיות הרווחה בישראל. אבל בתוך המציאות בה אנו חיים, בין המלחמה לשגרה העמוסה ולעיתים הכואבת, הוא מציע אפשרות אחרת: מיזם שמכיר בכך שרווח כלכלי וערך חברתי אינם סותרים זה את זה – אלא יכולים, לעיתים, להתקיים זה לצד זה, בשקט, עם דלת פתוחה, באמצע המדבר.
