ראש העיר ניו יורק זוהראן ממדאני פתח בקמפיין לבחירה מחודשת לכהונה שנייה, פחות מחודשיים לאחר שנכנס לתפקיד. סקר של מכון סיינה משבוע שעבר מצא כי שיעור האהדה כלפי ממדאני עומד על כ-48% בקרב בוחרים רשומים - שיא בפופולריות שלו מאז כניסתו לתפקיד (ynet)
אדמת שגרירות איראן בתל אביב ממתינה לבניית מבנה
בשנות ה-70, איראן רכשה חלקת אדמה בתל אביב כדי לבנות את שגרירות איראן בישראל. במהלך השנים, האתר הפך לפארק ציבורי ונשאר רכוש ממשלת איראן
דגל ישראל / דגל איראן צילום: שאטרסטוק
בשנות ה-70 איראן וישראל לא היו אויבות מושבעות. משנות ה-50 עד שנות ה-70 התקיימו יחסים קרובים, אם כי דיסקרטיים. ישראל ייבאה נפט מאיראן, ושירותי המודיעין שלה שיתפו פעולה. במאי 1972 נפגשה ראש הממשלה גולדה מאיר עם השאה מוחמד רזא פהלווי. "מה דעתך על הקשר עם השאה? אני חושבת שזה נפלא", כתבה מאיר למשה דיין, שר הביטחון דאז. משפט שנשמע כאילו הוא מעולם אחר.
אבל הקרבה לא הייתה רק פוליטית היא הפכה למציאותית מאוד במיקום מרכזי, ליד תיכון הרצליה וכיכר המדינה – עם הבוטיקים היוקרתיים שלה, היא כיום אחת האזורים היקרים ביותר בעיר.
"בשנות ה-70, איראן רכשה חלקת אדמה בתל אביב כדי לבנות את שגרירות איראן בישראל. במהלך השנים, האתר הפך לפארק ציבורי ונשאר רכוש ממשלת איראן", מסרה בעבר עיריית תל אביב בהצהרה. "לא ניתן להתייחס לחששות הישראליים בנוגע לנכס באותה תקופה, שכן מהפכת חומייני התרחשה באיראן בשנת 1979, שהובילה לניתוק היחסים הדיפלומטיים בין שתי המדינות".
בנייתו של המבנה מעולם לא החלה. לאחר ניתוק פתאומי של כל היחסים, משרד החוץ בישראל אישר באופן זמני את הקמת הפארק "עד לחידוש היחסים הדיפלומטיים עם איראן", מה שנותר הוא סיבוך משפטי. על פי אמנת וינה משנת 1961 בנוגע ליחסים דיפלומטיים, עליה, למכור אותה או לשנות את ייעודה באופן רשמי.
במשך זמן רב, האתר שכב ריק, מוזנח וחסום פוליטית. רק באמצע שנות ה-80 פנה ראש העיר דאז, שלמה להט, למינהל מקרקעי ישראל.
בשנת 1987 קיבלה עיריית תל אביב-יפו אישור להמיר את האזור לפארק - באופן זמני ללא שם. לפיכך, מעטים מאוד מתושבי העיר יודעים שהם נמצאים - ולו רק באופן תיאורטי - באיראן, ולא בישראל, על חלקת אדמה זו.
