ראש ממשלת פולין, דונלד טוסק: פולין לא תצטרף למועצת השלום של טראמפ וכי פולין אינה מעוניינת לסייע במימון של פרויקטים של פיתוח בעזה. "הכסף שלנו נחוץ להשקעות בערים פולניות"
בית המשפט הורה לבן גביר לאשר קידומה של רפ"ק רינת סבן
בית המשפט קבע כי סירובו של השר איתמר בן גביר לקדם את רפ"ק רינת סבן היה בלתי סביר ונגוע בשיקולים זרים, בעיקר בשל מעורבותה בחקירות נתניהו
בן גביר בדיון על קידום סבן צילום: יונתן סינדל, פלאש 90
בית המשפט המחוזי בירושלים קיבל את עתירתה של החוקרת מתיקי נתניהו, רפ"ק רינת סבן, והורה לשר בן גביר לאשר את קידומה לדרגת סגן-ניצב, בהתאם לתפקיד אליו מונתה - עוזרת ראש אח"מ.
בן גביר סרב לאשר את קידומה בטענות נגד מקצועיותה, אולם סבן הגישה עתירה לבית המשפט בדרישה שיחייב את השר לאשר את הקידום.
בפסק הדין פרס השופט דוד גדעוני את השתלשות העניינים: "בראשית הדרך בשלהי 2024 אישר השר לביטחון לאומי את המלצת המפכ"ל וסגל הפיקוד הכללי של המשטרה לקידומה של העותרת וחתם על כתב מינוי שלה לתפקיד עוזרת ראש אגף חקירות ומודיעין בדרגת סגן ניצב, וזאת בלא כל הסתייגות. היות והשלמת קורס פיקוד ומטה (פו"מ) הוא תנאי לדרגת סגן ניצב, צוין כי הדרגה תוענק לעותרת עם סיום הקורס. זמן קצר לאחר אישור השר יצאה העותרת לקורס והשלימה אותו בהצלחה.
במהלך הקורס זומנה העותרת למסור עדות בתיק 4000 המתנהל נגד ראש הממשלה. רק לאחר מכן חלה תפנית בעמדת השר והוא נמנע מלחתום על אישור העלאתה בדרגה של העותרת. במשך מספר חודשים לא נתן השר טעם לדבר ולאחר פניית הייעוץ המשפטי לממשלה אליו, העלה השר בדיעבד סוגיות ונקודות הטעונות לשיטתו בירור בעניינה של העותרת. סוגיות אלה נגעו בעיקר לעדות שמסרה בעבר כקצינה זוטרה בצוות חקירות יועצי ראש הממשלה (בראשית 2020) ולהערות שהעיר בית המשפט העליון בעניין זה, וכן לעדות שמסרה בתיק 4000 המתנהל נגד ראש הממשלה, שאף כאן השתתפה כקצינה זוטרה בצוות החקירה".
עוד ציין השופט, כי היועץ המשפטי למשטרה ומפכ"ל המשטרה השיבו באורח מפורט לכלל הסוגיות והנקודות שהעלה השר. בשורה התחתונה הביע מפכ"ל המשטרה את עמדתו המקצועית שלפיה: "מדובר בקצינה מצטיינת, הראויה לקידום, ובפרט לאחר שהמינוי כבר נחתם על ידי השר כדין ולאחר שהיא כבר ממלאת את התפקיד בפועל בהצלחה מזה חודשים ארוכים.
בפניה שהועברה למשטרה עלו טענות שונות, רובן מציפות סוגיות שאינן חריגות וחלקן כנראה שגויות. סוגיות אלה הוצפו באופן חריג בעניינה של הקצינה ולא הוצפו במקרים זהים קודמים. אשר על כן, אין מניעה כלשהי לקדם את הקצינה" (עד כאן התייחסות המשטרה).
השופט הוסיף: "על אף האמור נמנע השר מקבלת החלטה בעניין קידומה של העותרת, תוך עיכוב קידומה של העותרת בפועל למשך זמן ניכר. כך היה גם לאחר שהמפכ"ל הודיע לשר שאין הצדקה או בסיס לבקשת השר להורות על כינוס מחדש של סגל הפיקוד הכללי לדיון נוסף בנוגע לעותרת".
בפסק הדין נקבע כי "בנסיבות החריגות כשהשר מסרב לקבל החלטה בעניינה של העותרת לאורך זמן וגם לאחר שהונחו לפניו תשתית מלאה ומענה מקצועי מפורט, יש לראות בו כמי שהחליט שלא לקדם את העותרת בדרגה. הטענה כי ההליך המינהלי טרם הושלם וכי אין בנמצא החלטה שניתן לתקוף, נדחתה".
עוד נקבע כי "סירוב השר עומד בניגוד קוטבי לעמדתם של גורמי המקצוע במשטרה ובראשם מפכ"ל המשטרה. נקבע כי לעמדה זו יש לתת משקל משמעותי וכי השר לא נתן מענה של ממש לעמדת גורמי המקצוע, לאחר שהשר הוא שאישר לכתחילה את הקידום. בנסיבות אלה נקבע כי סירוב השר עולה כדי חוסר סבירות קיצוני המצדיק התערבות".
בית המשפט נדרש גם לטענות שהעלו העותרות ושאליהן הצטרפה היועצת המשפטית לממשלה כי החלטת השר להימנע מקידומה של העותרת נגועה בשיקולים זרים בעיקר בשל מעורבותה של העותרת בחקירות ובעדויות בתיקים הפליליים נגד ראש הממשלה ויועציו ותוך חשש כבד לפגיעה בעצמאות המשטרה ובאופן שעלול להטיל מורא על חוקרי המשטרה. בית המשפט מצא כי "השתלשלות הדברים מעלה חשש ממשי לקיומם של שיקולים זרים וציין בהקשר זה כי בעניינה של העותרת הועלו בדיעבד ובאורח חריג טענות וסוגיות שלא הועלו במקרים דומים אחרים ושאינן נבחנות כלל בהליכי קידום".
