איך מחשבים דמי פגיעה ו/או קצבת נכות לאחר תאונת עבודה?

מה ההבדל בין דמי פגיעה לקצבת נכות?

גם דמי פגיעה וגם קצבת נכות משולמים בגין היעדר כושר לעבוד. ההבדלים ביניהם נעוצים במשך הזמן שבו הם ניתנים ובמטרת התשלום. דמי פגיעה הם תשלום לטווח קצר, בעוד שקצבת הנכות יכולה להיות לטווח ארוך. כמו כן, בעוד שדמי פגיעה צופים פני עבר, דהיינו הם משולמים בגין החמצת ימי עבודה בפועל, קצבת נכות אמורה ברובה לצפות פני עתיד, כלומר היא משולמת בגין היעדר כשירות להמשיך לעבוד. נפגעים בתאונות עבודה זכאים לשני סוגי פיצויים אלה, המשלימים אחד את השני.

מהו התהליך הבירוקרטי לקבלת דמי פגיעה וקצבת נכות?

ראשית יש למלא ולהחתים את המעסיק על טופס ב"ל 250 (עצמאים ימלאו ויחתמו על טופס ב"ל 283). עם טופס זה יש לגשת לקופת החולים ולקבל 'תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה'. הרופא אמור לרשום בתעודה הזו את האבחנה ואת משך תקופת אי-הכושר לעבוד. ככל שקיבלתם טיפול באופן מיידי בבית חולים, דו"ח מהמיון יכול להוות תחליף במקרים המתאימים. לאחר מכן יש להגיש תביעה לתשלום דמי פגיעה ולהכרה בתאונת עבודה. זהו טופס ב"ל 211, ולו יש לצרף את כל המסמכים הנדרשים.

המוסד לביטוח לאומי אמור להכיר בתקרית בתור תאונת עבודה ולשלם לנפגע את דמי הפגיעה. מעסיקים מסוימים קיבלו אישור והם אלו שישלמו לכם את דמי הפגיעה.

אם נותרה לנפגע נכות כתוצאה מתאונת העבודה, הוא יוכל להגיש לביטוח הלאומי תביעה לנכות מעבודה. הוא יזומן לוועדה רפואית, אשר תקבע את שיעור הנכות. על קביעה זו ניתן לערער בפני הוועדה הרפואית לעררים, ואחר כך לבית הדין האזורי לעבודה.

כיצד מחושבים דמי פגיעה?

גובה דמי הפגיעה תלוי בשני פרמטרים – משך הזמן שבגינו הנפגע לא היה יכול לעבוד וגובה השכר שלו עד התאונה.

מבחינת תקופת הזכאות, דמי פגיעה עשויים להינתן עבור 13 שבועות לכל היותר שנספרים החל מהיום שלמחרת לאחר תאונת העבודה. אם ההיעדרות מהעבודה נמשכה פחות מ־12 ימים, היומיים הראשונים שלאחר יום התאונה אינם כלולים בתשלום. אבל אם הנפגע נעדר מעבודתו במשך יותר מ-12 ימים, דמי הפגיעה ישולמו כבר מהיום שלמחרת התאונה. בכל מקרה, בגין יום התאונה, המעסיק ישלם את השכר. לעומת זאת, עצמאים לא זכאים לתשלום עבור 12 ימי ההיעדרות הראשונים.

השכר משליך על גובה דמי הפגיעה ליום – דמי הפגיעה שהנפגע זכאי להם הם 75% מהשכר שלו לפני התאונה. מאחר שהשכר יכול להשתנות, החישוב יכול להיות טיפה מסובך. סוכמים את ההכנסה בשלושת החודשים שקדמו לחודש שבו אירעה התאונה. וסוכמים גם את ההכנסה בחודש שבו התרחשה התאונה עד שקרתה ובשני החודשים שקדמו לו. את הסכום הגבוה יותר מחלקים ב-90, ו-75% מהתוצאה הוא גובה דמי הפגיעה ליום. אולם דמי הפגיעה היומיים אינם יכולים לעלות על 1,283.5 ש"ח (נכון ל-2025).

חשוב לציין – השכר שנלקח בחשבון הוא השכר החייב בדמי ביטוח. על כן, עשויים להילקח בחשבון גם שכר עבור שעות נוספות, דמי ביגוד, דמי הבראה ומשכורת 13.

אם התאונה אירעה בזמן שהנפגע היה בהכשרה מקצועית או שיקום מקצועי, ברירת המחדל לשכר שנלקח בחשבון היא 1.5 מהשכר הממוצע (בסביבות 20,000 ש"ח ב-2025). מובן שאם הכנסות הנפגע גבוהות מכך, הכנסותיו האמיתיות הן שתילקחנה בחשבון.

כיצד מחושבים קצבת נכות?

קצבת הנכות מחושבת על בסיס דמי הפגיעה ושיעור הנכות. דמי הפגיעה היומיים כפול 30 מהווים את סכום הקצבה המקסימלי החודשי. סכום הקצבה יחושב בתור מכפלה של שיעור הנכות בסכום הקצבה המקסימלי.

עו"ד מיכאל שטרית, המלווה תביעות נזקי גוף ותאונות עבודה, מציין כי קביעת שיעור הנכות אינה שלב טכני בלבד, אלא נקודת מפתח משפטית שמשפיעה לא רק על גובה הקצבה המיידית, אלא גם על האפשרות למצות זכויות עתידיות, לרבות הכרה בהחמרת מצב בהמשך הדרך.

כעת נסביר על המשמעות של שיעור הנכות, שנקבע כאמור על-ידי ועדה רפואית:

• אם נקבע שיעור נכות עד 9% - הנפגע לא זכאי לכל תשלום מהמוסד לביטוח לאומי. אך אין זה אומר שהוא לא יוכל להגיש תביעה נגד הגורם שהתרשל וגרם לו לנזק (למשל, המעסיק שלו).
• אם נקבע שיעור נכות זמנית מעל 9% - הנפגע זכאי לקצבה חודשית למשך התקופה שבה קיימת הנכות.
• אם נקבע שיעור נכות לצמיתות מעל 9% אבל מתחת ל-20% - הנפגע זכאי למענק חד פעמי בגובה 43 קצבאות חודשיות.
• אם נקבע שיעור נכות לצמיתות של לפחות 20% - הנפגע זכאי לקצבה חודשית לצמיתות.

אם מצבו של הנפגע מחמיר בהמשך ושיעור נכותו עולה ל-20% ומעלה, הוא יוכל לעבור לקבלת קצבה חודשית, כאשר המענק החד־פעמי ינוכה באופן יחסי.

ניתן להגיש גם בקשה להיחשב בתור נכה נזקק, וכך לקבל את סכום הקצבה המלא באופן זמני, גם אם שיעור הנכות נמוך מ-100%.

טיפ חשוב: אספו ושמרו את תיעודי התאונה, המסמכים הרפואיים, קבלות על הוצאות ואסמכתאות על היעדרויות מהעבודה. ייעוץ מקצועי עשוי לשפר את סיכוייכם למצות את זכויותיכם.

*התוכן מובא מטעם מה שמגיע, פורטל זכויות המופעל על ידי צוות מקצועי של עורכי דין ואנשי מקצוע העוסקים במיצוי זכויות רפואיות וכלכליות, ובפרט בליווי וייצוג נפגעים מול המוסד לביטוח לאומי וגופים ציבוריים נוספים. הפורטל נועד להנגיש ידע משפטי מעשי, לספק הכוונה ראשונית ולהציג את המשמעויות המשפטיות של הליכים בתחום הזכויות. באמצעות הפורטל ניתן לפנות לקבלת ייעוץ וליווי משפטי מעורכי הדין הפועלים בו, בהתאם לנסיבותיו של כל מקרה.