אסף רוזנצוייג: דיווח בוול סטריט ג'ורנל: גורמים בממשל טראמפ דנו באפשרות להשתלט על מכליות נפט של איראן כדי להגביר את הלחץ על טהראן, בדומה לנוהל שהיה בוונצואלה, אך ויתרו על הרעיון בשל החשש מתגובה איראנית ועלייה במחירי הנפט
ביסמוט: “הסכמי אברהם יצרו מציאות אחרת - עכשיו השאלה איך מרחיבים”
ועדת המשנה למדיניות חוץ והסברה דנה בחיזוק ההסכמים; המל”ל: יעד מרכזי - צירוף מדינות נוספות והורדת רף הכניסה לשותפות אזורית
ביסמוט בדיון על חוק הגיוס בוועדת חו"ב צילום: דוברות הכנסת
ועדת המשנה למדיניות חוץ והסברה של ועדת החוץ והביטחון, בראשות ח”כ בועז ביסמוט, קיימה דיון מקיף שעסק בחיזוק והרחבת הסכמי אברהם. בדיון השתתפו נציגי המל”ל, צה”ל, משרדי הביטחון, הכלכלה, האנרגיה, התיירות, החינוך וגופים נוספים. חלקו הראשון של הדיון התקיים במתכונת גלויה וחלקו השני בדלתיים סגורות.
יו”ר הוועדה, ח”כ ביסמוט, סיפר בפתח הדיון כי נפגש לאחרונה עם השגריר האמירתי והתרשם מעומק המחויבות של איחוד האמירויות להסכמים ומהפוטנציאל האזורי הטמון בהם. לדבריו, בשונה מהסכמי השלום עם מצרים וירדן שהתפתחו לשלום קר, הסכמי אברהם יצרו מציאות אזורית אחרת. “השאלה הגדולה כעת היא מה אנחנו עושים עם זה - איך מחזקים את הקיים ומרחיבים למדינות נוספות”, אמר.
נציג המל”ל הדגיש כי הנושא נמצא גבוה מאוד בסדר העדיפויות של ראש הממשלה ושל המל”ל, הן מול מדינות האזור והן מול הממשל האמריקאי. לדבריו, מתקיימת חשיבה אסטרטגית לא רק על שימור הקיים אלא על מינוף והרחבה, כאשר היעד המרכזי הוא צירוף מדינות נוספות שטרם חתמו על הסכם שלום עם ישראל - בין במסגרת הסכמי אברהם ובין באמצעות הסכמים נפרדים.
עוד נבחנת אפשרות ליצירת מדרגים שונים של שותפות, שיאפשרו למדינות להצטרף לרמות שונות של השתלבות אזורית, גם אם אינן בשלות בשלב זה להסכם שלום מלא - בין היתר משיקולים פוליטיים פנימיים.
במערכת הביטחון הגדירו את ההסכמים כקשרים אסטרטגיים ארוכי טווח, הכוללים דיאלוגים ביטחוניים ומדיניים, שיתופי פעולה ישירים בין מערכות הביטחון וכן פעילות דרך תעשיות ביטחוניות רלוונטיות. “קיימת מדיניות ברורה להרחיב ולחזק את האינטרסים המשותפים”, נאמר בדיון.
נציג המתפ”ש התייחס לשיתוף הפעולה בהקשר הפלסטיני וההומניטרי, וציין כי מרוקו ואיחוד האמירויות היו מעורבות באופן פעיל בסיוע רפואי ובהעברת ציוד ומזון לרצועת עזה במהלך הלחימה.
מהזווית הכלכלית דווח כי היקף הייצוא הישראלי לאיחוד האמירויות בשנה האחרונה חצה את חצי מיליארד הדולר, בעוד הייבוא ממנה התקרב למיליארד דולר. במשרד הכלכלה ציינו כי מעבר להיקף הסחר הישיר, להסכמים יש ערך אסטרטגי כצומת לשווקים רחבים בהרבה.
במשרד האנרגיה הדגישו את שלושת צירי הפעולה המרכזיים בזירה הבינלאומית: חיבוריות אזורית, שיתופי פעולה בילטרליים בתחומי מים ואנרגיה וחיזוק יחסים ארוכי טווח גם בתקופות מאתגרות.
במשרד התיירות ציינו כי בעוד שהתיירות היוצאת מישראל לאיחוד האמירויות גבוהה, התיירות הנכנסת משם עדיין נמוכה יחסית לפוטנציאל. בשנת 2019 נכנסו לישראל כ-900 מבקרים מאיחוד האמירויות, בשנת 2022 עלה המספר לכ-1,600, וב-2023 ירד לכ-970 מבקרים.
