אסף רוזנצוייג: על פי הדיווח, באותה שיחה עלו טענות קשות נגד קושנר, שבממשל מכחישים, אולם גורמים אומרים כי אם יוכחו אז מדובר יהיה באירוע משמעותי. בכירים בממשל סירבו להתייחס לדברים בטענה כי זה עלול לחשוף שיטת איסוף מודיעין רגישה
האוכל שמלמד את הגוף להגיב טוב יותר לסוכר
מחקר מדעי רחב שפורסם לאחרונה מציג תמונה ברורה: לא מדובר בדיאטות קיצון, אלא בבחירה עקבית של סוגי מזון שמלמדים את הגוף לפעול בצורה חכמה יותר
בדיקת סוכר צילום: pixabay
כך משפרים רגישות לאינסולין דרך הצלחת – ומה אומר המחקר העדכני. בעשור האחרון הפך המושג רגישות לאינסולין לאחד הנושאים המרכזיים בשיח הבריאותי. לא במקרה. ירידה ברגישות לאינסולין עומדת בבסיס תהליכים נפוצים כמו השמנה בטנית, טרום־סוכרת, סוכרת מסוג 2, כבד שומני ומחלות לב. החדשות הטובות הן שלתזונה יש השפעה עמוקה, מוכחת ומעשית על היכולת של הגוף להתמודד עם סוכר.
ד”ר אסנת רזיאל, מומחית בכירורגיה, מנהלת המרכז הרב-תחומי לטיפול בהשמנת יתר, אסיא מדיקל, אסותא רמת החייל מסבירה.
מחקר מדעי רחב שפורסם לאחרונה מציג תמונה ברורה: לא מדובר בדיאטות קיצון, אלא בבחירה עקבית של סוגי מזון שמלמדים את הגוף לפעול בצורה חכמה יותר.
מהי בעצם רגישות לאינסולין – ולמה היא כל כך חשובה?
אינסולין הוא ההורמון שאחראי להכניס גלוקוז מהדם אל התאים. כאשר התאים “מקשיבים” לאינסולין – רמות הסוכר נשארות יציבות. כאשר הרגישות נפגעת, הלבלב נאלץ להפריש יותר ויותר אינסולין, עד שמופיעה עמידות, עלייה במשקל והידרדרות מטבולית.
רגישות לאינסולין טובה משמעה:
* פחות קפיצות סוכר.
* פחות אגירת שומן.
* יותר אנרגיה.
* סיכון מופחת לסוכרת ולמחלות לב.
הסוד הגדול: סיבים תזונתיים
המחקר המדעי מדגיש גורם אחד שוב ושוב: סיבים תזונתיים, ובעיקר סיבים מסיסים, הם מהכלים החזקים ביותר לשיפור רגישות לאינסולין.
סיבים מסיסים:
* מאטים את ספיגת הסוכר מהמעי לדם.
* מפחיתים את תגובת האינסולין אחרי הארוחה.
* משפרים את פעילות חיידקי המעי.
* מפחיתים דלקת כרונית שקשורה להשמנה וסוכרת.
נמצא כי גם ללא ירידה דרמטית במשקל, תזונה עתירת סיבים משפרת מדדים כמו HbA1c, שומני דם ותגובה לאינסולין.
אז מה כדאי לאכול כדי לשפר רגישות לאינסולין?
אנדוקרינולוגים ותזונאים מסכימים: הבחירה היומיומית חשובה יותר מכל טרנד.
דגנים מלאים
שיבולת שועל, קינואה, אורז מלא ולחם מחיטה מלאה גורמים לעלייה מתונה יותר בסוכר בדם בהשוואה לדגנים מעובדים.
קטניות
עדשים, חומוס, שעועית ופול משלבים סיבים וחלבון – שילוב שמייצר שובע ומאזן סוכר.
ירקות ופירות עשירים בסיבים
בעיקר ירקות ירוקים, תפוחים, אגסים, פירות יער. לא הפחד מפירות הוא הפתרון, אלא הבחירה הנכונה והכמות.
שומנים בריאים
שמן זית, אגוזים, שקדים וזרעים מפחיתים דלקת ומשפרים את התגובה המטבולית לארוחה.
מה פחות עובד?
מזון אולטרה־מעובד, משקאות ממותקים, מאפים לבנים וחטיפים עתירי סוכר יוצרים עומס חד על מערכת האינסולין ומחמירים עמידות לאורך זמן – גם אם כמות הקלוריות אינה גבוהה.
תזונה זה בסיס – אבל לא לבד
רגישות לאינסולין מושפעת גם מ:
* פעילות גופנית, אפילו הליכה יומית.
* שינה מספקת.
* הפחתת סטרס.
* ירידה מתונה במשקל, אם יש צורך.
השילוב בין תזונה נכונה לאורח חיים מאוזן יוצר אפקט מצטבר ומשמעותי.
המסר החשוב באמת
רגישות לאינסולין אינה גזירת גורל. היא תכונה דינמית שניתנת לשיפור – יום אחרי יום, דרך בחירות פשוטות בצלחת. לא צריך קיצוניות, אלא עקביות, מזון אמיתי והבנה שהגוף מגיב למה שמזינים אותו.
