אסף רוזנצוייג: על פי הדיווח, באותה שיחה עלו טענות קשות נגד קושנר, שבממשל מכחישים, אולם גורמים אומרים כי אם יוכחו אז מדובר יהיה באירוע משמעותי. בכירים בממשל סירבו להתייחס לדברים בטענה כי זה עלול לחשוף שיטת איסוף מודיעין רגישה
השופט שטיין לנציג לוין: נאשמים ברצח משתחררים - בגלל המחסור בשופטים
דיון סוער בבג”ץ סביב אי-כינוס הוועדה לבחירת שופטים והמחסור החריף בתקנים. השופטים מצביעים על עיכובים בתיקי רצח ופשיעה בדרום, בעוד נציג השר טוען לפגיעה בסמכות חוקתית ולמהלך עקרוני ולא גחמתי
השופט אלכס שטיין צילום: Yonatan Sindel/Flash90
בג”ץ קיים בשעות האחרונות (חמישי) דיון בעתירה נגד החלטת שר המשפטים יריב לוין שלא לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, בשעה שבבתי המשפט מדווחים על מחסור משמעותי בכוח אדם.
במהלך הדיון הצביע השופט אלכס שטיין על השלכות המצב בבית המשפט המחוזי בבאר שבע. לדבריו, התמשכות ההליכים שנגרמת מהמחוסר השופטים - מובילה לכך שהשופטים נאלצים לשחרר ממעצר נאשמים ברצח, בשל המגבלה על תקופת המעצר טרם הרשעה.
הוא ציין כי בבית המשפט המחוזי בבאר שבע חסרים שישה שופטים, נתון שהביא לעיכובים בניהול הליכים פליליים. עוד אמר: “לשר המשפטים יש אחריות, יש פשיעה משתוללת בדרום. זה בית משפט שמטפל בתיקי רצח וארגוני פשיעה, ויש נאשמים ברצח ששוחררו. זה בעיניי ממש משבר”.
ברקע, בין היתר, החלטתו של לוין שלא למנות מחליף לנשיא בית המשפט המחוזי בבאר שבע בני שגיא, שנהרג בתאונה. לטענת השר, “כדי למנות שופט עמית צריך הסכמה בין נשיא ביהמ”ש העליון לשר המשפטים. כרגע אין נשיא ולכן לא ניתן למנות. אין דרך למנות שופט עמית ללא הסכמה בין הנשיא לשר. השר מוכן להגיע להסכמות למינויים בכל הארץ, אך כרגע אין פרטנר”.
השופט עופר גרוסקופף פנה לנציג השר, עו”ד ציון אמיר, ותהה: “אנחנו מגלים סבלנות נדירה כי זה נוגע אלינו, הרשות השופטת - אבל אם היה מדובר בשר אחר? אם שר הבריאות היה נמנע מלמנות מנהלי בתי חולים, מה היה קורה?”. בהמשך הוסיף: “איך ניתן לומר שהשר פועל לטובת הציבור, אם נשיאי בתי משפט אומרים שאי אפשר לפתוח בהליכים פליליים כי אין שופטים? מערכת שלא מסוגלת למלא את תפקידה, שר שלא ממנה שופטים משיקולים כאלה ואחרים - לאן עוד נגיע? שלא נוכל לקיים משפטים בכלל?”.
עו”ד ציון אמיר דחה את הטענות והבהיר כי “הניסיון לצייר את שר המשפטים כאויב המערכת הוא תקלה חמורה מאוד”. לדבריו, העתירה מבקשת “לשלול מהשר סמכות חוקתית”. עוד טען כי הדרישה למינויים בהסכמה פה אחד היא “רעיון גדול, לא גחמה”, והדגיש כי בתקופת כהונתו של לוין מונו 200 שופטים ורשמים בתוך שנה. “נדמה לי שלא היה בתולדות הוועדות שתוך שנה מונה מספר כל כך גדול”, אמר.
השופט שטיין ציין כי “נצא מנקודת הנחה שהשר פועל בתום לב, אבל ההסדר שניתן לו זה שלב שמגיע אחרי צו על תנאי ולא לפני”. השופט עופר גרוסקופף הוסיף: “ביקשתם הארכה, קיבלתם כי אנחנו רוצים שהדברים יסתדרו בלי פסיקה שלנו. השירות לאזרח נפגע בצורה משמעותית. גם השר מבין את זה”. עו”ד אמיר השיב כי “הצמדת אקדח לרקה של לוח זמנים מהיום למחר לא משרת את המטרה. לקיחת הזכות של השר תיצור משבר”.
לפי הנתונים שהוצגו, 44 תקני שפיטה ממתינים לאיוש, ועוד 21 צפויים להתפנות עד סוף השנה. היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, כתבה בתשובתה לבג”ץ כי כ-65 תקני שפיטה פנויים או עתידים להתפנות עד סוף השנה. לדבריה, “שר המשפטים משתמש בכוח השלטוני שנמסר בידו ובשיקול הדעת שנמסר בידו כדי ליצור לעצמו יש מאין זכות וטו, שאינה מוגבלת בזמן, על בחירת שופטים, באופן שסותר את הוראות החוק, ותוך פגיעה מסיבית בתפקודה של הרשות השופטת”.
עוד הוסיפה כי “גישת ‘הווטו’ של שר המשפטים, חרף כללי ההכרעה למינוי שופטים שנקבעו בחוק, עומדת בניגוד ללשון החוק, לתכלית החוק, לפסיקת בית המשפט בנושא, וסותרת את האינטרסים הציבוריים שהחוק נועד לקדם”.
