אסף רוזנצוייג: על פי הדיווח, באותה שיחה עלו טענות קשות נגד קושנר, שבממשל מכחישים, אולם גורמים אומרים כי אם יוכחו אז מדובר יהיה באירוע משמעותי. בכירים בממשל סירבו להתייחס לדברים בטענה כי זה עלול לחשוף שיטת איסוף מודיעין רגישה
הראב"ד נגד השקעות מפוקפקות: "גם אם הוא מאנ"ש הוא חי באשליות"
בראיון נדיר למגזין 'במה' מתייחס הראב"ד הגר"י סילמן לראשונה לנושא ההשקעות במכרי הזהב בחו"ל ומתריע: "הציבור שלנו יכול להיות בקלות טרף לנוכלים". בשיחתו מתייחס בהרחבה האם להפקיד כסף בגמ"חים או בהשקעות, האם מותר לפתוח גנים ומכירות בבתים, האם יש סמכות לועד בית, האם מותר לקצר מעבר דרך בניינים ושורה של נושאים בוערים בהלכות שכנים ועוד
הגר"י סילמן צילום: במה
"בנושא מכרות הזהב באתיופיה, המצב שם עדיין לא ברור אם ההשקעה ירדה לטמיון או לא, ומקווים לטוב. אך מה שכן ברור הוא שהעמידו בפני האברכים תמונה מאד מוגזמת, ומהסיפור הזה וממאה סיפורים קודמים צריך ללמוד שאת כל הסיפורים על השקעות טובות ניתן להאמין רק בערבון מוגבל", דברים נוקבים אלו אומר הראב"ד הגאון רבי יהודה סילמן, בהתייחסות ראשונה לנושא ההשקעות המסעיר את הציבור החרדי, בשיחה נדירה שהעניק השבוע למגזין 'במה'.
עוד אמר הראב"ד, כי "אם הבטחונות חזקים הוא יכול להוציא בשבילם כסף מהבנק, ואינו צריך אותך, ועצם העובדה שמסתובב גביר גדול ופונה לאברכים שהוא צריך כסף, זה די משמש להוכחה ששום בנק אינו רוצה להסתכל עליו, ולכן צריך להיזהר מההשקעה הזו".
בראיון הנרחב לבמה הוסיף הראב"ד, כי "צריך לדעת שהעובדה הזו שבא אליך מישהו מאנ"ש – לא אומרת כלום, ולא רק בגלל שאולי הוא לא ישר, אלא גם אם הוא ישר, יתכן שהוא חי באשליות, ומצליח למכור לך את האשליות שלו, ובחלק גדול מהמקרים, אם אתה בודק אותם, מתברר שהסוף עצוב".
בהמשך השיחה נשאל הראב"ד היכן עדיף להשקיע כספים, האם להפקיד בגמ"חים או בקרנות השתלמות והשקעות, מה גדר ההשתדלות בביטוחי חיים ובריאות, וכן על שורה ארוכה של הלכות שכנים, כדוגמת בנייני מעבר, מכירות בבתים, פתיחת גנים בבתים, שכירות מחסנים בבתים למטרות מסוימות שמפריעות לשכנים אחרים, הצבת מחסנים בחניות, חזקה על חניות בחצרות בניינים, חישוב תשלום שכר לימוד כמעשרות, רכישת כרטיסים לארגונים כמעשרות או רכישת עליות בבית כנסת כתשלום מעשרות, ועוד שורה ארוכה של שאלות מעשיות.
בעניין הפקדת חסכונות בגמ"חים, או בקרנות השתלמות וכדו', הרחיב על כך בדברים ובהם אמר, "צריך לקחת בחשבון מה הם הצרכים, בית שיש לו ילדים רבים, ואין לו כמעט כסף, ויש לו כעת חמישים או מאה אלף ₪, אין לו מה להשקיע את זה בהשקעות, כי אם הוא ישקיע אותם בהשקעות, יהיו לו עוד חמישים אלף ₪, וזה לא יפתור לו שום בעיה, אמנם גם אם הוא יניח את כספו בגמ"ח שמלוים תמורת ההשקעה, וכשהוא יצטרך לחתן הוא יקבל שש מאות אלף ₪, בהלוואה, הבעיה שלו גם לא תיפתר, כי סוף כל סוף הוא יצטרך לשלם את החוב, אבל יהיה לו פתרון כדי לחתן כמה ילדים. לעומת זאת, מי שיש לו סכום יותר מכובד, ככל שהסכום יותר מכובד, כך יוכל להפריש יותר להשקעות, ומבחינה כלכלית ברור שההשקעות עדיפות על הגמ"חים, וגמ"חים מסוג זה הם הפיתרון הזמני בשביל לחתן למי שאין לו".
בשאלות רבות עוסקות בענייני שכנים, בהן נשאל בין היתר האם מותר לפרסם דיירים שלא שילמו וועד בית או שזה הלבנת פנים? על כך פסק כי "צריך לתלות מודעת אזהרה, שבעוד חודש נתלה רשימה מי לא שילם, כדי לתת לאנשים זמן לצאת מזה ללא הלבנת פנים, ואם אין ברירה אפשר לפרסם".
השיחה המלאה כאמור מופיעה במגזין במה השבוע.
