"הברבריות חזרה ב-7 באוקטובר": המניפסט המטלטל של מקרון לזכר אילן חלימי

הנשיא עמנואל מקרון פרסם מאמר מיוחד במחווה לאילן חלימי הי"ד שנרצח בפברואר 2006 בגיל 23. אילן נחטף על ידי כנופיית מהגרים מוסלמים בשם "הברברים". לאחר חטיפתו, עונה חלימי למוות במשך כשלושה שבועות. ב-13 בפברואר 2006, חלימי נפטר מפצעיו בבית חולים.

מקרון פרסם במגזין האינטרנטי Tablet על אילן חלימי הי"ד: "לאילן היו את כל החיים לפניו. משפחה אוהבת - אמו, רות, ואחיותיו. חברים, חלומות. חלומות כמו אלה שיש לך בגיל 23, וחיוך של מישהו שרואה באחרים הבטחה. אילן חלימי היה יהודי. ובגלל שהיה יהודי, כבר 20 שנה הוא נעדר מכולנו. דווקא משום שהיה יהודי, הוא עבר חוויה שלא תתואר".

עוד כתב מקרון: "כל דבר שקשור לזוועה הברברית שהתרחשה לפני 20 שנה מעורר אימה: חטיפתו של אילן תוכננה מראש וכליאתו במרתף בגלל היותו יהודי, האבסורד של דעות קדומות אנטישמיות, מנגנון העינויים והכחשת אנושיותו".

עוד כתב: "ב-20 השנים האחרונות, הברבריות האנטישמית לא נסוגה. להיפך, היא המשיכה להתחדש. הברבריות של אלו אשר על ידי חילול אנדרטה, השחתת מקומות שהוקמו לזכרו ועקירת עצים לזכרו, ביקשו להרוג את אילן חלימי בפעם השנייה".

הנשיא מקרון ציין את רציחתם של הרב יונתן סנדלר, בן 30, בניו אריה בן ה-6 וגבריאל בן ה-3, ואת מרים מונסונגו בת ה-8 בפיגוע ב-2012 בעיר טולוז על ידי מחבל מוסלמי. "ברבריות של המחבלים מאוצר התורה, אשר בשנת 2012 גזלו את חייהם של מרים מונסונגו, יונתן, אריה וגבריאל סנדלר".

מקרון התייחס לרצח בהיפר כשר ב-2015 בפריז על ידי מחבל איסלאמי: "הברבריות של הג'יהאדיסטים של היפר כשר, אשר רצחו בשנת 2015 את פיליפ בראהם, יואב חטאב, פרנסואה מישל סעדה ויוהן כהן".

מקרון התייחס לרצח של שרה חלימי באפריל 2017 בפריז, ושל מיריי נול שנרצחה בפריז במרץ 2018, את הרצח של הקשיש רנה חג'ג' ב-2022 בעיר ליון. את הרצח של סבסטיאן סלאם שנרצח ב-2003 בידי שכנו המוסלמי בפריז.

הנשיא התייחס גם לרצח של יהודים מחוץ לצרפת: "הברבריות מעבר לגבולותינו של אלו שתקפו את בית הכנסת של אל גריבה, וזה של היטון פארק כולל הברבריות של רוצחי בונדי ביץ'".

באל גריבה שבטוניס נרצחו ב-2023 בן חדאד, ובן דודו אביאל חדאד ישראלי שהתגורר בתוניסיה. בבית הכנסת היטון פארק במנצ'סטר, נרצחו אדריאן דואלבי ומלווין קרביץ, ביום כיפור האחרון.

מקרון כתב כי "למרות פעולתם הנחושה של שוטרינו, הז'נדרמים, השופטים ונבחרי הציבור, האנטישמיות המשיכה לגדול. היא קיבלה פנים חדשות ללא הרף, וחדרה לאינטימיות של החברות שלנו, לכל סדק, מלווה לעתים קרובות מדי באותה ברית פחדנית: לא לדבר, לסרב לראות".

מקרון התייחס לטבח 7 באוקטובר: "אנטישמיות אסלאמיסטית - זו שבמקור הפוגרום של ה-7 באוקטובר - אשר מטיפי שנאה מנסים להפיץ על אדמתנו, במרחבים פיזיים כמו גם באינטרנט, לעיתים בשיתוף פעולה של כלי תקשורת זרים באמצעות טרור".

מקרון תקף את השמאל הקיצוני: "האנטישמיות של השמאל הקיצוני, המבקשת להחליף את מאבק המעמדות במאבק גזעי כביכול, באמצעות תערובות מצמררות, המתחרות בזו של הימין הקיצוני ובקלישאות על כוח ועושר".

מקרון הגן על ישראל: "אנטישמיות העוטה את מסכת האנטי-ציונות. כזו שמנצלת ביקורת על מדיניות ממשלת ישראל כדי לפסול ולשלול את זכות הקיום של המדינה העברית - ובסופו של דבר שוללת מהיהודים עצמם את הזכות לחיות. אותה אנטישמיות שבהיפוך היסטורי מסחרר, מבקשת להציג יהודים כמבצעי רצח עם, באופן בלתי מקובל ומבזה".

מקרון פירט: "אישה צעירה מכונה "היהודיה" בצ'אט קבוצתי של סטודנטים; נבחרת ציבור מכונה "ציונית מלוכלכת" בהפגנה. כיתות לימוד שבהן לימוד על השואה ננטש. בית כנסת הוצת ברואן, עוד אחד שהושחת, רב הותקף ברחוב באורליאן, הרב אלי למל היקר הותקף פעמיים בשבוע אחד".

"כל כך הרבה ניסיונות לעשות דה-הומניזציה של היהודים בארצנו. כל כך הרבה עלבונות, מכות, איומים, חרדות - כל כך הרבה עד שהסטטיסטיקות על מעשים אנטישמיים, עלו בחדות מאז ה-7 באוקטובר".

מקרון התייחס לחשש של היהודים: "צרפת שוכחת את עצמה כשהיא מאפשרת לברבריות היומיומית הזו להתפתח בתוכה - קרקע פורייה של הפשעים החמורים ביותר. צרפת שוכחת את עצמה כאשר חלק מילדיה נאלצים לשנות את שמם באפליקציות, להסיר את מזוזותיהם, להסתיר את כיפותיהם או לשקר לגבי מי שהם".

"זו הסיבה שהמאבק באנטישמיות הוא מאבקו של כל אזרח צרפתי. כי אי אפשר למחוק יהודי צרפתי מתמונת המשפחה של הרפובליקה. כי כאשר יהודי נמצא בסכנה במולדת זו, המולדת עצמה נמצאת בסכנה. ואל יפקפק בכך כיום איש".

מקרון תקף את מערכת המשפט שמשחררת רוצחים בקלות: "לעתים קרובות מדי, גזרי דין הניתנים על עבירות ופשעים אנטישמיים נראים מגוחכים. לעתים קרובות מדי, האופי האנטישמי של מעשים כאלה מתקשה לקבל הכרה. נחזק את ההכשרה לשופטים בתחום זה. וכדי להבטיח שקיפות ואמת, אני רוצה שייקבע פיקוח מדויק על גזרי דין וסנקציות. על בסיס זה, הממשלה והפרלמנט יפעלו לחיזוק העונשים על מעשים אנטישמיים וגזעניים".

לסיום כתב מקרון: "לאילן חלימי, למשפחתו, לכל קורבנות האנטישמיות, לכולכם - אני נשבע שבמאבק הזה, הרפובליקה תנצח. כי הרפובליקה היא אתם. היא אנחנו. היא, בכל שנייה, האדם שנלחם על כבודו של האחר".