שני הולכי רגל כבני 35 נפצעו בינוני כשנפגעו מטרקטורון בקריית מלאכי. צוות מד"א העניק להם טיפול רפואי ופינה אותם לבית החולים אסותא
שומרים תרופות בתא כפפות או בתיק של הילד? זה עלול לעלות לכם ביוקר
נתונים של ה-OECD מצביעים על כך שאחד מכל עשרה אשפוזים במדינות מפותחות נגרם מאירועים הקשורים לטיפול תרופתי, כולל נטילה שגויה, תרופות פגומות, תגובות לא צפויות או טיפול שלא פעל כראוי
אילוסטרציה צילום: pixabay
במאמר שפורסם ב-National Library of Medicine בשנת 2023, מערכות בריאות ציבוריות בעולם מדווחות כי בין 3% ל-6% מהתרופות נזרקות מדי שנה בגלל תנאי אחסון לא נכונים או פקיעת תוקף.
אין ריח, אין צבע, אין סימן אזהרה. נוטלים כדור, סירופ או מזרק מתוך הארון או התיק, אבל בפועל – התרופה כבר איבדה מהעוצמה שלה, אולי אפילו הפכה למסוכנת, בשל אחסון שגוי שבוצע בטעות.
לא יודעים את זה אבל תנור במטבח, שמש על המדף או רכב סגור יכולים לפגוע בתרופה לא פחות חמור מפס ייצור לקוי. בניגוד למפעלי תרופות, בבית אין פיקוח. והמחיר? יכול להגיע לסכנת חיים של ממש.
נתונים של ה-OECD מצביעים על כך שאחד מכל עשרה אשפוזים במדינות מפותחות נגרם מאירועים הקשורים לטיפול תרופתי, כולל נטילה שגויה, תרופות פגומות, תגובות לא צפויות או טיפול שלא פעל כראוי. מזרקים ותרופות בהזרקה, כמו אינסולין או אפיפן, פגיעים במיוחד כיוון שעליהם להימצא עם המטופלים כל היום – זאת בעוד שכל חשיפה לחום, אור או טלטול עלולה לשבש את יעילותם.
לפי הערכות של הארגון, יותר מ-15% מהאשפוזים הלא מתוכננים נובעים ישירות מבעיות בתרופות – נתון מדאיג שמעיד על חשיבות האחסון הנכון.
רון נגר, מנכ"ל TempraMed כותב על ארבעה מקומות יומיומיים בישראל, שהם המקום הכי גרוע לשים בו תרופות. טמפרמד היא חברת ביוטק שפיתחה טכנולוגיה מוגנת בפטנט להגנה תרמית - מערכת ניהול חום פסיבית, שתוכננה לשמור על תרופות רגישות לטמפרטורה בטווח האחסון המצוין על התווית שלהן במהלך חשיפה לתנאי חום וקור בעולם האמיתי.
1. תא הכפפות ברכב - בקיץ, רכב סגור מתפקד כמו תנור: הטמפרטורה בפנים מגיעה בקלות ל-60 מעלות, והתרופות פשוט "מתבשלות". גם בחורף, שינויים קיצוניים בין קור ללחות פוגעים בתרופה. התוצאה: חומרים פעילים מתפרקים, והתרופה כבר לא אפקטיבית. אולי גם מסוכנת. לכן אם חייבים לשאת תרופות ברכב, כדאי שיהיו רק בתוך התקן המסוגל לשמור את התרופה בטמפרטורה מתאימה משך כל הזמן, ולזמן קצר בלבד.
2. תיק הגב של הילד – הילקוט נחשף שעות לשמש לחום ולקור שעלול להיות מקפיא, נזרק על הרצפה, סופג חום מהחימום בכיתה או לחות מבקבוק מים שדלף. תרופות, כמו אפיפן לטיפול בהתקף אלרגיה חריפה, רגישות במיוחד לטלטולים לחום ולקור מקפיא. כל אלו יחד עלולים להשבית את הפעולה שלהן בדיוק כשצריך אותן. יש צורך בהתקן המסוגל לשמור את התרופה בטמפרטורה מתאימה מבלי לדרוש מהילד לדאוג לפעולה תקינה של ההתקן וניתן לנשיאה בתיק, ובמקביל חשוב לתת הנחיה ברורה לצוות כיצד להתנהל עם התרופה כאשר יש בה צורך.
3. המדף העליון במטבח או בחדר הרחצה – שמירת התרופות גבוה במטבח או בחדר הרחצה, הרחק מהישג ידם של ילדים קטנים , חושפת אותם לחום. האדים והחום בחדר הרחצה או המטבח עולים לתקרה ויוצרים סביבת אחסון שהורסת את התרופות. היא אולי נראית בסדר, אבל בפנים, החומר הפעיל כבר לא מתפקד כמו שצריך. לכן צריך להקפיד על הנחיות האחסון במקום סגור, מוצל, יבש, ורחוק מכל מקור חום.
4. הפינה האחורית או דלת המקרר – תרופה בפינה האחורית של המקרר עלולה לקפוא ולאבד מיעילותה עם הקיפאון כאשר המקרר נשאר סגור לכמה ימים, מאידך אם היא נשמרת בדלת המקרר למשך זמן רב היא נחשפת לטמפרטורה גבוהה מ-8 מעלות ועלולה לאבד מיעילותה לאורך זמן. לכן יש צורך לשמור תרופות במקרר בתא מיוחד המסוגל להגן על התרופות מקיפאון מחד ולשמור טמפרטורה של עד 8 מעלות גם כאשר המקרר אינו עובד באופן מיטבי (גם כאשר יש הפסקת חשמל). ובמקרה של תרופות המתאימות לאחסנה בטמפרטורת חדר, יש לשמור עליהן בארון סגור בתוך חדר ממוזג.
תרופות לא נכשלות רק בגלל החומר הפעיל אלא בגלל חוסר תשומת לב לפרטים נוספים כמו הסביבה החיצונית. שינוי מקום האחסון יכול להשפיע משמעותית על יעילות הטיפול. טיפול תרופתי נכון הוא יותר מנטילת התרופה בזמן ובכמות הנכונה, אלא גם ההבנה של התנאים שיכולים להפוך אותה ליעילה או חסרת תועלת.
