שר המשפטים יריב לוין דורש לפטר את מנכ"ל הרבנות הראשית לישראל יהודה כהן, במכתב ששלח לוין למ"מ נציב שירות המדינה, פרופסור דניאל הרשקוביץ, דרש השר להדיח את כהן מכהונתו בשל טענות לאי סדרים מצדו ברבנות הראשית. (כאן)
מחקר חושף: פי מאה הפגנות נגד ישראל מאשר על איראן
מחקר חדש מצביע על פער חד במחאה ובסיקור בין רפיח לדיכוי באיראן. פרופ' ידידיה שטרן: מדובר בסטנדרט כפול ברור כלפי ישראל
הפגנות באיראן נגד המשטר צילום: Iran international
המכון למדיניות העם היהודי JPPI פרסם מחקר השוואתי חדש הבוחן את הפער בין התגובה העולמית לדיכוי המחאות באיראן לבין האופן שבו סוקרה וזכתה לתהודה בינלאומית המלחמה של ישראל בעזה, ובעיקר כניסת צה"ל לרפיח.
ממצאי המחקר מצביעים על פערים חדים הן בהיקף הסיקור התקשורתי הבינלאומי והן במספר ההפגנות שנערכו בארצות הברית סביב כל אחד מהנושאים. לפי הנתונים, ההפגנות סביב כניסת צה"ל לרפיח היו בהיקף של כמעט פי מאה לעומת ההפגנות שעסקו בדיכוי המחאות באיראן. במקביל, הסיקור התקשורתי של המלחמה בעזה היה כמעט כפול בהיקפו לעומת סיקור המחאות באיראן בתקופות דומות.
המחקר בדק את מספר ההפגנות בארצות הברית סביב כניסת ישראל לרפיח בהשוואה לדיכוי המחאות באיראן, וכן את נפח הסיקור בכלי תקשורת בינלאומיים מרכזיים. לצורך השוואה נבחרו שני חלונות זמן בני 22 יום כל אחד.
חלון הזמן הראשון עסק במחאות באיראן, בין 28 בדצמבר 2025 ל 18 בינואר 2026, תקופה שבמהלכה, לפי ההערכות, נהרגו עשרות אלפי מפגינים. החלון השני עסק באחת מנקודות השיא של הלחימה בעזה, כניסת צה"ל לרפיח, בין 6 ל 27 במאי 2025, תקופה שבה התרחב הקמפיין All Eyes on Rafah והתקיימו מחאות נרחבות בקמפוסים בארצות הברית.
לצורך ניתוח ההפגנות נעשה שימוש במאגר Crowd Counting Consortium. על פי הממצאים, בתקופת דיכוי המחאות באיראן נערכו בארצות הברית 25 הפגנות בלבד, ולא כולן עסקו בהזדהות עם המפגינים אלא חלקן אף קראו להימנעות ממעורבות אמריקנית. זאת לעומת 476 הפגנות נגד ישראל באותה תקופה, ולעומת 2120 הפגנות בארצות הברית במהלך 22 הימים שנבחנו סביב כניסת צה"ל לרפיח.
עוד עולה מהמחקר כי ארגוני זכויות אדם וארגוני נשים שהובילו מחאות נגד ישראל לא נראו מובילים מחאות הזדהות עם המפגינים באיראן. בין הארגונים שהוזכרו: Codepink, Kalamazoo Nonviolent Opponents of War ו Geneva Women's Assembly.
לצורך בחינת הסיקור התקשורתי השתמשו החוקרים במאגר Lexis Nexis ובדקו כלי תקשורת מרכזיים ובהם Al Jazeera English, CNN, CBC, NPR, Sky News, Los Angeles Times, Washington Post, Chicago Tribune, Axios, Politico, Times of India, Irish Times, Time ו The Daily Telegraph.
מהנתונים עולה כי בתקופת הכניסה לרפיח נפח הסיקור בנושא הפלסטיני היה גבוה כמעט פי שניים מהסיקור של המחאות באיראן בתקופת הדיכוי האלים שלהן.
לדברי חוקרי מרכז המידע על שם גלייזר ב JPPI, שלומי ברזניק, אלי קנאי ויעקב כץ, הפער מצביע על דפוס רחב יותר של קשב ציבורי ותקשורתי, שבו עימותים הקשורים לישראל זוכים לרמת מיקוד ועוצמה גבוהה במיוחד, לעיתים בהיקף שאינו פרופורציונלי לאירועים חמורים בזירות אחרות.
נשיא JPPI, פרופ' ידידיה שטרן, אמר כי "המחקר שלנו מצביע על סטנדרט כפול חד וברור ביחס של התקשורת הבינלאומית וארגוני זכויות אדם כלפי ישראל. כאשר ישראל מנהלת מלחמת מגן נגד ארגוני טרור חמושים שתקפו אותה היא נשפטת בחומרה, ואילו כאשר איראן טובחת באזרחיה שלה הקהילה הבינלאומית מגיבה באופן צנוע יחסית". לדבריו, ייתכן שמדובר באג'נדה פוליטית, ויש הרואים בכך אף ביטוי לסנטימנט אנטי יהודי.
