שר המשפטים יריב לוין דורש לפטר את מנכ"ל הרבנות הראשית לישראל יהודה כהן, במכתב ששלח לוין למ"מ נציב שירות המדינה, פרופסור דניאל הרשקוביץ, דרש השר להדיח את כהן מכהונתו בשל טענות לאי סדרים מצדו ברבנות הראשית. (כאן)
בכמה נמכר מכתב מהרמח"ל - ולמה זה מעורר סערה?
מכתב בכתב ידו של רבי משה חיים לוצאטו, שנמכר בעבר בדיסקרטיות מספריית הסמינר היהודי, הופיע שוב במכירה פומבית ועורר סערה בעולם המחקר והאספנות התורנית
ציון רמח"ל בכפר יאסיף צילום: My.ramhal, ויקיפדיה
עשור לאחר שבשקט יחסי, על רקע משבר כלכלי עמוק, מכר ה-Jewish Theological Seminary נכסים יקרי ערך מספרייתו המפורסמת, אחד הפריטים הבולטים שנעלמו אז מהמדפים שב והופיע השבוע בזירת המכירות הפומביות - והסעיר את עולם הספר היהודי, כך דיווחה סוכנות הידיעות היהודית JTA.
מדובר במכתב מקורי, כתוב וחתום בידי הרמח"ל הקדוש, רבי משה חיים לוצאטו. המכתב, שהיה חלק מאוסף רחב היקף של מאות עמודים מכתביו, נמכר ביום ראשון האחרון בכ-400 אלף דולר. זהות המוכר והקונה לא נחשפה.
מכירה שקטה
בשנות המשבר, מכר הסמינר נכסי נדל"ן וכן ספרים וכתבי יד נדירים מהספרייה. המכירות בוצעו באופן פרטי, והיקפן המלא לא פורסם מעולם. רק בדיעבד התברר כי בין הפריטים שנמכרו היה גם המכתב המדובר, שהוצא מהאוסף המקורי והועבר לשוק הפרטי.
המכתב שווק לקהל האורתודוקסי של בית המכירות Genazym כטקסט עמוק מאת "מקובל קדוש וגדול", והביקוש היה בהתאם. המחיר הגבוה משקף את עוצמתו של שוק אספנות כתבי היד התורניים, אשר בשנים האחרונות נהנה מתנופה כלכלית בקרב קהלים אמידים - הרואים בפריטים אלו גם נכסי יוקרה וגם אפיק השקעה.
הרמח"ל, יליד איטליה נחשב לדמות ייחודית ורבת השפעה. ספרו המפורסם "מסילת ישרים" הפך לאבן יסוד בספרות המוסר היהודית ונלמד עד היום בכל רחבי העולם התורני. לצד ספרי יסוד בעולם הקבלה.
ביקורת חריפה
הופעתו המחודשת של המכתב עוררה ביקורת קשה מצד חוקרים ואנשי ספר. ד"ר דוד סקלאר, ספרן לשעבר במחלקת האוספים המיוחדים של הסמינר, טען כי עצם המכירה מהווה פגיעה במורשת התרבותית.
לדבריו, אם כבר הוחלט למכור פריטים יקרי ערך, היה נכון לבצע זאת במכירה פומבית גלויה ושקופה - ולא "בדלת האחורית". סקלאר אף רמז כי ייתכן שהמוסד לא קיבל אז תמורה ראויה עבור הפריט, לאור המחיר הגבוה שבו הוא נמכר כעת.
מנגד, הנהלת הסמינר מסרה בתגובה כי ההחלטות התקבלו לאחר שיקול דעת, וכי החומרים שנמכרו כבר עברו דיגיטציה מלאה - כך שתוכנם נותר נגיש לחוקרים. לטענתם, מדובר היה בצעד כלכלי אחראי שלא פגע בליבת פעילות הספרייה.
דיגיטציה מול מקור
אולם מתנגדי המכירה מדגישים כי סריקה דיגיטלית אינה תחליף לערכו המחקרי והתרבותי של כתב יד מקורי. בעולם האקדמי, החומריות - סוג הנייר, הדיו, תיקונים בכתב יד - מהווה חלק בלתי נפרד מהמחקר. מעבר לכך, עצם העברת פריטים היסטוריים לידיים פרטיות מצמצמת את הגישה אליהם לדורות הבאים.
כך או כך, פרשת המכתב של הרמח"ל מציבה זרקור על שאלה רחבה יותר: למי שייכים נכסי הרוח של העם היהודי - למוסדות ציבוריים, או לשוק האספנות הפרטי שמוכן לשלם כל מחיר?
