מבקר המדינה נגד בג״ץ ונתניהו: "נגרם נזק ציבורי"

משרד מבקר המדינה הגיש היום (חמישי) את תשובתו לצו על תנאי שהוציא בג"ץ ביום 31.12.25.

בנוסף, בג"ץ התבקש לקיים דיון דחוף בעתירה, כאשר חלקו הראשון יהיו חסוי. בבקשה מוצע שמבקר המדינה מתניהו אנגלמן יופיע בחלק החסוי ויציג ממצאי ביקורת, כולל ממצאים בסיווג "סודי ביותר".

עוד התבקש להרחיב את ההרכב הדן בעתירה, הואיל וההכרעה בעתירה כרוכה בפרשנות חוקתית של חוק יסוד מבקר המדינה, בעניינים הנוגעים לליבת סמכותו, ונוכח החשיבות הלאומית והציבורית להכרעה בעתירה. 

במשרד המבקר אומרים כי ״בתשובת המשרד לבג"ץ, הופרכו אחת לאחת כלל הטענות שהושמעו בעתירות ופורטו הנזקים לאינטרס הציבורי שכבר התרחשו בעקבות צו הביניים ואלו שעלולים להתממש אם תתקבלנה העתירות״.

״בעוד העתירות דנן תלויות ועומדות, ישנם, למגינת הלב, בעלי תפקידים בגופים מבוקרים, שעצם קיומן של העתירות משמש בפיהם נימוק לניסיון לחמוק ממתן מענה לביקורת המדינה, או להצר את צעדיה, בעניינים שצו הביניים אינו חל עליהם, וקיים חשש ממשי מפני 'מדרון חלקלק' בעניינים אלה", נכתב.

"אם אין די בכך, ישנם בעלי תפקידים, בדרג המדיני ובדרג הצבאי, שחשפו לציבור פרטים מהותיים מתוך הליכי הביקורת, בין אם באמצעות התקשורת ובין אם במסגרת העתירות דנן (ללא חיסוי המידע).

"התנהלות זו אינה תקינה שכן במצב דברים זה, שבו הליכי הביקורת הופסקו טרם השלמת הדוחות ופרסומם לציבור, נחשף הציבור לתמונה חלקית, כפי שנמסרה על-ידי בעלי תפקידים כאמור, במקום לקבל דוחות ביקורת מלאים וסופיים, הכוללים את ממצאיו של מבקר המדינה, כפי שהם מתגבשים בהתאם למתודולוגיה המקצועית של ביקורת המדינה. דומה שאין צורך להכביר מילים על המשמעות הבעייתית של המקרים האמורים ועל הנזק לאינטרס הציבורי במצב דברים זה".

בהקשר של ועדת חקירה ממלכתית הודגש כי, "לא זו בלבד שביקורת המדינה אינה שוללת הקמת ועדת חקירה, אלא היא אף פותחת ערוץ נוסף להקמתה. כלומר, המחוקק ראה בביקורת המדינה ובוועדת חקירה ככלים משלימים, ולא סותרים... יתרה מכך, דוחות רבים של ועדות חקירה ממלכתיות, שלא הוקמו בעקבות דוח ביקורת מדינה, עושים שימוש בדוחות מבקר המדינה...ועדת החקירה הממלכתית לעניין כלי השיט (2026) הסתמכה על 7 דוחות של מבקר המדינה וביניהם דוח היעדר תפיסת ביטחון לאומי (2025), דוח "עמידה ביעדי התוכנית הרב-שנתית גדעון - תקציב, ניהול ובקרה" (2022), דוח "היבטים בפיקוח ובבקרה של משרד הביטחון על שימוש החברות הביטחוניות במקדמי שיווק, בסוכנים ובמתווכים בעסקאות יצוא ביטחוני "(2025), דוח "יישום חוק המל"ל" (2012) ועוד".

בתשובה הודגש כי, "בביקורות בנוגע לאירועי השבעה באוקטובר ומלחמת 'חרבות ברזל', אומדן ההשקעה עד כה עומד על למעלה מ-300 שנות אדם וב-8 ביקורות הכלולות בעתירות – עשרות רבות של שנות אדם, נאספו אלפי מסמכים והתקיימו מאות פגישות והכל - בהתאם למתווים המוסכמים שקיבלו מידי בית משפט נכבד זה תוקף של פסק דין והחלטה".

תצהיר התשובה מסתיים באמירה עקרונית: "פסקי דין יש לקיים. הסכמות יש לקיים. את ביקורת המדינה יש לקיים. ביקורת המדינה רואה נגד עיניה את מי שקולם נדם, את הפצועים, את השבים, את בני משפחותיהם של כל אלה, ואת כלל אזרחי ישראל, שמגיעות להם תשובות ביחס לכשלים שנפלו באסון השבעה באוקטובר ובמלחמת 'חרבות ברזל'. אשר על כן, מתבקש בית המשפט הנכבד לדחות העתירות ולבטל את צו הביניים שניתן".

נוכח טענות שנשמעו בחודש האחרון על פגישות שקיימו בכירים בדרג המדיני ובדרג הביטחוני עם מבקר המדינה, במשרד המבקר פרסמו בין היתר טבלה המפרטת את פגישות הבכירים ביותר ונושאי הפגישות.