מדהים: אבידה יקרה הוחזרה באופן ניסי ופלאי בונציה שבאיטליה

סיפור מפעים ומרגש, מלא חיזוק באמונה וביטחון, שסיפר לאחרונה הרה"צ רבי יוסף בנימין וייס רב קהילת חיי נפש בירושלים שבדידו הוה עובדא, בעת משאו הקבוע ב'סעודה שלישית' לפני שומעי לקחו בביהמ"ד 'חיי נפש' שבירושלים.

הנוכחים התרגשו עד עומק נפשם לנוכח עוצמת ה'השגחה פרטית' והנס הגלוי. שהתרחש עם הרב, את הסיפור שמענו מאחד מחשובי חברי הקהילה כפי ששמעו מפי הרב לאחרונה בסעודה שלישית.

"אנשים טועים לחשוב על ניסים שהם אך מקרים" פתח הרב, והמשיך: "אך האמת הפשוטה היא, כפי המבואר בספרים הקדושים, כי עיקר גלות מצרים הייתה 'גלות הדעת', ועיקר הגאולה הייתה 'גאולת הדעת', ולכן נקודת הגאולה היא לגלות ולדעת שכל מעשינו והליכותינו הם נסים והשגחה פרטית מדוקדקת, ולהודות להשם יתברך על כל פרט ופרט.

כאן התחיל הרב וייס בתיאור ההשגחה הפרטית המופלאה אותה חווה בעצמו "לאחרונה שהיתי בעיירת הנופש 'קאנזיי' שבאיטליה למנוחה, כשהגיע הזמן לשוב לארצינו הקדושה נסענו לכיוון שדה התעופה בונציה.

היות שתכננתי להתעכב בונציה ללינת לילה, שוחחתי מהטלפון במלון עם רב הקהילה המקומית בונציה אותו הכרתי לראשונה בנסיעה זו, הרב רמי בנין שהוא גם שליח חב"ד - איש יקר ודגול הפועל גדולות ונצורות למען האידישקייט, שהדריך אותי היכן שוכן בית הכנסת והמקוה טהרה וכו'. 

"ואכן, כשהגעתי ל'ונציה' היה זה בשעות אחר הצהריים, ושמתי פעמי לכיוון בית הכנסת למנחה וערבית. האמת היא שהתפלאתי שבהיכל ביהכ"נ שהו רק 13 מתפללים, אשר זהו מספר זעום לעומת רבבות התיירים השוהים ב'ונציה' בתקופה זו, אך זוהי המציאות!. אך העיקר שהתפילה עברה בהתרוממות ובכוונה, כשאחר התפילה שוחחתי עם כמה מהמתפללים ונפרדנו לשלום.

כאן מגיע הרב לעיקר הסיפור: "מיד לאחר התפילה נכנסתי לחנות מקומית וכשבאתי לשלם הוצאתי מכיסי נרתיק מיוחד של אל על שהיה בו סכום כסף רב עמ"נ לשלם סכום של 15 יורו, חשוב להבין, לבשתי את מעילי אשר תפור בו פרוה עבה מבפנים, כשבתוך הפרוה יש פתח רחב דרכו ניתן להגיע אל הכיס התפור בחלקו העליון של המעיל, בסיום התשלום החזרתי את הנרתיק לפתח בין שכבת הפרוה לכיס המעיל והמשכתי בדרכי...

אדם ממשמש בכיסו בכל שעה וכעבור שעתיים, אני מכניס את היד לתוך הכיס, וגיליתי לחרדתי שהנרתיק איננו... אני מפשפש ומחפש בחיפוש אחר חיפוש, אך כל הבדיקות העלו חרס! הנרתיק פשוט נעלם!. בדיקה פשוטה העלתה, כי כשסיימתי לשלם בחנות הראשונה, והחזרתי את הנרתיק לכיס, הוא פשוט עבר דרך החור של הפרוה, ובמקום להיכנס אל הכיס הוא נשר לארץ איפה שהוא ברחובותיה של ונציה הקסומה...

הייתי בהלם מוחלט והייתי חסר אונים לנוכח הסכום הגדול שאבד אמנם אחר דקות ספורות התאוששתי, וחיזקתי את עצמי 'סאיז דא א גאט אויף דער וועלט', 'יש בורא עולם', ואין לי שום ספק שזה אך ורק לטובתי והשם יאיר עיני!.

"לאחר מחשבה קצרה, החלטתי לחזור רגלית את המסלול שעשיתי בשעות האחרונות, ולמרות הסיכויים האפסיים אמרתי בלבי 'אולי יתגלה המטמון האבוד'... ממחשבה למעשה, צעדנו את כל הרחובות עד לאותה חנות, כשעיני משוטטות אל הרצפה בכל הפינות, אולי יבצבץ ואולי יופיע הנרתיק הנעלם, אך לשוא... 

"הגענו לחנות. ניגשתי אל העובדים במקום, חקרתי אותם אודות האבידה, אך השיבו כי לא ראו ולא הבחינו במאומה. כמובן שחשדתי כי שקר בפיהם, וביקשתי שיפתחו את המצלמות שנוכל לראות אם הנרתיק נפל בתוך מקום זה, ואכן להפתעתנו הם הסכימו שנעיין במצלמות... אך למעשה העיון במצלמות רק הוסיף צער על צערינו, שכן נכחנו לראות איך שאני משלם 15 יורו, מחזיר את הנרתיק לתוך כיס המעיל, ויוצא את החנות, מבלי שהנרתיק נופל ממני בתוך החנות...

"זאת אומרת, שהנרתיק נעלם אי שם ב'עיר שרובה עכו"ם'... שכל אחד מבין את המשמעות המצערת... שוב ושוב שיננתי לעצמי ש'כל מה דעביד רחמנא לטב עביד, וכי מאיתו לא תצא הרעה'!. 

"ליתר ביטחון, לדעת שעשיתי הכל, ניגשתי ל'תחנת המשטרה' שיבררו את המקרה. השוטרים במקום רשמו את הפרטים, אך 'הרגיעו' אותי באומרם: "כאן בונציה, חוץ מגנבים רגילים, יש גם כייסנים מומחים שיודעים לשלוף כספים מכיסים של אנשים במומחיות נפלאה... כך שאין הרבה תקוות"...

"יצאתי מתחנת המשטרה, ואמרתי לעצמי: רבונו של עולם! רק אתה יכול להשיב את האבידה לבעליה, אנא, אם זה טוב עבורי בבקשה תפקח את עיני ואראה נפלאות. כך המשכתי להתחזק באמונה וביטחון שעה ארוכה.
כאן עוצר הרב לרגע את שטף הסיפור, ומספר סיפור, לכאורה שולי, על מעשה חסד קטן שעשה ב'קאנזיי': בעת שהותי ב'קאנאזיי' שהה עמי שם איש החסד הנפלא מבוני ארץ ישראל ידידי ר' שלום וסרטייל. ר' שלום הזמין מוצרים שונים ומכיוון שיצא בדחיפות לסדר כמה עניינים הוא לא שהה במקום בכדי לשלם עבור המוצרים כשהגיעו, ע"כ שילמתי אני בעבורו, והכנסתי את ה'קבלה על התשלום' לתוך הנרתיק הידוע, ולא ייחסתי חשיבות למעשה זה אשר היה נראה פשוט בעיני ומשם יצאנו לונציה.

הגרי"ב ווייס חוזר לסיפור, וכשעיניו דומעות מעוצמת רגשי האמונה וההודיה להשם יתברך, הוא ממשיך: "אני חוזר אל המלון בו שכנתי, מהורהר ושקוע במחשבותיי, ולפתע מרחוק רץ לכיווני הרב של בית חב"ד המקומי, הרב רמי בנין, אותו הכרתי לראשונה רק באותו היום, וצועק לעברי: "הרב ווייס אני מחפש אותך בנרות כבר שעות ארוכות"... ועוד לפני שאני פוצה את פי הוא יורה לחלל האויר: "איבדת כסף???"... "הרי שלך לפניך!!!"...

הרב רמי בנין מחב"ד ונציה | באדיבות המצלם

אני המום כולי ומנסה להבין איך זה הגיע אליו ו "מה התברר?!, בתוך רבבות אלפי התיירם הפוקדים את ונציה התהלך בינותם גם יהודי יקר מאמסטרדם שבהולנד, ומכל האלפים שגודשים את רחובות העיר המתויירת דווקא הוא הבחין לפתע בטבורו של הרחוב ב'נרתיק של אלעל'!. בתחילה חשב שאולי מדובר ב'חפץ חשוד'... אך אחר שבעט בו ברגליו נוכח לגלות שהנרתיק אינו מכיל חומר נפץ...

"הוא הרים ופתח את הנרתיק, וגילה בתוכו את הסכום העצום. כמובן, כבר נפסקה ההלכה 'עיר שרובה עכו"ם אין צריך להחזיר והרי אלו שלו"... אך היהודי היקר רצה בדווקא לקיים מצות השבת אבידה בהידור רב!.

"אבל איך ימצא את הבעלים?!. הנה, בתוך הנרתיק מבצבץ ועולה 'קבלה' קטנה מאיזה מלון ב'קאנזיי' על השם של 'יוסף בנימין ווייס'... אותה קבלה ששילמתי עבור המוצרים של ידידי ר' שלום במלון... תיכף הוא התקשר למזכירות המלון וביקש לשוחח עם היהודי הנושא שם זה...

"אמרו לו במזכירות המלון כי הרב וייס נסע לונציה, והתקשרו ב'שיחת ועידה' לבית חב"ד המקומי ושאלו את הרב בנין שיחי' אם הוא מכיר יהודי עם שם זהה, הרב בנין אמר להם "כן, היום זכיתי להכיר אותו לראשונה!" ---
"הרב ווייס, זה הנרתיק, ורק תספור שאכן כל הכסף מונח כאן!" סיים השליח הנרגש שגם הוא נפעם עד עומק נפשו מהנס הגלוי לו היה עד מקרוב, כשהוא מוסיף: "אין לכם מושג כמה שזה לא מציאותי שיחזירו אבידה ברחובה של עיר כאן בונציה בה עוברים רבבות אלפי גוים בכל שעה, ואילו דוקא יהודי מאמסטרדם הוא זה שימצא את האבידה, ועל אף ההלכה הפסוקה הוא העדיף להחזירו בשלימות לבעליו!"...

ונציה | נתי שוחט, פלאש 90

מסיים רבה של חיי נפש באומרו לבני קהילתו: הבה נמנה יחד את ההשגחה הפרטית  שחויתי ביום אחד: 1. ששילמתי עבור המוצרים של ידידי ר' שלום וקיבלתי 'קבלה' על שמי. 2. שהכנסתי את ה'קבלה' לתוך הנרתיק ולא זרקתיו תיכף. 3. שעשיתי היכרות עם שליח חב"ד ורב הקהילה המקומית, כך שידע את שמי. 4. שהכנסתי את הכסף בנרתיק של אלעל. 5. שהכסף לא נפל תיכף בחנות אלא באופן פלאי נשר באמצע הרחוב אף שלמעשה לא היה בתוך הכיס, שכן בחנות בוודאי היה נלקח על ידי המוכרים. 6. שהנרתיק נעלם מעיניהם של רבבות גוים שהתהלכו ברחוב. 7. שהכסף נמצא על ידי יהודי ירא שמים שהחליט להחזירו. 8. שבמזכירות המלון התקשרו לשליח חב"ד ולא למישהו אחר... 9. ששליח חב"ד מצא אותי למרות שלא היה לו מספר הנייד שלי. 10. הדבר העיקרי: שזכינו לראות בחוש את השגחתו הפרטית של השי"ת בכל עת ובכל רגע, ואנו זוכים לבטוח בו ולהאמין באמונה שלימה אז 'סאיז דא א באשאפער אויף דער וועלט', 'יש בורא לעולם'.

עד כאן המעשה המופלא שסיפר הרב ווייס לפני בני קהילתו, כשבסיומו ציין כי אביו הגדול, בעל המנחת אשר, לאחר ששמע את פרטי הסיפור, הגיב בהתפעלות גדולה והתבטא: "אכן זהו סימן מובהק שכאשר האדם מתנהל עם כספו כהלכה בדרך התורה, או-אז זוכה לראות ישועת השם עין בעין".
אנו זוכים לחשוף בפניכם, הקוראים הנכבדים, את פרטי המעשה, כי מזה נשכיל ונבין את עומק ה'השגחה פרטית' והנסים הגלויים לכל אחד ואחד מבני ישראל.