אבי מוסקוב: איראן במוקד: הקבינט המדיני-ביטחוני יתכנס מחר בשעה 19:00 במשרד רה״מ בירושלים
מומחים לשחזור נייר גויסו בידי הנאצים ליצירת רשימות יהודים בשואה
מחקר מגלה כיצד מומחים לשיקום ספרים גויסו בידי המשטר הנאצי כדי לפענח רישומים עתיקים, מה שאפשר את זיהויים של יהודים, גם אם המירו רח"ל את דתם, ושליחתם להשמדה. ספר חדש שהוציאה היסטוריונית מאוניברסיטת אוקספורד חושף את הפרשה העלומה והבלתי נודעת
נאצים צילום: פלאש 90
מחקר היסטורי מקיף שמתפרסם כעת מעלה כי משחזרי נייר וכורכי ספרים רבים, גויסו בידי המשטר הנאצי ונטלו חלק ישיר במנגנון שסייע לרצח העם היהודי בתקופת מלחמת העולם השנייה, כשהם משתמשים בכישוריהם המקצועיים כדי לאתר ולסמן קורבנות יהודיים, על מנת לשלוח אותם להשמדה.
ההיסטוריונית ד"ר מורוונה בלויט, חוקרת מאוניברסיטת אוקספורד, חשפה תוכנית רחבת היקף שהופעלה בין שנות ה-30 וה-40 של המאה הקודמת ברחבי אירופה. במסגרת זו, מומחי שימור ניקו ותיקנו רשומות היסטוריות אזרחיות ושל כנסיות שהיו במצב ריקבון, במטרה להפוך אותן לברורות וקריאות. פעולה זו אפשרה לשלטון הנאצי לזהות את מוצאם של תושבים ולברר למי מהם יש שורשים יהודיים.
במהלך מחקרה בארכיון הפדרלי בברלין ובמוסדות נוספים, איתרה החוקרת מכתבים ומסמכים רשמיים המעידים על העסקת כימאי נייר, כורכי ספרים ומשחזרים בתוך גרמניה ובמדינות שנכבשו על ידה. אנשי המקצוע השתמשו בידע הטכני שלהם כדי לפענח רישומי לידות, נישואין, גיורים, ובכך יצרו למעשה מאגר מידע ששימש כרשימת הוצאה להורג.
"הם יצרו רישום מצטבר של מי שעשוי להיהרג - סוג של רשימת חיילים, למעשה", אמרה בלויט, והוסיפה כי אותם מומחים עשו מעל ומעבר כדי לאכוף את רישום הגזע. היא ציינה כי בעוד שהצורך להוכיח מורשת משפחתית תחת המשטר הנאצי היה ידוע, מחקרה מתמקד בפרטים הטכניים של הניקוי והשיקום שאפשרו זאת. בין המסמכים נמצאו חילופי דברים בין פקידים הדנים בניקוי הניירות מתוך שאיפה להוכיח את טוהר הגזע.
אחד השמות שעלו במחקר הוא פרנץ קראוס, כורך ספרים מומחה מהעיר נייסה, שגויס למשימה כבר ב-1940. פקידים נאציים התייחסו בכתביהם לחשיבות המכרעת של ספרי הכנסיות, הכוללים למעלה מ-100 אלף כרכים, כאל המקור החשוב ביותר להוכחת שושלת ויוחסין של האוכלוסייה.
באחד המסמכים כתב פקיד נאצי: "תיעוד הכנסיות בגרמניה, המקיף כל יישוב נידח וכל משק חקלאי זעיר בתוך ריכוז עצום של למעלה מ-100 אלף כרכים, מהווה את המקור המרכזי והמשמעותי ביותר לחקר דברי הימי של הציבור הגרמני, ומשמש כראיה מכרעת לבירור מוצא ושלשלת יוחסין". למותר לציין שמדובר ביהודים שהמירו רח"ל את דתם, אך על פי חוקי הגזע הנאציים הם יועדו להשמדה.
כתבי היד בני מאות השנים היו פעמים רבות בלתי קריאים בשל הבלאי שנוצר בהם, לצד כתמי לכלוך ועובש. למרות ערכם ההיסטורי, ציינה בלויט כי המשחזרים לא פעלו לשימורם של החפצים ההיסטוריים אלא להפיכתם לקריאים בלבד, ולעיתים לא גילו עניין במצבם של המסמכים עצמם.
החוקרת, שבעבר שימשה כמשמרת ציורים בגלריה הלאומית בלונדון, גילתה את החומרים בעת שחקרה ארגוני מורשת תרבותית שהוקמו בתקופת השלטון הנאצי.
לדבריה, תחילה לא הבינה מדוע המסמכים עוסקים בכריכת ספרים ובניקוי רישומי כנסייה, אך הדבר הוביל אותה לבחון לעומק את מטרת התוכנית ואת הקשר להוכחת מוצא ארי.
ממצאיה מוצגים בספרה החדש 'שיקום אמנות תחת המשטר הנאצי', שראה אור החודש. בספרה כתבה כי באמצעות עבודתם קשרו המשחזרים קשר עם המשטר הנאצי וסייעו לעידוד מעשים פליליים, וכי אף שזכו לתגמולים משמעותיים, המוניטין המקצועי שלהם נותר נקי במשך שנים רבות. מייקל דיילי, מנהל גוף פיקוח על שימור בבריטניה, הגיב לממצאים ואמר כי מדובר בניצול לרעה מזעזע של מיומנות מקצועית.
