הגרדיאן בתחקיר מיוחד: ה-CIA וה-MI6 התריעו על כך שרוסיה מתכוונת לפתוח במלחמה מול אוקראינה, אך לא האמינו להם. מאז סוף 2021, סוכנויות המודיעין של ארה"ב ובריטניה זיהו הכנות ברורות למלחמה ואף יירטו תשדורות המצביעות בבירור על הכוונה אך בפריז, ברלין וקייב, סירבו להאמין. ראש ה-CIA טס בדחיפות לקייב כדי למסור מידע, אך זלנסקי התעלם מהאזהרות. נשיא אוקראינה חשש שהבהלה תפגע בכלכלה. "הבריטים והאמריקאים אמרו שהמלחמה בלתי נמנעת, בעוד שהצרפתים והגרמנים אמרו 'אל תקשיבו להם, זה שטויות'", אומר בכיר אוקראיני
תוכנית ה'שלום' נחשפת: חלוקת עזה ל-5 גזרות ואלפי חיילים זרים בדרך לרצועה
אזור רפיח יאובטח על ידי כוחות מצבא אינדונזיה, שצפויים להתחיל בפריסה בתוך כשבועיים. אינדונזיה הודיעה כי תשלח כ-8,000 חיילים, והם צפויים לעסוק גם בהשמדת מנהרות
פעילות צה"ל בעזה צילום: דובר צה"ל
הגנרל האמריקני ג'ספר ג'פרס הכריז רשמית על תוכנית לפריסת כוחות ביטחון בינלאומיים ברחבי רצועת עזה.
לפי התוכנית, הרצועה תחולק לחמישה סקטורים מבצעיים, ובכל אחד יוצב כוח ממדינה אחרת, כחלק ממנגנון רב לאומי שנועד לייצב את המצב ולתמוך במנגנוני ביטחון אזרחיים.
באתר mako דווח, כי על פי החלוקה המסתמנת, אזור רפיח יאובטח על ידי כוחות מצבא אינדונזיה, שצפויים להתחיל בפריסה בתוך כשבועיים. אינדונזיה הודיעה כי תשלח כ-8,000 חיילים, והם צפויים לעסוק גם בהשמדת מנהרות.
בחאן יונס יפעלו כוחות מצבא מרוקו, מועד הגעתם בקרוב. במרכז הרצועה יוצבו כוחות מאלבניה, בעיר עזה יוצבו כוחות מצבא קזחסטן, שיוצבו בשלב הראשון "מאחורי הקו הצהוב". בצפון הרצועה עתידים לפעול כוחות מקוסובו, במקביל לתחילת הפריסה האינדונזית בדרום.
התוכנית, שמובלת על ידי ארצות הברית ובתיאום עם שחקנים בינלאומיים נוספים, מצטרפת ליוזמות שנדונו בחודשים האחרונים ליצירת מנגנון פיקוח וביטחון זמני בעזה.
הכתב הצבאי שי לוי מדווח ב-mako, במערכת הביטחון בישראל עוקבים בדריכות אחר ההתפתחויות. שילוב כמה צבאות זרים, רובם ממדינות שישראל לא קיימה עמן שיתוף פעולה צבאי משמעותי בעבר, צפוי לייצר מורכבות גבוהה בתיאום, בקשר ובבניית מנגנוני אמון.
שאלת היקף הסמכויות נותרה פתוחה האם הכוחות יסתפקו במשימות שמירה והגנה על תשתיות וסיוע הומניטרי, או שיקבלו סמכויות אכיפה רחבות יותר, כולל עימות ישיר עם גורמי טרור חמושים.
תומכי המהלך סבורים כי נוכחות רב לאומית עשויה להפחית חיכוך ישיר בין צה"ל לאוכלוסייה האזרחית, לייצב אזורים שעברו לחימה אינטנסיבית ולאפשר תהליך שיקום הדרגתי. שילוב מדינות מוסלמיות כמו אינדונזיה ומרוקו נתפס כניסיון להעניק למהלך לגיטימציה אזורית רחבה יותר.
