בלומברג: אבדות כבדות בשדה הקרב מעכבות את תוכניותיה של רוסיה ליציאה למתקפה גדולה. על פי גורמים מערביים, במשך שלושה חודשים אחרונים האבדות הרוסיות עולות על קצב הגיוס. כ-35,000 חיילים נפגעים לחודש, מול קצב גיוס של פחות מ 30,000
מבקר המדינה על פינוי התושבים: הוצאתם מיליארדים, אבל נכשלתם בענק
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן קובע בדוח חריף כי הממשלה וצה״ל כשלו בפינוי וקליטת כ־210 אלף תושבים בתחילת המלחמה. הדוח מצביע על היעדר תוכנית לאומית מוסכמת, מחלוקות סמכויות שלא הוסדרו במשך שנים, כשלי מידע חמורים והיעדר אימוני חירום
אנגלמן בקו התפר צילום: מבקר המדינה
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם היום (שלישי) דוח מקיף על הטיפול בפינוי תושבי הדרום והצפון במהלך המלחמה, ובו ממצאים חריפים על כשלי היערכות, ניהול וסמכויות.
על פי הדוח, בשלושת החודשים הראשונים למלחמה פונו והתפנו כ־210 אלף בני אדם מבתיהם. אנגלמן קובע כי הממשלה וצה״ל כשלו בפינוי התושבים ובקליטתם, וכי ההסדרה הלאומית לטיפול בעורף לא הושלמה מאז מלחמת לבנון השנייה. לדבריו, מדובר בכשל מתמשך של ממשלות ישראל לדורותיהן.
המבקר מצא כי מאז החלטת הממשלה לפני 65 שנה על הקמת רשות פס״ח (פינוי, סעד, חללים), לא עודכנו תחומי האחריות והסמכויות שלה. עוד צוין כי ב־2007 הוטל על שרי הביטחון להסדיר את חלוקת הסמכויות בין מערכת הביטחון, משרדי הממשלה והרשויות המקומיות – אך גם לאחר 16 שנה הנושא לא הוסדר. בנוסף, לא הייתה בתוקף אף תוכנית אופרטיבית לאומית מוסכמת לפינוי אוכלוסייה, ורח״ל לא ערכה מאז 2020 אימוני חירום למשרד הבריאות, למשרד ראש הממשלה ולדרג המדיני באותם משרדים.
“מצאנו אי-סדר מוחלט בפינוי היישובים”, כתב אנגלמן. לדבריו, יישובים לא הצליחו לתאם את הפינוי מול צה״ל, ולעיתים הפינוי בוצע תוך סיכון מיותר של תושבים. לדבריו, היו “0 תוכניות אופרטיביות לאומיות מוסמכות ו-0 אימונים לחירום”. עוד צוין כי שבעה חודשים לאחר הטבח לא היה למשרד החינוך מידע על כ־10,000 תלמידים.
בפרק העוסק בשלטון המקומי נכתב כי בהיעדר הגדרה ברורה של תפקידי רשות מפונה, כל רשות פעלה לפי יכולתה והבנתה. תושבי קריית שמונה, למשל, פונו לכ־300 מתקני אירוח, מה שפגע ביכולת לספק להם מענה וגרם, לפי הדוח, לסבל מיותר ולהגברת החרדה ואי-הוודאות. בדרום, למעט יישובים אחדים במועצה האזורית אשכול שפונו תחת אש, בוצע הפינוי ביוזמת הרשויות עצמן וללא תוכנית מוסדרת, כאשר השיבוץ למלונות נעשה לפי זמינות ולא לפי תכנון מוקדם.
גם בתחום ניהול המידע מצביע הדוח על כשל מהותי. בעת פרוץ המלחמה לא הייתה בידי הממשלה מערכת מחשוב לריכוז וניהול מידע על כרבע מיליון מפונים. בהיעדר תשתית מידע סדורה לא ניתן היה לקבל תמונת מצב כוללת או להנגיש מידע למשרדי הממשלה ולרשויות המקומיות. כתוצאה מכך נוצרו כפילויות, עומס בירוקרטי על המפונים ופעילות ממשלתית בלתי מתואמת. כחצי שנה לאחר פרוץ המלחמה נאסף מידע עדכני רק על כ־50% מהמפונים והמתפנים.
הוצאות המדינה על שהות המפונים בבתי מלון ובבתי הארחה הגיעו לכ־5.26 מיליארד שקלים עד סוף יולי 2024. עם זאת, בביקורת עלה כי המידע על המפונים הגיע מבתי המלון עצמם ולא מגוף ממשלתי שאסף את הנתונים ישירות מהמפונים, דבר שמנע בקרה אפקטיבית בזמן אמת על התשלומים.
המבקר מדגיש כי אי-הסדרת הטיפול בעורף הייתה ידועה לראשי ממשלות ישראל לאורך השנים, וכי האחריות לקידום ההסדרה הלאומית רובצת לפתחם של ראשי הממשלה שכיהנו מאז מלחמת לבנון השנייה, ובהם אהוד אולמרט, נפתלי בנט, יאיר לפיד ולצדם בנימין נתניהו, שכיהן כראש הממשלה במשך 14 שנים לסירוגין, לרבות בתקופת מתקפת 7 באוקטובר ומלחמת “חרבות ברזל”.
לדברי אנגלמן, על ראש הממשלה, השרים וצה״ל ללמוד את ממצאי הדוח ולתקן את הליקויים בהקדם, שכן מדינת ישראל חייבת להיערך למצבים של פינוי עשרות אלפי אזרחים - בפרט נוכח המצב הביטחוני הקיים.
