הישראלית שנעצרה בטורקיה בשל שירות בצה"ל סיימה את שירותה לפני שש שנים הצעירה שנעצרה מחזיקה בדרכון טורקי, והוחזקה כמה שעות בנמל תעופה בטורקיה כשהייתה בדרכה חזרה לישראל (הארץ)
לקראת פורים: ראש ישיבת חברון חיזק את תלמידי ישיבת 'זכרון מאיר'
ראש ישיבת חברון הגר"ד כהן האציל מהודו והדרו על עשרות תלמידי הישיבה הוותיקה בשכונת סנהדריה המורחבת בירושלים | בתוך דבריו עורר ואמר: "יש אנשים שעוברים את פורים במצב של הוללות, התפרקות והשתוללות. זו לא צורה של בן תורה" | צפו בגלריה
הגר"ד כהן בשיחה צילום: ברוך יערי
התרגשות גדולה בקרב תלמידי ישיבת 'זכרון מאיר' לצעירים, מהישיבות הוותיקות והידועות בירושלים, לרגל ביקור נדיר של ראש ישיבת חברון הגאון רבי דוד כהן, חבר מועצת גדולי התורה, שהגיע לחזק את בחורי-החמד לקראת ימי הפורים הקרבים ובאים.
הישיבה שוכנת בשכונת 'סנהדריה-המורחבת' בירושלים, ועומדת בראשות ראש הישיבה הגאון רבי איסר יהודה מלין, יחד עם הגאון רבי נפתלי רוזנטל, והגאון רבי אברהם גוטליב, ומשגיח הישיבה הגאון רבי מרדכי רייך, יחד עם מגידי שיעורים נוספים שהוכנסו לישיבה בשנים האחרונות.
לאחר שבשנה האחרונה נערכו שיפוצים רבים בישיבה ובפנימייה, לפאר ולרומם את בית ה'. ובנוסף לזה, כל הריהוט הישן הוחלף בריהוט חדש ויוקרתי, כאשר גם קירות הישיבה חופו בקרמיקה ותאורה חדשנית, זכו השבוע תלמידי הישיבה לשעה של קורת-רוח, כאשר הגר"ד כהן ראש ישיבת 'חברון' המעטירה, הקדיש מזמנו לבוא ולחזק את בחורי-החמד.
את דבריו פתח ראש ישיבת חברון במעלת ימים לאו שהם ימי הכנה לפורים, ואמר: "יש בשו"ת הרדב"ז תשובה שהיה אחד ששאל שאלה, שחבשו אותו בבית האסורים ונתנו לו רשות לצאת שני ימים בשנה, אז הוא שאל באיזה שני ימים לצאת, האם לצאת בשני הימים החשובים בשנה שזה יום הכיפורים ופורים, או לצאת כמה שיותר מוקדם ואח"כ הקב"ה יעזור. אני לא נכנס לנושא של התשובה עצמה, אבל עכ"פ רואים מדבריו מה זה הגדרה של פורים, יום כיפור ופורים, שאלו הם הימים הגדולים של השנה".
לאחר שהעמיק בשיחתו בשורש הדימוי בין פורים ליום הכיפורים, ועל כך ששניהם הם ימי קבלת התורה, ובפורים קיבלו עם ישראל את התורה באהבה ומרצון, התבטא הגר"ד כהן ואמר:
"מבחינתנו לפעמים מאבדים את המשמעות של פורים, וכמו שאמר לי פעם אדם גדול, שהיום יש אנשים שחיים את היום הזה בצורה הכי לא-נכונה שיכולה להיות, לא כולם, אבל יש כאלו שחיים ועוברים את פורים במצב של הוללות, זה לא נכון! זה לא צורה של בן תורה! וזה לא צורה של יהודי בכלל, התפרקות והשתוללות".
"ואמנם חז"ל אמרו שחייב איניש לבסומי עד דלא ידע, אבל כתוב בבית יוסף שלא יעשה עבירות ויפרוק מעצמו עול, אלא יהיה לו שמחה יתירה שכל כולו חיבור ודביקות בהקב"ה".
בהמשך דבריו האריך על גודל העמל והיגיעה הנצרך כדי ללמוד תורה שבעל פה, בעודו מתייחס לענייני השעה: "כולנו יודעים את המצב, שאנחנו מושפלים ונרדפים, אבל היסוד הגדול שכל אחד צריך לדעת ולהכיר אותו, שכלל ישראל יש להם קיום בכח התורה, בכל הסכנות והרדיפות והגזירות, כח התורה! וזה הכח שלכם, של הבחורים הצעירים ששקועים בלימוד, וזה מה שמחזיק אותנו!".
במשאו המיוחד התייחס גם ראש ישיבת חברון להנאה ושמחת-החיים האמיתית: "כל בן תורה יכול לראות את זה בכל מערכת החיים, אנחנו לפעמים רואים בחורים שמבטלים פה ושם, ועושים ליצנות כזו או אחרת, ומחפשים לצאת לבלות, ויש להם כל מיני ביטויים שכאילו הם השמחים והמשמחים... אבל המציאות היא, שכל מי שנמצא בתוך עולם של בטלה וריקנות, אין לו שמחה אמיתית".
"הגר"א כותב באגרת שהעולם הזה דומה לשותה מים מלוחים, שכמה ששותה יותר – הוא צמא יותר. ואדם שמח זה אדם שיש לו סיפוק חיים, כי אם אין לו סיפוק הוא אדם עצוב, ומי ששטוף בתאוות העולם הזה, הוא לא נהנה מהחיים, אין לו סיפוק, והוא מרגיש ריקנות, ולא מוצא שום טעם, ולפעמים מחפה על זה בבדיחות והנהגות שונות.
אם רוצים לראות מה זה שמחה אמיתית, זה מי שבאמת שקוע בלימוד ובסוגיא, וכל יום ויום מרגיש התחדשות, עוד השגה בתורה, עוד רוממות בתורה, אין שמח ממנו! אתה רואה שהוא מרוצה ומלא סיפוק, הוא האדם השמח! ופורים אומר לנו את החלק הזה, שזה החיים האמיתיים, וזה הקיום של כלל ישראל".
את דבריו סיים הגר"ד כהן: "הקב"ה יעזור, ברוך השם אתם ציבור חשוב מאד, יש כאן בחורים שיש להם כוחות ומסוגלים ויכולים ומשקיעים, ויש לכם רבנים גדולים שמשקיעים בכם, תנצלו את השנים האלה. אלו השנים שבונות את הבחור לכל החיים. מי שבאמת יודע להשכיל ולדעת ולהכיר שזה שנים של בנין, והוא מנצל ומשקיע, זה נותן לו בסיס גדול בישיבה גדולה.
תנצלו את השנים האלה, אז לא יהיה שנים קשות, אלא שנים של שמחה ורוממות ועליה, הקב"ה יתן לכם כוחות להמשיך הלאה ובעז"ה תהיו תלמידי חכמים גדולים, ובעז"ה תמשיכו תורה בכלל ישראל, כי הכח שלנו זה כח התורה, ובזכות זה נזכה לישועה שזכינו לה בימי מרדכי ואסתר, בימים ההם בזמן הזה".
