שמיעת מגילה בזמן אזעקה: הפוסק הגר"ע פריד בשורת פסקים בעקבות המלחמה

לאור המצב והמלחמה עם איראן, הוציא הערב הפוסק הגאון רבי עמרם פריד שורת פסקי הלכה עדכניים באם תישמע אזעקה באמצע קריאת מגילת אסתר בפורים. הדברים מתפרסמים בעלון המפורסם 'אזמרה לשמך' היוצא לאור מפסקיו של רבי עמרם. 

הפסק בדיבור, בשהייה ובהליכה למרחב המוגן:

[א] אין לדבר בזמן ההליכה למרחב המוגן. אולם בדיעבד אם דיברו, אין זה מעכב, ויכולים להמשיך בקריאת המגילה מהיכן שפסקו.

[ב] במרחב המוגן, ימשיכו לקרוא את המגילה מהיכן שפסקו. ההליכה אינה מהווה הפסק, ואפילו אם שהה זמן רב כדי לגמור את כולה, אין זה הפסק.

[ג] אם לא המשיכו לקרוא את המגילה במרחב המוגן, אלא המתינו שם [בשתיקה], ימשיכו לקוראה מהיכן שפסקו כשיחזרו לבית הכנסת. כאמור, אפילו אם העצירה ארכה זמן רב, אינה מהווה הפסק לקריאת המגילה.

הפסק בדיבור בין הברכות לתחילת הקריאה:

[ד] אם האזעקה נשמעה בין הברכות לתחילת הקריאה, ואי אפשר להמשיך לקרוא כמה מילים – באופן זה, הפסק בדיבור [וכן היסח דעת גמור] חמור יותר. ועל כן אם הפסיק בדיבור [או שהסיח דעתו לגמרי], צריך לחזור ולברך שנית לפני שמתחיל לקרוא, את ברכת "על מקרא מגילה". אך על ברכת "שעשה נסים" וברכת "שהחיינו", לא יחזור.

יודגש, כי הפסק בדיבור בין הברכה לתחילת הקריאה מצריך לחזור על הברכה, בין אם המדבר הוא הבעל קורא, ובין אם המדבר הוא אחד מהשומעים.

שמיעת המגילה תוך כדי האזעקה:

[ה] השומע את המגילה בזמן האזעקה: אם שמע את כל המילים מהבעל קורא, יצא ידי חובה. כמו כן, אפילו אם דיבר תוך כדי שמיעת המגילה, אם שמע את כל המילים, יצא ידי חובה.

אולם אם החסיר [אפילו מילה אחת], עליו להשלימה מהמגילה או מהחומש שלפניו, וימשיך לקרוא עד שיגיע למקום בו בעל הקורא אוחז בקריאתו [וראה להלן שחייב לקרוא/לשמוע לפחות את רוב המגילה ממגילה כשרה].

כשמשלים בעצמו, צריך להקפיד להשמיע את המילים לאזנו, אך מבלי שאחרים ישמעוהו, כדי שלא לבלבלם.

המשך הקריאה על ידי בעל קורא אחר:

[ו] כאשר רק חלק מהציבור הלך למרחב המוגן, הם יכולים להמשיך לקרוא שם את המגילה ע"י בעל קורא אחר [שהיה מתחילת הקריאה בבית הכנסת, ושמע את הברכות מהבעל קורא הראשון].

המשך הקריאה ביחידות:

[ז] אנשים שהלכו לביתם ואינם יכולים לחזור לשמוע את המגילה בציבור [מהבעל קורא, וממגילה כשרה], יכולים להמשיך לקרוא את המגילה בביתם מתוך חומש, ובתנאי ששמעו את רוב המגילה מהבעל קורא [שקרא ממגילה כשרה]. אמצע המגילה הוא - פרק ה פסוק ח.

באופן זה, אין לברך את ברכת "הרב את ריבנו" שלאחר הקריאה, מפני שמברכים ברכה זו רק בציבור ולא ביחיד [אולם המיקל לברך ביחיד, אין למחות בידו].

הלכות נוספות, ודין קריאה ביחידות:

[ח] השומע קריאת מגילה מטלפון [או משאר האמצעים], אפילו אם זהו שידור חי, לא יוצא ידי חובה.

[ט] יש להקפיד לקרוא את המגילה בציבור. במידה ולא מתאפשר לקרוא את המגילה בציבור, ישנם כמה שינויים בהלכות הקריאה, וכדלהלן:

הפוסקים נחלקו האם הקורא ביחיד מברך לאחר הקריאה את ברכת "הרב את ריבנו", ולהלכה נפסק שאינו מברך. אולם המיקל לברך, אין למחות בידו.

הקורא בציבור צריך לעמוד גם בברכות וגם בקריאה. הקורא ביחיד, אינו צריך לעמוד בזמן הקריאה, אלא רק בזמן הברכות.

הקורא ביחיד, אינו צריך לפשוט את כל המגילה ולכופלה דף על דף לפני קריאתו.