עשור לגרח"ש: "גדלנו בירושלים אבל הרוח בצל אבא הייתה של ר’ ברוך בער בוילנא"

עובדות מאלפות בשיחה מיוחדת עם הגאון רבי עוזיאל ליבוביץ, ראש ישיבות "ברכת שמואל", במלאת עשור להסתלקות אביו, רב רבנן, מרן הגאון הגדול רבי חיים שלמה ליבוביץ זצוק"ל, ראש ישיבות פוניבז' וקמניץ, נכדו חביבו ומעתיק שמועתו של זקנו רבן של ישראל מרן הגאון רבי ברוך בער זיע"א בעל ה"ברכת שמואל" ושל רבו מרן הגרי"ז סולאבייציק זיע"א.

עשור שנים חלפו מאז אותו היום בו התעטף עולם התורה באבל בפטירתו של מרן גאון ישראל הגרח’’ש ליבוביץ זיע’’א "החיסרון בעולם התורה והישיבות מורגש, ומצד שני, 'דבריהם הם זכרונם', הוא זכה שתורתו התפרסמה בכל העולם כולו באופן נדיר". זכיתם להיות קשורים איתו באופן נדיר בחייו ולאחר פטירתו הקמתם לזכרו ומיסודו ולע’’נ את ממלכת התורה 'ברכת שמואל' בארה"ק רצינו לשמוע ראשית מה הייתה ההרגשה כל השנים בצל האבא הגדול.

זיו דיוקנו 

ראשית רציתי להקדים לפני שאתחיל באימה וביראה לעמוד בקצות דרכיו והנהגותיו של אבי מורי זצוק"ל, אמנם גדלנו אצל אבא אבל אבא כל חייו היה מקשה אחת של דמות דיוקנו של אביו וזקנו, כל דבר ודבר שהוא עשה - עשה לפי מה שהסבא הגדול מרן רבי ברוך בער זיע"א הנחיל והתווה ממש כאילו עכשיו הוא נמצא אצלו בבית, גדלנו בירושלים אבל היינו בבית הסבא תחת אותו מאור גדול, אמא ע"ה היתה אומרת: אבא זצוק"ל לא רק זכר את רבי ברוך בער הוא גם לא רק למד את דרכו של רבי ברוך בער – אבא חי את רבי ברוך בער זיע"א, כל חייו היו תחת אותו דמות דיוקנו של רבי ברוך בער לראות וללמוד ממנו את הדרך הנכונה בלימוד ובאורחות החיים.

הגרח"ש ליבוביץ זצ"ל | באדיבות המצלם

אבי מורי כל שנות חייו היו בהליכות עולם אחרים ממה שאנחנו מכירים ויודעים, כל כולו היה אפוף בהוד קדומים של גאונים קדמונים, אצל אבא ראו מושגים אחרים שלא רואים במקומות אחרים, כי כשגדלים כשדמות דיוקנו של הסבא הגדול מרן רבי ברוך בער זיע"א היה האומרת מה עושים ומה לא מגיעים לדרגות אחרות של דורות קדמונים שאין לנו תפיסה בהם, זוכים למושגים שאין לה אח ורע.

ידוע מה שאמר רבו מרן הגרי"ז זיע"א עליו כשהיה בחור בן שמונה עשרה, "עס איז גיווען רבי ברוך בער אין פריהער דיגער דור און חיים שלמה וועט זיין רבי ברוך בער אין דעם דור" (היה רבי ברוך בער בדור הקודם וחיים שליימה יהיה רבי ברוך בער בדור הזה), והפטיר עליו הפסוק "עטרת זקנים בני בנים" נאמר על רבי ברוך בער ור' חיים שליימה.

בהסתלקותו אמרו על אבא זצוק"ל שנסתלק המהדורא בתרא של הברכת שמואל.

לחיות מתוך שאיפה לגדלות

עוד מספר הגר"ע ליבוביץ: אבי מורי זצוק"ל חידד כל הזמן הענין של השאיפה שזה היסוד לגדלות בתורה וביראה, והביא מה שאמר זקנו מרן הגרב"ד זיע"א שזכה להיות רבי ברוך בער כי שאיפותיו היה כל חייו להיות רבי עקיבא אייגר אבל אילו שאיפותיו היה להיות רבי ברוך בער לא היה יוצא ממנו רבי ברוך בער, השאיפות צריך להיות הכי גבוהות, עוד היה מביא דבריו של הלבוש מרדכי מרן רבי משה מרדכי אפשטיין זצוק"ל שאמר בשיחותיו, "האלף בית של בן ישיבה" הוא שצריך שיהא לו שאיפה להיות גדול הדור, בן ישיבה הוא לא מסתפק אלא שואף ללמוד עד כמה שיכול. 

כך היתה דרכו של אבא זצוק"ל, אם בכל עניני העולם הזה היה חיי חיותו במידת ההסתפקות ממש שבממש, מספיק היה להיכנס לדירתו של אבא ולחזות שכל העולם הזה הוא רק פרוזדור ללימוד תורה וקיום המצוות, אבל כשהגיע לתורה לא היה שום הסתפקות, לרבינו לא היה זמן של אכילה ולא זמן של שינה, סדר יומו ביום ובלילה הסתובב סביב התורה, תורה ותורה, עמילות בתורה, יגיעה בתורה ושקיעות בתורה, "חיים שכולו תורה" "כולו אומר תורה" "אף פעם לא הסתפק". 

ברוך השם שזכינו להקים מקומות תורה שבו לומדים מאות תלמידים והרוח בישיבות הוא אותו רוח "רוח השאיפה לגדלות בתורה ביראה ובמידות".

ואציין כאן מה ששמעתי אני בעצמי מאחד מהבנים של מרן הגרי"ז זיע"א, שבעת כשהיה רוצה לחנך את בניו, היה אומר להם קחו דוגמא מרבי חיים שליימה איך צריכים לגדול. 

הגר"ע ליבוביץ | באדיבות המצלם

עשה לך רב 

זכיתם להיות בנו וגם להיות תלמידו המובהק, איך זה להיות גם בן וגם תלמיד והאם יש בזה מעלה?

חושבני שלזכות שיהיה לאדם אבא שהוא גם רבו המובהק ואפשר לומר זה בהיפוך רבו המובהק שהוא גם אבא, זו זכייה עצומה, מתנת שמים ממש, בו מוצב לעייניך בכל תהליך הגדילה בחיים דמות אבהית ורב'ה, מול דמות זו אי אפשר לסטות אפילו כמלא הנימה, מול דמות זו מתבטלים לגמרי, ה"עשה לך רב" מקבל משמעות במלא מובן המילה.

תלמיד אמיתי הוא כשמביא עצמו לרבו לאותו מידה של חיבור של בן לאב, והוא הנדרש ושננתם לבניך אלו התלמידים, וזהו על ב' האופנים, על הרב שצריך להרגיש בתלמידו כמו בן, ועל התלמיד שצריך להרגיש ברבו כמו אב. וברש"י בפ' ואתחנן על הפסוק ושננתם לבניך אלו התלמידים, ומנין שהתלמידים קרויים בנים שנאמר בנים אתם לה' אלוקיכם, וממשיך רש"י דכשם שהתלמידים קרויים בנים כך גם הרב קרוי אב שנאמר אבי אבי, והקשו מה צריך רש"י לעוד מקור שהרב קרוי אב, והרי אם התלמיד הוא בן ממילא הרב נחשב אב, והתירוץ בזה דב' מידות הם. 

בהקשר זה על הפסוק ושננתם לבניך אלו התלמידים אמר לי אבי מורי זצוק"ל, שמו"ר מרן הגרי"ז זיע"א העיר למה דוקא מהפסוק ושננתם לבניך דרשינן דאלו התלמידים שקרויים בנים, והרי יכלו גם לדרוש כן מהפסוק ולמדתם את בניכם, ותי' הגרי"ז דלימוד גם אב יכול, אבל ושננתם שיהיו דברי תורה מחודדין בפיך זה רק רב'ה יכול, וע"כ דריש מיניה דאלו התלמידים.

הגרח"ש ליבוביץ זצ"ל | באדיבות המצלם

והאמת המושג של "עשה לך רב" כבר השריש לנו הסבא הגדול רבן ומאורן של ישראל מרן רבי ברוך בער זיע"א, מהו המושג רב'ה, ומהו המושג תלמיד. 

חיינו את הביטול שהיה לאבא זצוק"ל לאביו רבו המובהק ולזקנו רבי ברוך בער מידת ביטול שזה התבטא שכל הנהוגתיו ודרך חייו בכל דבר שעשה, לא רק בדרך לימודו שהיה כל מהלך מחשבתו והבנתו איך הבינו אביו וזקנו את הסוגיא, ואיך הקשו ואיך תירצו, ויותר מכך הקפיד לדבר במטבע לשונם של אביו וזקנו בדיוק רב, מתי זה נאמר, ולמה זה נאמר, אלא כל מהלך מחשבת חייו היה חושב על מעשה אבותיו, וכל דבר וענין היה בודק אילו אביו וזקנו היו לפניו מה היו אומרים ועושים.
איך אפשר שלא להיזכר במחזה של האושר והשמחה אחרי שיעור כללי של אבא זצוק"ל שזכה ב"ה להסביר ולהגדיר נכונה את דברי זקנו ואביו.

באחד מהפעמים שהייתי אצל מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל סיפר לי שזוכר איך שאאמו"ר למד בחברותא עם אביו בבית המדרש אוהל שרה, ואמר לי בהתפעלות ובהתרגשות עצומה בזה הלשון "איך קען אס נישט פערגעסן" (איני יכול לשכוח זה) את ההתבטלות של אביך לאביו, במאמר מוסגר מרן הגרי"ש זצוק"ל ציין פעם לנכדו ראש ישיבת פוניבז' ומנשיאי ממלכת התורה ברכת שמואל הגאון הגדול ר' דוד מילר שליט"א שהיה נוהג לדבר בזמן זה רבות בלימוד עם הסבא והאבא ומהדיבור בלימוד עמם זכה להכיר דרך הלימוד של תורת רבי חיים ורבי ברוך בער. 

בהקשר זה אציין שהתלמידים של אבא זצוק"ל חשו בהרגשה מוחשית את הקירבה והעבותות האהבה של אבא אליהם כמו בנים ממש, קירבה ואהבה זו של רב לתלמיד אמר לי אבא על הסבא הגדול רבי ברוך בער שהדרש בניך אלו הם התלמידים אצל הסבא זה לא היה רק דרש אלא בנים כפשוטו ממש, והסבא אמר שמה שזכה להיות רב'ה הוא מחמת שלא דחה שום תלמיד, והעידו לי תלמידיו של הסבא הגדול ר' ברוך בער שהיום אינם כבר בין החיים שקרבתם של רבם הנערץ אליהם היה אפילו יותר מאב לבן.

גם בזה אפשר לומר ברוך השם החדרתי בכל המקומות תורה שלנו, אותו רוח, רוח זה של קרבה בין הרבנים לתלמידים כמו בנים ממש.

מדוע זכה? 

כשהייתי אצל מרן הגראי"ל שטיינמן זצוק"ל להתייעץ בענין מסוים, ולפני שקמתי ללכת, התחיל הראש ישיבה לספר לי שבימי נערותו שהה תקופה אצל דודו שהיה גר בקמניץ, ואביו אמר לו כשאתה נמצא בקמניץ תתחקה אחר דמותו של רבי ברוך בער, ואמר לי מרן הגראי"ל זצוק"ל "ואני אומר לך שגם בלא ללמוד בישיבה חשו בקדושתו וצדקותו בכל מקום", וסיפר לי על הכרת הטובה שחש להסבא רבי ברוך בער על שנתן לו ההמלצה לקבל ויזה ביחד עם ידידו הגאון הגדול ר' משה סולאבייציק זצוק"ל שיוכלו לצאת ליורופ, ובסוף דבריו פנה אלי בשאלה, האם אתה יודע את הסיבה שרבי ברוך בער זכה לכך שתורתו נלמדת בכל מקום, ולא סתם נלמדת, אלא שעמלים בה עמלי תורה יומם ולילה, והמשיך לומר לי, אתה יודע שהייתי לפני כמה שנים בארה"ב וביקרתי בישיבות, וראיתי כמעט ליד כל גמ' ספר ברכת שמואל, איך זוכים לכך?, ואז תפס את ידי ואמר לי, אתה נכד, איך אתה לא יודע תשובה, והשבתי שכאן המקום שבאים לשמוע את הדעת תורה של מרן הראש ישיבה, ואז אמר לי, אסביר לך, זה מגיע מהמסירות העצומה שהיה לרבי ברוך בער לתלמידים, מסירות שאין לשער, אני ראיתי את זה, וכמים פנים אל פנים, נמסרו התלמידים בכזו מסירות אל רבם, שנתנו את כל כחם ויהבם להמשיך את מסורת התורה של רבי ברוך בער, והוסיף לי שזה לימוד לכל מרביץ תורה כמה המסירות לתלמידים הוא חשוב כדי שהתלמיד יתמסר לרבו בהרבצת תורתו.

ואוסיף עוד פרט על אבי מורי זצוק"ל, גודל מידת הכבוד והערכה שחש אבא לכל בן ישיבה בכלל ולתלמידיו בפרט היה לאין שיעור, כל בן ישיבה היה אצלו מכובד ומדבר איתו ביראת כבוד גדול מאוד שאין לתאר, ויותר מכך אבא מעולם לא אמר לתלמיד שדבריו אינם נכונים, אלא אדרבה חיזק את השאלה של התלמיד ומנסה לומר לתלמיד לבטח התכוונת להקשות ולומר כך וכך, ואתה שואל "אזוי גוט" (כל כך טוב), ולא היה עונה מיד תירוץ אלא תירץ בתורת הסתפקות שאפשר לתרץ, ואת התירוץ דאג להכניס בתוך שאלתו של הבחור, באומרו שמתוך השאלה של הבחור יצא לו התירוץ, עד שהתלמיד בצאתו מאבא יצא בהרגשה וקורת רוח מרובה שהוא חידש שטיקל תורה שלם, וזה נתן חיזוק גדול לתלמיד להמשיך לגדול ולהתעלות, וגם שהשאלה היה סתירה מפורשת להאמת אבא תירץ את זה בדרך אגב שלא יהיה הרגשה לא טובה לתלמיד כלל.

כנס היסוד לממלכת ברכת שמואל | באדיבות המצלם

סיפורים מגדולי ישראל 

ראש הישיבה יכול לציין עובדות והנהגות ששמעתם מהאבא על גדולי הדורות?

אבי מורי זצוק"ל היה מרבה בשבתות וחגים לספר סיפורים ועובדות על אבותיו וזקניו ועל שאר גדולי הדורות זיע"א. הוא היה יושב ומקדיש זמן רב לספר, הוא היה מדקדק מאוד בכל הפרטים איך היה ומה היה, למה עשו כך ולמה לא עשו בצורה אחרת, הוא היה מחייה מול עינינו את המאורעות, וכך נכנסו לאותם מקומות שבסיפור, הרגשנו את רגשי הקודש בסיפורים על גדולי ישראל, את קנאת השם במלחמת ה' של אותם גדולים, את צערם בצרת הרבים, ומקבלים מושגים ואורחות חיים של גדולי עולם, הוא היה רואה בזה ענין גודל ליתן מהוד קדומים לדור שלנו, ולהראות מציאות של כזה ראה וקדש.

הענין של הסיפורים על גדולי ישראל בשביל לקנות קנינים ביראת שמים ומידות טובות כבר היה אצל הסבא הגדול מרן רבי ברוך בער זיע"א, הגאון הגדול ר' דוד סולובייציק זצוק"ל סיפר לאבי מורי זצוק"ל שהתארח אצל רבי ברוך בער זיע"א בליל ראש השנה ורבי ברוך בער סיפר סיפורים על גדולי ישראל, והרבנית מרת פייגא ע"ה שאלה אותו בתמיה: "ברוך בערל' גם בראש השנה, ורבי ברוך בער השיב לה כן, כן, גם בראש השנה. רבי ברוך בער סיפר גם אז כיון שזהו כלי גודל לקנות ולזכות לקנינים ביראת שמים ומידות טובות מגדולי הדורות. 

תלמידי הישיבה בקמניץ סיפרו שהבית של רבי ברוך בער היה תמיד פתוח לבחורים, כל הזמן היו הבחורים מסתובבים בבית כבתוך שלהם חוץ מזמן אחד והוא בשעה שהיה מגיע לקמניץ תלמידו של מרן החפץ חיים זיע"א הגאון רבי שלום אייששקער זצוק"ל, ואז הרבנית היתה מוציאה את כולם מן הבית וסוגרת את הדלת, ורבי ברוך בער זיע"א היה יושב ומאזין בשקיקה לעובדות שסיפר אותו אורח על רבו, ואפילו רבי ברוך בער ממרום גדולו ראה בכך תועלת משמיעת מעשים על גדולי הדורות ללמוד מתוך המעשים את אורחות חייהם ואת עוצם גדלותם. 

לסיום זכיתם להקים מקום תורה מפואר לזכרו ממלכת התורה ’’ברכת שמואל’’ בארה"ק האם אבא זצוק’’ל רצה כבר בחייו שיוקם מקום תורה ע’’ש ר’ ברוך בער זיע’’א וכמה הייתה לו שאיפה בענין זה?

אפשר לומר שהיה לאבא זצוק'’ל שאיפת חיים שאקים מקום תורה ברוח בית סבא בו יוכלו לגדול ולצמוח דור של בני הישיבות על פי המסורת שבנה הסבא הגדול רבי ברוך בער את דורו. הוא דיבר איתי על הענין כמה פעמים. נכון שאבא זצוק'ל כיהן בראשות הישיבות בישיבת פוניבז' המעטירה ובישיבת קמניץ והעמיד שם דורות של תלמידים אך עדיין ראה צורך גדול בייחודיות להמשיך את תורתו של הסבא רבי ברוך בער בהקמת מקומות תורה שבו דמותו של סבא יהיה הרוח החיה בישיבה.

גדולי ישראל בממלכת ברכת שמואל | באדיבות המצלם

ואכן זכינו בסייעתא דשמייא גדולה להתחיל במלאכת הקודש ופתחנו כמה מקומות תורה ויקרא שמם בישראל ברכת שמואל ובעזהש'י יקומו עוד ישיבות בעוד מקומות, וההצלחה הכבירה שרואים בודאי הוא זכות של אותו זקן זכותו של הסבא הגדול רבי ברוך בער זכותו יגן עלינו ושל אבי מורי זצוק'ל אשר אנחנו מרגישים בחוש את צילם שמצלת על המקומות תורה בו מתגדלים לתפארה.