שר הביטחון ישראל כ"ץ: רה"מ בנימין נתניהו ואני מובילים מדיניות ברורה שקובעת שצה"ל יישאר באזורי הביטחון בלבנון, בסוריה ובעזה - ללא הגבלת זמן - כדי להגן משם על הגבול והיישובים הישראלים מול גורמים ג’יהאדיסטים. השטח יהיה פנוי מתושבים מקומיים וכל תשתיות הטרור, מתחת ומעל לפני הקרקע - כולל הבתים בכפרי המגע ששימשו כמוצבי טרור - ייהרסו. זהו הלקח העיקרי מאירועי ה-7 באוקטובר. תפיסת השטח ואזורי הביטחון הם אחד ההישגים הגדולים של צה"ל במלחמת התקומה תחת החלטות והכוונת הדרג המדיני. לכן אנחנו מתנגדים לנסיגת צה"ל מלבנון - למרות כל הלחצים הקיימים ושעוד יהיו. רה"מ נתניהו הבהיר את הדברים לנשיא ארה"ב טראמפ ולבכירים אמריקאים נוספים, וגם אני הבהרתי את זה אתמול לשר המלחמה האמריקאי פיט הגסת'. צה"ל מתקף את העמדה הזאת ברמה המקצועית הביטחונית. אם יש גורמים באופוזיציה שמאתגרים את תפיסת הביטחון הזאת ותומכים בנסיגת צה"ל - שיקומו ויגידו את הדברים כדי שהציבור יוכל לשפוט בין העמדות. אנחנו לא נתפשר על האינטרס הביטחוני העליון של ישראל וההגנה על אזרחינו ולא ניסוג מאזורי הביטחון. אם איראן תתקוף את ישראל בשל אירועי לבנון - נתקוף אותה בכל העוצמה ונמחיש לה היטב את פערי הכוחות. אנחנו מחויבים רק לאזרחינו ולביטחון מדינת ישראל.
מתקפת סייבר חריגה ניסתה לשתק את הבנקים בישראל
גל תקיפות דיגיטליות הגיע לקצב של כ,1,200,000 בקשות בשנייה לאתרים פיננסיים, אך רוב הניסיונות נבלמו
מתקפת סייבר רחבת היקף ניסתה בימים האחרונים לשבש את פעילותם של אתרי בנקים וגופים פיננסיים בישראל, כחלק מהעימות הדיגיטלי המתלווה ללחימה באזור.
לפי נתונים של חברת הסייבר אימפרבה שפורסמו במעריב, שיא המתקפה הגיע לקצב של כ,1,200,000 בקשות בשנייה שנשלחו לשרתים בישראל, במטרה להציף אותם ולמנוע מהם לתת שירות למשתמשים.
התקיפות התמקדו בעיקר במערכות מקוונות של בנקים. התוקפים השתמשו בתשתיות ענן וברשתות מחשבים נגועים כדי ליצור עומס חריג, ובחלק מהמקרים גם בשרתים הממוקמים בישראל, מה שמקשה על מערכות ההגנה לסנן את התעבורה.
לפי הדוח, מאחורי המתקפות עומדות קבוצות אקטיביסטים לצד גורמים פרו רוסיים ופרו איראניים שהכריזו על הצטרפותם למתקפות נגד ישראל.
במערכת הסייבר מדגישים כי רוב ניסיונות התקיפה נבלמו ולא גרמו לשיבוש משמעותי בשירותים, אך האירוע ממחיש כיצד הזירה הכלכלית והדיגיטלית הפכה לחלק בלתי נפרד מעימותים מודרניים.
