דין פישר: אל על מאריכה את ביטולי הטיסות הסדירות עד ה-21 למרץ. בחברה ממשיכים במתכונת הטיסות המיוחדות בלבד
"תנו לנו מסגרות ממוגנות, זה פיקוח נפש לילדים שלנו": איך מתמודדים הורים לילדים מיוחדים בזמן מלחמה?
אמהות לילדים בעלי צרכים מיוחדים חושפות את המציאות הקשה תחת האזעקות והלחימה: מקלטים שאינם מונגשים, מסגרות סגורות וחרדה מתמשכת של הילדים. בראיון לקול ברמה הן קוראות למקבלי ההחלטות להקים מסגרות פעילות במרחבים ממוגנים שיספקו מענה ושגרה חיונית לילדים
אילוסטרציה צילום: freepik
הזעקה שלא נשמעת: שושי קרץ ושרה רבקה ליפש אחיות ואמהות לילדים בעלי צרכים מיוחדים בראיון ליעקב גרודקה ב''מהדורה המרכזית'' ברדיו ''קול ברמה'' חושפות את המאבק היומיומי של משפחות הילדים המיוחדים תחת אש: היעדר נגישות במקלטים, חוסר במסגרות והחרדה המשתקת. האמהות מציעות פתרון מעשי למקבלי ההחלטות: "תנו לנו מסגרות ממוגנות, זה פיקוח נפש לילדים שלנו"
בזמן שרבים מאיתנו תופסים את האזעקות כאירוע נקודתי, עבור משפחות הילדים עם הצרכים המיוחדים, כל התראה הופכת למבצע לוגיסטי מסובך ורווי חרדה. בראיון נוקב ליעקב גרודקה ב''מהדורה המרכזית'' ברדיו ''קול ברמה'' תיארו שושי קרץ ושרה רבקה ליפש את המציאות הבלתי נתפסת שבה הן חיות.
"ילד מיוחד זה מאתגר, וכשיש כמה כאלו בבית – זה פי כמה מאתגר", שיתפה שושי. "הבת הבכורה בכיסא גלגלים, המקלטים באזורנו לא מונגשים, ואין לנו אפשרות לצאת. אנחנו נשארים בחדר הכי מוגן בבית, כשכל רעש מקפיץ את הילדים, וזה עוד לפני הניהול של הטיפולים והפיזיותרפיה בזום".
שרה רבקה ליפש, שמתמודדת עם בנה הבוגר הנמצא על הרצף, הדגישה את מחיר חוסר השגרה: "החרדה שלהם גדולה פי כמה. כשהמסגרות נסגרות, הילדים מאבדים את העוגן.
האנשים בחוץ לא תמיד מבינים שבשביל הילדים הללו, שינוי של דקה הוא קריטי. הם זקוקים למקום בטוח ומונגש שייתן להם מענה".
האמהות קראו לרשויות להקים מועדוניות תעסוקה במרחבים ממוגנים, פתרון שלדבריהן יכול להקל משמעותית על המצב המורכב: "מי שיכול לסייע בנושא הזה – זה פשוט קריטי להצלת הנפש של הילדים שלנו".
