דין פישר: אל על מאריכה את ביטולי הטיסות הסדירות עד ה-21 למרץ. בחברה ממשיכים במתכונת הטיסות המיוחדות בלבד
פרשת ויקהל פקודי תשפ"ו, מתכוננים לפסח
מדור שבועי מרתק באדיבות מומחה היינות שרגא גבהרד | והשבוע: מהמשכן ועד מרתף היין
אילוסטרציה צילום: שרגא גבהרד
פרשת ויקהל פקודי תשפ"ו, מתכוננים לפסח
אנו כבר לומדים שלושה שבועות על מלאכת המשכן. השבוע שתי הפרשיות האחרונות של מלאכת המשכן מחוברות, ובשבוע הבא נכנס בעזרת ה' לתוך המשכן ונלמד אודות הקרבנות. על כל פנים, במלאכת המשכן אני רוצה להצביע על פרט מעניין. לפני שלושה שבועות הייתה הוראה כללית על בניית המשכן וכליו. שתי ההוראות הראשונות נאמרו בלשון רבים: ועשו, ומשם עד סוף פרשת פקודי הכל נאמר בלשון יחיד. הנה הפירוט: ויעש - שלושים ותשע פעמים. ועשית - חמישים פעמים. תעשה - שלושים פעמים. אני מתמקד בשתיים הראשונות שנאמרו בלשון רבים. הראשון הוא כללי: ועשו לי מקדש. והשני: ועשו ארון עצי שיטים. כאמור, אחר כך אין עוד לשון רבים. הראשון ברור. משה רבנו מגייס את כל עם ישראל לתרום, וכל אחד הביא את מה שיש לו. השני הוא ארון הקודש שבו היו לוחות הברית. גם זה שייך לכל עם ישראל, על כן מתאים לשון רבים.
בפתיחה לביאור מעלת התורה ולומדיה כתב הרמבם: בשלושה כתרים נכתרו ישראל. כתר כהונה. כתר מלכות. כתר תורה מונח ועומד מוכן לכל ישראל (תלמוד תורה ג א, ראה אבות ד/יב ואדר"נ מא/א). בכתר התורה אין שליטה לאיש, והוא אינו קניינו של אף אחד, אלא כל הרוצה ליטול יבוא ויטול, וכל מי שיעסוק בתורה יזכה בכתרה, כפי שנאמר: יגעת ומצאת תאמין (מגילה ו/ב, על פי רש"י אבות ד/יב). התורה היא נחלת הכלל, עד שאפילו חוקי הירושה הפשוטים אינם פועלים עליה, כפי שאומרים חז"ל: מפני מה אין מצוי שיהיה תלמיד חכם בנו של תלמיד חכם? כדי שלא יאמרו התורה ירושה היא להם (נדרים פא/א).
עד כאן הכל ברור. והנה לפתע בפרשת השבוע אנו מוצאים פסוק פלאי: ויעש בצלאל את הארון (שמות לז א). אחר שבדקנו, ספרנו וראינו בבירור שהדבר היחיד שלא הוא עשה אלא ויעשו, הנה לפתע בפרשה שלנו זה הופך להיות הדבר היחיד שהוא כן עשה. אין יותר שום דבר שנאמר עליו ויעש בצלאל. ההסבר הוא שהתורה אמנם שייכת לכולם ומונחת הפקר לכל רוצה. אבל המבקש לא רק לקרוא את הטקסט אלא גם להתהלך בין בתריה, לצלול לעומקה ולהעפיל לפסגותיה, לא יצליח לעשות זאת ללא הדרכה יסודית בת כמה שנים. על כן הארון שבו נמצאים הלוחות וגם ספר התורה שכתב משה רבנו (בבא בתרא יד/ב), אותו בחרה התורה להגדיר בשני אופנים. גם לייחס אותו לכל ישראל, כולם רשאים להיכנס לבית המדרש, וגם לייחס את הארון לבצלאל. כלומר, בתוך בית המדרש יש לחפש מורה, מדריך ורב לכמה שנים ראשונות, כדי שאחר כך אפשר יהיה להרחיב את הלימוד באופן ישר ונכון.
בירושלים של פעם היו כאלו שקראו לרופא דוקטור ולא ידעו שזה תואר אקדמאי, אלא חשבו שזו מילה נרדפת לרופא באיזושהי שפה. לאחד מתלמידי החכמים שבה בישרו בשמחה שבנו קיבל תעודת דוקטור לתנ"ך, תלמוד ומחשבת ישראל. התפלא הרב: מאימתי התורה חולה? מדוע היא צריכה דוקטור? הסבירו לו במה דברים אמורים, והוא אמר: מי שנכנס למים עמוקים בלי ללמוד שחייה לפני כן ודאי שהוא זקוק לדוקטור.
מכאן אל היין. כבר כתבתי במדור זה פעמים רבות שלעושי היין הביתי אין בעיה. שלושים אחוז סוכר והסירופ לא יחמיץ. אבל זקני הדור הקודם זוכרים שלתימנים הייתה בעיה. הם פוסקים לפי הרמב"ם. הוא סובר שיין מתוק שפסול לנסכים פסול גם לקידוש. מאידך התהלכה שמועה בלתי מבוססת שהיין הנמכר בחנות יש בו רק שבעה עשר אחוז יין, והשאר מים. גם יין כזה פסול לקידוש לדעת הרמב"ם. לתימנים שהאמינו לשמועה הזו לא הייתה ברירה אלא לעשות יין לבד. מי שהיה לו בית פרטי, מקום ואפשרויות, אכן עשה יין. השוק מציע שפע של ענבי מאכל עסיסיים, ותעשיית היין הייתה מונחת בקרן זווית, וכל הרוצה ליטול את עטרת הייננים הרשות בידו. אבל כפי שנאמר לעיל, מי שאינו יודע לשחות שלא ייכנס למים עמוקים. המתחילים שלא הייתה להם מסורת גילו שאפילו חומץ לא הצליח להם לעשות לפני שיקבלו לפחות הדרכה מינימלית. כלומר, מקבלי ההדרכה חוסכים הרבה עוגמת נפש, וכלל זה נכון בכל שטח. אכן, אחר שלמדו ועשו יין משובח, המורים יודעים ללמד גם כיצד לזקק את שיירי הגפת ולעשות מזה משקאות כהילים, ובארצות שבהן יש מיסוי גבוה לכאלה משקאות התפתח שוק סמוי מאחורי חביות היין. גם לזאת צריך מורה, כי ייצור לא נכון מביא מתנול שבכמויות קטנות גורם לעיוורון ובריכוז גבוה מסכן חיים. בקצרה, לא נכנסים למים עמוקים בלי מורה.
שבת הבאה כבר חודש ניסן, וכולנו מתחילים להרגיש את אווירת ההכנות לפסח. אני לא מציע לקנות עכשיו חסה לליל הסדר, היא לא תשרוד עד אז, אבל יין? יין בהחלט יכול לחכות שבועיים ואף יותר, כל עוד לא מניחים אותו בשמש ישירה. הניסיון שלנו הראה שאם משאירים בקבוק ברכב שחונה בשמש, הפקקים עלולים לקפוץ. אם הבקבוקים בעמידה, הנזק קטן, ואם הם בשכיבה, תמצאו יין מטפטף מתחת למכונית.
ברוך ה', יש לי מבחר גדול של יינות משובחים. כדאי להתעדכן איזה יין מתאים לפתיחת הסדר, איזה לאמצע ואיזה לסיום. כל יין והאופי שלו, וכל אחד מוצא את מקומו בליל הסדר.
ובעזרת ה', שנזכה עוד השנה לאכול מן הזבחים והפסחים בירושלים עיר הקודש. אמן.
לחיים ושבת שלום
שרגא גבהרד – יועץ בתחום הכשרותי והמקצועי ביין, סדנאות יין וסיורי יקבים: 052-6176201.
http://kosher-wine.co.il הרצאה ייחודית, מעניינת וטעימה."כשרות היין" "חשיבות היין". "יין בתורה". "תהליך עשיית היין". "איך מתאימים וטועמים יין". "נזקים בכרמים ויקבים" ועוד מגוון נושאים רבים ומעניינים, מלווה בטעימת יינות. מתאים לכל ציבור, לפרטים נוספים לחצו כאן