שר הביטחון ישראל כ"ץ: רה"מ בנימין נתניהו ואני מובילים מדיניות ברורה שקובעת שצה"ל יישאר באזורי הביטחון בלבנון, בסוריה ובעזה - ללא הגבלת זמן - כדי להגן משם על הגבול והיישובים הישראלים מול גורמים ג’יהאדיסטים. השטח יהיה פנוי מתושבים מקומיים וכל תשתיות הטרור, מתחת ומעל לפני הקרקע - כולל הבתים בכפרי המגע ששימשו כמוצבי טרור - ייהרסו. זהו הלקח העיקרי מאירועי ה-7 באוקטובר. תפיסת השטח ואזורי הביטחון הם אחד ההישגים הגדולים של צה"ל במלחמת התקומה תחת החלטות והכוונת הדרג המדיני. לכן אנחנו מתנגדים לנסיגת צה"ל מלבנון - למרות כל הלחצים הקיימים ושעוד יהיו. רה"מ נתניהו הבהיר את הדברים לנשיא ארה"ב טראמפ ולבכירים אמריקאים נוספים, וגם אני הבהרתי את זה אתמול לשר המלחמה האמריקאי פיט הגסת'. צה"ל מתקף את העמדה הזאת ברמה המקצועית הביטחונית. אם יש גורמים באופוזיציה שמאתגרים את תפיסת הביטחון הזאת ותומכים בנסיגת צה"ל - שיקומו ויגידו את הדברים כדי שהציבור יוכל לשפוט בין העמדות. אנחנו לא נתפשר על האינטרס הביטחוני העליון של ישראל וההגנה על אזרחינו ולא ניסוג מאזורי הביטחון. אם איראן תתקוף את ישראל בשל אירועי לבנון - נתקוף אותה בכל העוצמה ונמחיש לה היטב את פערי הכוחות. אנחנו מחויבים רק לאזרחינו ולביטחון מדינת ישראל.
הרחובות בטהראן רועדים: האם הרחפנים הם רק השלב הראשון?
דיווחים: לאחר תקיפות הרחפנים עשוי להיפתח חלון להפגנות ענק נגד המשטר ואולי גם לעימותים ברחובות
אילוסטרציה צילום: שאטרסטוק
המלחמה באיראן מתנהלת לא רק בשמיים אלא גם מתחת לפני השטח. בזמן שתקיפות רחפנים פוגעות ביעדי ביטחון ובמחסומים של המשטר, ברשתות החברתיות ובערוצי אופוזיציה איראניים מתחיל להסתובב תרחיש דרמטי, שלפיו הקרב האמיתי עוד לפנינו. לפי אותם דיווחים, אם כוחות הביטחון יידחקו מהרחובות, ייתכן שבטהראן עצמה ייפתח חלון למחאה אזרחית רחבה נגד השלטון.
על פי דיווחים באיראן, כל הסימנים מצביעים על כך שלאחר פעולות הרחפנים, שמטרתן לפי ההערכה לפגוע במחסומים ובכוחות ביטחון, עשויה להתחיל תנועה חדשה של מחאה אזרחית. לפי אותה הערכה, ברגע שכוחות הביטחון ייסוגו מהרחובות או יאבדו שליטה על מוקדי החיכוך, אזרחים רבים עשויים לצאת להפגנות גדולות נגד השלטון.
התרחיש הזה אינו מנותק לחלוטין מהמציאות. בשנים האחרונות כבר התרחשו באיראן גלי מחאה רחבים, כאשר הפגנות המוניות פרצו בערים רבות בעקבות המשבר הכלכלי והמתיחות הפוליטית. המחאות דוכאו אז באלימות קשה על ידי כוחות הביטחון של המשטר.
אלא שהפעם, כך נטען בערוצים שונים ברשת, המצב עשוי להיות שונה. לפי אותה גרסה, המכשול המרכזי בפני הפגנות המוניות הוא החשש מפני ירי חי של כוחות הבסיג' ומשמרות המהפכה לעבר אזרחים. לכן, כך נטען, אם וכאשר יתפתח גל מחאה חדש, ייתכן שבשלב הראשון ייכנסו לרחובות קבוצות חמושות של צעירים מהאופוזיציה במטרה להתעמת עם כוחות המשטר.
יש אף מי שמרחיקים לכת וטוענים כי חלק מאותן קבוצות נבנו בשנים האחרונות באמצעות רשתות מחתרתיות מחוץ לאיראן. לפי אותם דיווחים לא מאומתים, מדובר בצעירים מפגינים ובפעילי אופוזיציה שפועלים בצורה מאורגנת נגד מנגנוני הביטחון של המשטר.
במקביל, אירועים בשטח כבר מעידים על סדקים מסוימים במערך השליטה של המשטר. בימים האחרונים דווח על תקיפות רחפנים שפגעו במחסומים וביעדי ביטחון בתוך טהראן עצמה, אירוע חריג בעיר שבה מנגנוני הביטחון נחשבים בדרך כלל לחזקים במיוחד.
המלחמה הכוללת מול ארה"ב וישראל רק מוסיפה למתח. התקיפות האוויריות ברחבי איראן והפגיעה בתשתיות צבאיות ובמתקני טילים יוצרות לחץ פנימי גובר על המשטר, בזמן שמיליוני אזרחים מתמודדים עם משבר כלכלי עמוק וחוסר יציבות פוליטית.
בשלב זה אין אישור רשמי לכך שתוכנית כזו אכן מתארגנת בתוך איראן, ורוב המידע מגיע מערוצי אופוזיציה, רשתות חברתיות והערכות של פרשנים. אך אם אפילו חלק מהתרחיש הזה יתממש, הקרב על עתיד איראן עשוי לעבור מהשמיים ומהמתקנים הצבאיים אל הרחובות עצמם.
במקרה כזה, טהראן עלולה למצוא את עצמה לא רק במוקד של מחאה המונית, אלא גם על סף עימותים אלימים שעלולים להתפתח ללחימה עירונית רחבת היקף.
