ארי קלמן: בלעדי | דרעי משיב לזעם הפנימי כלפיו ״תמצאו לי מה בן גביר עשה לחרדים״ יו״ר ש״ס דרעי כינס היום לישיבה חריגה את יועצי חברי הכנסת כדי לשמוע דרכם על המצב בשטח הש״סי ולהיערך לקראת הבחירות. • על הזעם כלפיו והזליגה לבן גביר: ״אם מישהו ימצא לי דבר אחד שעשה בן גביר למען הציבור החרדי שיבוא אלי לספר לי. בחור ישיבה חרדי צריך לדעת - ש"ס היא הבית שלו היא היחידה שנלחמת בשבילו״. • על הטענות בנוגע לחוק הגיוס הן מצר תלמידי הישיבות והן מצד המצביעים המסורתיים: ״ש"ס זה לא עוד מפלגה צריך לאזן בין הקהלים שלנו ולכן אנחנו פועלים ברגישות יתר. אין פה אחד שאין לו במשפחה מישהו שהיה או נמצא עכשיו בצבא. יש לנו הערכה עצומה לחיילים לכן לא תמיד אנחנו מגיבים כפי שאנשים כאלה ואחרים היו רוצים״. • האם ש״ס תיפגע פוליטית בבחירות?: ״אני לא מודאג בסוף ש"ס תביא את המספרים שהיא צריכה. אין עוד מפלגה שעשתה ועושה למען המצביעים שלה כמו ש״ס״.
מחבר "שולחן שמואל": דמותו המופלאה של הרב שמואל ירושלמי זצ"ל
מילדות במעברות ועד לכתיבת עשרות כרכי הלכה וזיכוי הרבים במקומות העבודה: סיפור חייו של איש התורה והיראה הגאון הרב שמואל ירושלמי זצ"ל, שהלך לעולמו לאחר מחלה קשה כשהוא מותיר אחריו מורשת רוחנית אדירה של עמל ותורה. סיקור מקיף מחייו בתוך השלושים להסתלקותו
הגאון הרב שמואל ירושלמי זצ"ל צילום: באדיבות המשפחה
לפני כשבועיים נסתלק לבית עולמו הרב שמואל ירושלמי זצ"ל, איש תורה ויראת שמים, אשר חייו היו מסכת מופלאה של עמל רוחני, הסתפקות במועט וזיכוי הרבים.
הרב שמואל זצ"ל נולד בפרס ועלה בילדותו, בהיותו בן שלוש, לארץ ישראל עם משפחתו. את שנותיו הראשונות בארץ עשה בקריית מלאכי במעברות, בתנאים של עוני גדול ודוחק רב. משם המשיך לירושלים - עיר הקודש שבה בנה את עולמו הרוחני.
אף שלא זכה ללמוד בישיבה בצעירותו, בערה בו כל ימיו שאיפה עזה ללימוד תורה. מתוך בנייה עצמית והתמדה מופלאה קבע עתים לתורה בכל מצב, גם לצד עבודתו במשרה מלאה ותובענית. למרות עיסוקיו הרבים ותקופות של שירות מילואים, ובהמשך אף בשנות השבתון והפנסיה, לא ויתר על לימוד התורה, והשקיע בו כוחות עצומים במסירות ובהתמדה.
במהלך השנים זכה להתקרב לגדולי תורה ולינוק מתורתם, וביניהם הרבנים הגאונים: רבי יעקב יוסף זצ"ל, רבי אליעזר קוגל זצ"ל ורבי ראובן אלבז שליט"א, אשר חיבבוהו וקירבוהו במיוחד. שיעוריהם ולימודם השפיעו רבות על עולמו הרוחני ועל דרכו בלימוד התורה.
ביתו היה בית של תורה וחיזוק. הוא עודד את בני משפחתו ואת כל הסובבים אותו להתחבר ללימוד, לנצל את הזמן ולחיות חיים של מחויבות רוחנית והתחזקות בשמירת המצוות. במשך השנים יצר סביבו חבורה של לומדים ותלמידים, מסר שיעורים ודרשות - באירועים משפחתיים, במקום עבודתו ובכל מקום שאליו הגיע - וזיכה רבים בדברי תורה וחיזוק.
בזכות השפעתו העמוקה והדוגמה האישית שהעמיד, זכתה משפחתו כולה להתחזק ולדבוק בדרך התורה והמצוות, והוא היה עבור בני ביתו מקור השראה תמידי של אמונה, התמדה ושמחת התורה.
במשך השנים למד בכוללים שונים בירושלים, ביניהם בכולל "אור החיים", "ארץ חמדה" ואצל הרב חדד, ואף עסק בלימוד תורת הנסתר.
בד בבד עם לימודו חיבר והוציא לאור את ספריו: "מעגלי החיים" - העוסק בענייני אגדה ומושגים ביהדות (שישה כרכים), וכן את סדרת הספרים "שולחן שמואל" - כארבעים כרכים העוסקים בלימוד ההלכה בבהירות מיוחדת ובהכנת הלומדים למבחני הרבנות והדיינות. את ספריו הפיץ בעצמו במסירות רבה, ולעיתים אף חילקם בחינם לבני תורה שלא היה בידם לשלם. רבים מספרים כי ספריו וחיזוקיו ליוו אותם לאורך השנים וסייעו להם להתקדם בלימוד התורה, לעבור בהצלחה את מבחני הרבנות ולהתחזק בעבודת ה'.
דמותו התאפיינה בענווה גדולה, צניעות, הסתפקות במועט ואהבת הבריות. הוא קיבל כל אדם כפי שהוא, חיזק יהודים מכל גווני הציבור, ולא נמנע מלזכות את הרבים גם במקומות עבודתו ובמפגשים מזדמנים. לצד עדינותו הרבה ידע לעמוד על עקרונותיו בענייני תורה ותפילה במסירות ובאומץ.
בשנותיו האחרונות התמודד עם מחלה קשה, אותה קיבל באמונה ובאהבה. גם בימי חוליו המשיך להודות לה' על כל דבר, לחשוב על לימוד התורה ועל זיכוי הרבים, ולהאיר פנים לכל אדם שבא לבקרו. הוא הקפיד על תפילותיו ככל יכולתו וחיפש כל דרך להוסיף עוד רגע של תורה.
עד יומו האחרון זכה להניח תפילין, ובשעת פטירתו בירך את בני משפחתו בברכות רבות מתוך אהבה גדולה.
כשלושה שבועות לפני פטירתו נקראו בני משפחתו להיפרד ממנו. כל הנוכחים מתארים את המעמד כמעין "מעמד הר סיני" - רגעים של אמונה, תפילה ודבקות עצומה בבורא עולם, אשר חיזקו מאוד את בני המשפחה והותירו רושם עמוק בלב כל הנוכחים. נראה כי גם ברגעים אלו ביקש הרב שמואל זצ"ל להמשיך לחזק ולהשפיע עד נשימתו האחרונה.
מאחוריו עמדה רעייתו המסורה, הרבנית חיה תחיה, אשר תמכה בלימודו ובמפעליו הרוחניים, נשאה בעול הבית והייתה שותפה נאמנה לדרך חייו.
מטרת כתיבת הדברים לזכרו אינה רק לתעד זיכרונות, אלא בעיקר להמשיך את דרכו - לחזק עוד יהודים בעבודת ה', בלימוד התורה ובניצול הזמן. זה היה חזונו של הרב שמואל זצ"ל: להוסיף עוד ועוד אנשים המתקרבים לתורה בזכות כל הזדמנות.
תהא נשמתו צרורה בצרור החיים.
