פרמדיק מד"א ענבר גרין וחובש מד"א נפתלי הלברשטט שהגיעו לזירה ברמת גן סיפרו: "ראינו עשן שעולה מבניין עם הרס רב, שברי זכוכיות, מבין ההריסות ראינו 2 נפגעים מחוסרי הכרה, ללא דופק וללא נשימה עם פציעות קשות בגופם. ביצענו בדיקות רפואיות, אך הם היו ללא סימני חיים ולא נותר לנו אלא לקבוע את מותם במקום"
12 הרוגים: אלו השפעות המלחמה על הבטיחות בכבישים
מחקר של הרלב"ד חושף את הקשר הישיר בין המצב הביטחוני לקטל בכבישים: 38% מהנהגים מדווחים על ישנוניות מופרזת ו-17% סובלים מחרדה • מתחילת מבצע "שאגת הארי" נהרגו 12 בני אדם בתאונות דרכים • החשש: המצוקה הנפשית מובילה לנהיגה אגרסיבית ולטעויות קטלניות.
תאונת דרכים. אילוסטרציה צילום: איי איי אם רודסמארט
מחקר של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים חושף כיצד המלחמה מחלחלת ישירות לסכנות בכבישים: 38% מהנהגים מדווחים על ישנוניות מופרזת, 25% מציגים סימנים להפרעת דחק פוסט-טראומטית ו-17% סובלים מחרדה – מצבים המגבירים עצבנות, תגובתיות יתר וקבלת החלטות שגויה.
מתחילת מבצע "שאגת הארי" נהרגו 12 בני אדם בתאונות דרכים, והרבעון הראשון של 2026 צפוי להסתיים עם כמאה הרוגים בכבישים והחשש הוא שככל שתימשך המלחמה הסכנה תגדל. נתוני מחקר ראשוני של הרלב״ד, שהגיעו לידי ויינט חושפים כי המלחמה מחלחלת גם אל ההגה, והמספרים מציירים תמונת מצב מטרידה במיוחד.
המחקר, שנערך על מדגם של מעל 700 נהגים מהחברה היהודית והערבית, לפני כחודשיים, אחרי המלחמה בעזה ומבצע "עם כלביא" אך לפני תחילת מבצע "שאגת הארי".המחקר בודק האם יש קשר בין מציאות ביטחונית מתמשכת כמו בשנתיים האחרונות, לבין התנהגות בכביש.
המסקנה הראשונית ברורה ומדאיגה: לא מדובר רק בעייפות או בלחץ נקודתי, אלא בשרשרת השפעה רחבה, בשל חשיפה מתמשכת לאירועי מלחמה שמובילה למצוקה נפשית, פגיעה בערנות, שחיקה באמון ובסופו של דבר גם ליותר אגרסיביות, יותר טעויות ויותר סיכון לתאונות.
מהנתונים עולה כי 38% מהנהגים בישראל סובלים מישנוניות מופרזת - נתון שמעיד על פגיעה ממשית בערנות ועלול להוביל לאובדן ריכוז, האטה בזמן תגובה וסיכון מוגבר לתאונות. במקביל, 25% מהנהגים מציגים סימנים להפרעת דחק פוסט-טראומטית ו-17% סובלים מתסמיני הפרעת חרדה כללית. מצבים אלו מגבירים עצבנות, תגובתיות יתר וקבלת החלטות שגויה בזמן נהיגה. כשמחברים את הנתונים מתקבלת תמונה של נהגים עייפים יותר ושקולים פחות.
בנוסף, המחקר מגלה כי היקף החשיפה למלחמה כמעט מוחלט. 98% נחשפו לאירועים בעצימות נמוכה כגון אזעקות וריצה למרחבים מוגנים – בקרב נהגים מהחברה הערבית תחושת הלחץ מאירועים אלה נמצאה גבוהה יותר. אמנם רק 8% מהם דיווחו על לחץ בינוני ומעלה, אך גם רמות לחץ נמוכות ומתמשכות עלולות להשפיע על ריכוז והתנהגות בכביש. בקרב נהגים מהחברה הערבית תחושת הלחץ מאירועים אלה נמצאה גבוהה יותר .69% נחשפו לאירועים בינוניים כמו פציעה במעגל הקרוב, ו-23% מהם דיווחו על לחץ משמעותי – כאן דווקא נהגים מהחברה היהודית דיווחו על לחץ גבוה יותר. 20% חוו אירועים קשים כגון שירות קרבי או חשיפה לטבח 7 באוקטובר, ורק 1% מהם דיווחו על לחץ בינוני ומעלה, בקרב גברים וצעירים נרשמה תחושת לחץ גבוהה יותר – נתון שעשוי להסביר נטייה להתנהגות סיכונית בקבוצות אלו.
בפועל נרשמת עלייה בנהיגה אגרסיבית, בעבירות תנועה כמו אי שמירת מרחק ושימוש בטלפון, ובטעויות בסיסיות כמו פנייה מבלי להבחין בהולכי רגל ותגובה מאוחרת למצבי חירום. גם האמון מתערער: הנהג הממוצע מעניק ציון 5 בלבד מתוך 10 למוסדות השלטון, כשהאמון בכנסת הנמוך ביותר והאמון בצבא הגבוה ביותר. בכביש המשמעות היא פחות סבלנות ויותר נטייה לפרש פעולות של נהגים אחרים כעוינות - מה שמגביר חיכוך ומסלים מצבים.
מנכ"ל הרלב"ד גילי כהן מסר כי ״הנתונים בהחלט מדאיגים, שכן כל נהג רביעי בישראל נמצא בסיכון לפוסט-טראומה, וזה מתפרץ ברגע האמת של האזעקה. אני דורש מהנהגים: גלו אחריות. הנטייה לאגרסיביות ולטעויות נהיגה שזיהינו במחקר מחמירה תחת אש. כשנשמעת אזעקה חשוב ביותר להיצמד להוראות. אתם חייבים להיות הבלם של עצמכם. אל תדהרו לשוליים, אל תסכנו אחרים. עצרו בזהירות בשול הדרך, התרחקו מהרכב ותפסו מחסה״.
