צבא של צללים: המבנה המבוזר של חיזבאללה שנועד לשרוד את תקיפות צה"ל

מאז הפסקת האש בסוף נובמבר 2024, פורסמו דיווחים והצהרות של בכירים בחזבאללה, לפיהם הארגון נקט בשורה של צעדים שנועדו לאפשר לו להשתקם מהמכות הקשות שספג במהלך המערכה הקודמת עם פגיעה קשה במערכי ההנהגה והפיקוד ולהיערך לעימות אפשרי חדש מול ישראל. בין השאר, צוין כי הזרוע הצבאית התארגנה מחדש במבנה מבוזר, בדומה לראשית דרכו של חזבאללה בשנות השמונים של המאה הקודמת, תוך התבססות על תאים קטנים, הסוואה, סודיות וניצול תנאי השטח.

להערכת מרכז המידע למודיעין ולטרור ע״ש אלוף מאיר עמית, אופי הפעילות של חזבאללה מתחילת המערכה הנוכחית מעיד על יכולת שליטה ופיקוד שמאפשרת לארגון להוציא לפועל תקיפות משולבות, הן של יחידות שפרוסות באזורים שונים בלבנון והן בתיאום עם איראן, וכן על יכולת לנהל הסלמה מבוקרת ומדורגת של הלחימה. כמו כן, הפעלת חוליות מבוזרות ושילוב בין חיכוך קרקעי לבין ירי מרחוק מאפשרים לחזבאללה לשמר רציפות מבצעית גם תחת תקיפות ישראליות מתמשכות ולפזר את מוקדי הפעילות לאורך הגבול.

תקריות החיכוך מול כוחות צה”ל בדרום לבנון גם מעידות על מגבלות הפעולה והיכולת של ממשלת לבנון אחרי שצבא לבנון טען כי הוא הצליח להשיג שליטה מבצעית מדרום לליטאני כחלק מיישום מונופול המדינה על הנשק. נראה שחזבאללה ימשיך בהפעלת כוח מבוקרת תוך תיאום עם איראן וישאף לסיים את סבב הלחימה הנוכחי בהסדרה זמנית שתאפשר לו לשקם את יכולותיו, ולהמשיך בהתנגדותו לפירוק הארגון מנשקו.

מזכ”ל חזבאללה, נעים קאסם, הדגיש כי הארגון למד את הלקחים של המערכה הקודמת וכי כעת הם נלחמים באמצעות פגיעה בחיילי צה”ל באמצעות “טקטיקות ניידות מבלי שלהתנגדות יהיה מיקום קבוע”, קרי לוחמת גרילה בשטח. הוא הוסיף כי חזבאללה מוכן לעימות מול כוחות צה”ל במקרה של פלישה קרקעית והצהיר כי “לוחמי ההתנגדות, באמצעות תנועתם בשטח, יוכלו לרשום הישגים ולהגיע לתוצאות מסוימות דרך עימות עם אויב זה מטווח קרוב”.

קאסם ציין כי הארגון מוכן למערכה ממושכת וכי הלוחמים הצעירים של הארגון מוכנים ומחפשים “שהאדה” (הקרבה) מאחר שאינם מפחדים מהמוות ומעוניינים בעימות מקרוב, אמירה שעלולה להצביע גם על נכונות לפעולות התאבדות מול הכוחות הישראליים. עוד אמר קאסם כי הם הכינו את הציוד הנדרש לקראת העימות, וכי יחד עם האמונה באללה ועם הרצון, הם יוכלו לעמוד מול ישראל גם כאשר אין שוויון בכוח הצבאי בין הצדדים (אלעהד, 13 במרץ 2026).

בהקשר זה, מקורות לבנוניים ציינו כי חזבאללה מיישם לקחים מהמערכה האחרונה עם ישראל ונערך לאפשרות של פלישה ישראלית רחבה ולמערכה ממושכת, תוך חזרה לדפוסי לחימת גרילה בדרום לבנון. לפי “המקורות”, לוחמי הארגון פועלים בחוליות קטנות ומצמצמים שימוש באמצעי קשר העלולים להיות נתונים להאזנה ישראלית, לצד שימוש מדוד באמצעי לחימה מסוימים, ובהם טילים נגד טנקים. “המקורות” ציינו כי חלק מהפעילות מתרכז באזור העיירה אלח’יאם הסמוכה לנקודת המפגש בין גבולות לבנון, ישראל וסוריה, הנתפסת בעיני הארגון כאחד האזורים שמהם עשויה להיפתח פלישה קרקעית ישראלית. בנוסף צוין כי חזבאללה פועל להבטחת רציפות פיקודית באמצעות מינוי מספר סגנים לכל מפקד, במטרה לשמר את המשכיות הפעילות במקרה של פגיעה בדרגי הפיקוד במהלך הלחימה.

מקורות המעורבים בלחימה טענו כי ישראל הופתעה מהיכולת של הארגון לשמר מערכי פיקוד ושליטה ויכולת לחימה לאחר חודשים של תקיפות שנועדו, לדבריהם, למנוע את התאוששותו. עוד נטען כי הנהגת חזבאללה מעריכה כי ישראל מתקשה להפעיל כוח מלא בזירה הלבנונית במקביל למלחמה המתנהלת מול איראן, ולכן הארגון עושה שימוש באמצעי לחימה מדויקים יותר כבר בשלבים מוקדמים של הלחימה ומצהיר על נכונות להתמודד גם עם פלישה קרקעית אפשרית.

לפי היומון אלאח’באר, המזוהה עם חזבאללה, עיקר הפעילות של הארגון מתרכזת לאורך קו הגבול בדרום לבנון, שם בוצעו מגוון פעולות נגד מוצבים וריכוזי כוחות של צה”ל באזורי מרכבא, עיתרון, כפרכלא, מארון אלראס ואלעדיסה. פעולות אלו כוללות ירי רקטות וטילים, הפעלת כטב”מים מתאבדים ותקיפות ארטילריות, והן נועדו בעיקר לשבש את תנועת הכוחות הישראליים ולבלום התקדמות קרקעית אפשרית. לצד זאת, דווח גם על עימותים ישירים במספר נקודות גבול, שבהם נעשה שימוש בנשק קל וברקטות RPG נגד כוחות צה”ל. כמו כן, נמסר על הפלת כטב”ם ישראלי מסוג “הרמס 450” באזור ואדי אלסלוקי, מהלך שהוצג כניסיון לפגוע ביכולות האיסוף והמודיעין האווירי של ישראל מעל אזור הלחימה.

פרשנות נוספת באלאח’באר הציגה את הקרבות באזור העיירה אלח’יאם כדוגמה ליכולת של חזבאללה ליזום ולנהל מערכה תלת-ממדית נגד ישראל: בממד הטקטי, נטען כי פאתי אלח’יאם שימשו “מלכודת לשריון” באמצעות מארבים שנועדו לפגוע בטנקי מרכבה; בממד המבצעי, צוין כי התקיפות בוצעו במקביל במספר זירות בצפון ישראל, ובכך שיקפו לכידות ויכולת תיאום ברשת הפיקוד והשליטה של הארגון; בממד האסטרטגי, נטען כי תקיפות לעבר בסיסים בעומק ישראל, לצד הפעלת כטב”מים מתאבדים, נועדו להרחיב את מעגל הלחימה ולהגביר את השחיקה של המערכת הצבאית הישראלית.

במסגרת המערכה, משלב חזבאללה תקיפות נגד מטרות צבאיות ואזרחיות בשטח ישראל באמצעות רקטות וכטב”מים לצד חיכוך מול כוחות צה”ל באמצעות ירי טילים נגד טנקים (נ”ט), פגזי ארטילריה וירי מטווח קרוב.