עמית סגל: דרמה בלשכת עורכי הדין - המנכ"לית תסיים תפקידה ותקבל פיצוי עתק של מאות אלפי שקלים. לאחר שפורסם כאן לראשונה כי מנכ"לית לשכת עורכי הדין פנתה בבקשה חריגה לקבלת "צו להגנה על חושפי שחיתויות" כנגד ראש לשכת עורכי הדין, נערך בימים האחרונים תחת חסותו האישית של מבקר המדינה הליך גישור בין המנכ"לית ויו"ר הלשכה עו"ד עמית בכר. במסגרת ההליך, ובהמלצת מבקר המדינה סוכם כי הלשכה תשלם למנכ"לית כ-400,000 ₪ פיצוי וזו תעזוב את הלשכה לאלתר. את המנכ"לית ייצג עו"ד מיכאל דבורין, ואת לשכת עורכי הדין ייצגה עו"ד סיגל פעיל.
מאחורי מבצע הביפרים, דקות של חרדה לפני ההצלחה
ב-17 בספטמבר 2024 יצא מבצע הביפרים אל הפועל, כשבמקביל התכנסו אנשי המבצע כדי לבחון את מה שקורה בשטח. החשש בדקות הראשוות כי המבצע לא הצליח
איש מערכת הביטחון לשעבר, "אדם פיין" (שם בדוי), מחבר הספר "הודעה גורלית" מ"תכלת" הוצאה לאור על "מבצע הביפרים" נגד חיזבאללה, חשף בריאיון בתוכנית "בחצי היום השישי" בכאן חדשות ברשת ב' את הסיפור שמאחורי כתיבת הספר, שכולל סצנות אמיתיות מאחורי הקלעים של המבצע הנועז, ודיבר על הפערים שבין המציאות המבצעית לבין מה שניתן לחשוף לציבור.
"הספר הזה הוא הכי קרוב למה שמותר לספר. כמובן שהיו שם חלקים שלא ניתן לחשוף, ונדרש היה להשלים בדמיון מושכל. בכוונה אני אומר דמיון מושכל ולא דמיון חופשי, מכיוון שהתבססתי על הניסיון, ההיכרות והידע על מנת להשלים את החסר בצורה שתהיה כמה שיותר מציאותית וכמה שיותר נאמנה לסוג כזה של מבצעים", סיפר אדם פיין.
ב-17 בספטמבר 2024 יצא מבצע הביפרים אל הפועל, כשבמקביל התכנסו אנשי המבצע כדי לבחון את מה שקורה בשטח. "בספר יש שם סצנה באיזשהו חפ"ק, שבו מפעילים את הפקודה וברגע שעת השי"ן - לא קורה כלום", חשף פיין. "לקח זמן עד שהתחילו להגיע דיווחים מהשטח, ועברו דקות מורטות עצבים מרגע שהפקודה הופעלה ועד שהגיע הדיווח הראשון, ואחריו הדיווח השני, ובעצם הובן שהמבצע הצליח".
"היה מתח עצום, התרגשות - האם זה יעבוד?", תיאר פיין את התחושות מאחורי הקלעים. "בעצם מדובר פה ברגע שיא לשנים של הכנות, שכללו פרטי פרטים של הכנת תשתיות וגיוס סוכנים, הרבה מאוד עבודה טכנולוגית מאוד מעמיקה, הרבה עבודה מודיעינית מאוד מעמיקה. אז בעצם יש תחושה של התעלות ש'הנה הרגע הזה מגיע'. אי אפשר היה לדעת שהוא יגיע, מכיוון שהיכולת הזאת נבנתה כיכולת ליום פקודה, ואף אחד לא ידע מתי יהיה יום הפקודה".
הוא הסביר: "הסוללות שבהן הביפרים האלה משתמשים הן סוללות אצבע שקונים בחנות, ולכן כמובן אין עליהן שליטה ולא ניתן להטמין בהן כלום". למעשה, על פי פיין, סוכנת המוסד "עינת" הציעה שהמוסד יעבוד על דגם חדש: "נתכנן ונייצר ביפר חדש לגמרי ונשכנע אותם לקנות אותו במקום הביפר הישן".
אבל איך משכנעים את חיזבאללה, שנחשב לארגון טרור חשדן וזהיר, להחליף את הביפרים שלהם? "מה שמתואר בספר זה באמת היה אחד האתגרים הגדולים של המבצע הזה", ענה פיין. "היו שם כמה אלמנטים שעזרו: אחד מהם זה שהביפר שחיזבאללה השתמש בו עד אותו שלב היה ישן והוא כבר עמד לפני סוף חייו כמוצר, ולכן היה ברור שבאיזשהו שלב יצטרכו להחליף אותו ממילא".
"מבצע הביפרים הוא בהגדרה מבצע 'רועש', להבדיל מרוב המבצעים המיוחדים שעושה המוסד ושעושים גופים אחרים שהם מבצעים חשאיים שלא אמורים להתגלות בתכנון", הסביר פיין. "במבצע הביפרים היה ברור שמרגע שהוא יופעל תתחיל איזושהי תגובת שרשרת ויתחילו לבדוק את הסרטונים, יתחילו לבדוק את החברה שסיפקה אותם וכן הלאה - לכן נלקחו כל הצעדים כדי להבטיח את שלומם של כל מי שהיה מעורב".
"עוד דבר שמסופר בספר זה שמראים את הביפר, מכיוון שהוא ביפר כביכול מדגם 'מוקשח', אז מראים את הביפר בתוך ערימה של עפר. העפר הזה נלקח ממגרש החניה מחוץ למטה המוסד - גם זה משהו קצת אירוני שחיזבאללה צופה בסרט תדמית של המוצר אבל הוא לא יודע שזה חול שליד המוסד".
