עמית סגל: דרמה בלשכת עורכי הדין - המנכ"לית תסיים תפקידה ותקבל פיצוי עתק של מאות אלפי שקלים. לאחר שפורסם כאן לראשונה כי מנכ"לית לשכת עורכי הדין פנתה בבקשה חריגה לקבלת "צו להגנה על חושפי שחיתויות" כנגד ראש לשכת עורכי הדין, נערך בימים האחרונים תחת חסותו האישית של מבקר המדינה הליך גישור בין המנכ"לית ויו"ר הלשכה עו"ד עמית בכר. במסגרת ההליך, ובהמלצת מבקר המדינה סוכם כי הלשכה תשלם למנכ"לית כ-400,000 ₪ פיצוי וזו תעזוב את הלשכה לאלתר. את המנכ"לית ייצג עו"ד מיכאל דבורין, ואת לשכת עורכי הדין ייצגה עו"ד סיגל פעיל.
"כמו סדאם חוסיין": התיעוד של נשיא איראן שמרעיד את הרשת
תיעוד חג הנורוז של הנשיא פזשכיאן הופך למוקד ללעג חסר תקדים ברשתות החברתיות. פעילי אופוזיציה ועיתונאים מנתחים את הופעתו ה'רעועה' של הנשיא כסימן לחולשה שלטונית עמוקה, אובדן כושר הרתעה ונתק מוחלט בין צמרת המשטר למציאות האיראנית
מסר חג הנורוז (ראש השנה הפרסי) שפרסם לאחרונה נשיא איראן, מסעוד פזשכיאן, מעורר סערה ברשתות החברתיות וגורר גל ביקורת חריף מצד גולשים ופעילי אופוזיציה איראנים. במקום להקרין יציבות שלטונית כמקובל באירועים מסוג זה, התיעוד הפך למוקד ללעג בשל התנאים הוויזואליים שבהם צולם.
הביקורת המרכזית מתמקדת בחלל שבו בחר הנשיא להצטלם: חדר סגור הנראה כמרחב מאולתר, שקירותיו מכוסים בבדים ובשמיכות. איכות הווידאו והשמע הירודה, לצד שולחן קטן עמוס בפריטים, דגל המדינה ובובה לבנה קטנה, יצרו אצל מבקרים רבים תחושה של לחץ והסתתרות.
ברשתות החברתיות נפוצו טענות, שטרם זכו לאישור רשמי, לפיהן הסרטון צולם במקלט או במרחב תת-קרקעי. לצד זאת, עלו שמועות בשיח המקוון על ניסיון התפטרות של פזשכיאן שנבלם על ידי משמרות המהפכה, אולם לא הוצגו לכך הוכחות פומביות.
העיתונאי עלי חמדאני היה בין המגיבים הבולטים, כשציין כי התיעוד מזכיר את שידוריו האחרונים של סדאם חוסיין טרם קריסת משטרו. גולשים נוספים הגדירו את המראה כסמל ל"חולשה", "ייאוש" ו"פחד". אחד המגיבים כתב בפרסית: "זהו שיא החולשה, חוסר האונים והאומללות של נשיא".
גולש אחר התייחס בביטול לעיצוב המרחב: "המצב של השולחן, הווילון מאחור והבובה הזו מראה שהכול הורכב בחיפזון במקלט". האלמנטים הוויזואליים זכו לתשומת לב מיוחדת, ובעיקר הבובה שהונחה על השולחן. אחד הכותבים לעג: "אותה בובה, הכריזמה שלה והשימושיות שלה, גדולים יותר מהליצן הזה", בעוד אחר תהה בציניות: "מה בדיוק הבובה הזאת אמורה להגיד?".
מעבר ללעג הפרטני, עלו טענות על נתק בין המשטר למציאות. "הרפובליקה האסלאמית חיה למעשה בעולם מקביל", כתב אחד המשתמשים, ואחר סיכם: "במשך כל השנים הללו, לרפובליקה האסלאמית מעולם לא היה שום סימן אמיתי של איראן".
